טור לפרשת כי תצא

כותרת: האם הכול אינטרסים?

כאשר אדם הולך לעולמו, שואלים כולם ממה הוא נפטר – האם הוא סבל ממחלה קשה או שקפצה עליו הזקנה?

התורה מלמדת כי השאלה האמיתית נמצאת במישור הרוחני: למה הוא נפטר – מאיזו סיבה החליט ה' לקחת את נשמתו?

הגורם הראשוני למוות הוא חטא עץ הדעת. אדם הראשון היה אמור לחיות לנצח, ואכילתו מן העץ הביאה את המוות לכל הדורות עד ימינו. בתלמוד אף מסופר על ארבעה צדיקים שמתו בגלל "עטיו של נחש". כלומר, הם עצמם לא חטאו מעולם, והסיבה שמתו הייתה רק בגלל שאדם הראשון אכל מעץ הדעת.

השאלה היא, הרי בפרשת השבוע נאמר מפורשות "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו". איך יתכן שאדם ימות רק בגלל חטא שנעשה לפני אלפי שנים?

הפיתרון נעוץ בהבנת מהותו של חטא עץ הדעת. הפרשנים מסבירים כי עץ הדעת לא העניק לאדם הראשון חכמה רגילה, שהרי עוד לפני כן הוא נתן שמות לכל בעלי החיים, דבר המעיד על חכמה. החטא העניק לאדם "דעת טוב ורע" – את האגו ואינטרס האישי לבחור במה שטוב לי ולדחות את מה שרע לי. האגו יוצר ניתוק בין האדם לה' ומהווה מוות רוחני, ומכאן מגיע גם המוות הגשמי.

החדשות הרעות הן, שהאגו עובר בתורשה לכל הצאצאים של אדם הראשון, גם אלינו. מאז ועד היום, אנשים מודדים כל דבר בגישה אגואיסטית השואלת 'מה יצא לי מזה' ומעדיפה את האינטרס האישי על פני כל דבר אחר. גם אדם טוב וישר שלא עשה רע, נגוע בדרך כלל בתחושת ישות עצמית. לכן יש מוות בעולם.

החדשות הטובות הן, שלא הכול אינטרסים. בכל אחד חבויה נשמה טהורה בעומק הלב, חפה מכל אינטרס אישי. התפקיד שלנו לגלות ולפתח את הנקודה הזו. כך, כאשר החייל רועי קליין הי"ד זינק על הרימון כדי לעצור בגופו את הפיצוץ, הוא לא חשב על האינטרס האישי שלו, אלא הקריב את חייו למען עם ישראל.

באחרית הימים יתוקן הפגם שנגרם בחטא עץ הדעת. הקב"ה יעביר את רוח הטומאה מן הארץ, ויטהר את העולם מאינטרסים ומנגיעות אישיות. אין פלא אפוא שגם המוות ייעלם באותם ימים, כמו שנאמר "בילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".