מחר, ז' מר-חשוון, מתחילים להוסיף בתפילת עמידה בקשה מהקב"ה שייתן ברכה בגשמים:
"ותן טל ומטר לברכה".
בחסידות מבואר ההבדל בין ימות הקיץ לבין ימות החורף והקשר ביניהם לעבודת ה':
בקיץ עולה 'טל' מן הארץ ומשקה את האדמה, ואילו בחורף בנוסף ל 'טל' יורד 'גשם' מן השמים. הטל אינו נעצר בכל ימות השנה.הוא מסמל את הסיוע מלמעלה שאנו מקבלים כל הימים בעבודת ה'. הקב"ה דואג לעורר אותנו לשליחותנו בעולם ונותן לנו כוחות לפעול ולממש את רצונו.
ואילו הגשם מצוי רק בחורף, והוא אינו "מובן מאליו". יש להתפלל עליו. החורף הוא הזמן בו אנו נדרשים לעורר את עצמנו לעבודת התפילה, ועל ידי כך להמשיך שפע וריבוי של ברכה ("גשם" מלשון "גשמיות"). את הכוח לעבודה זו אנו מושכים מחגי תשרי, מכל הכוחות והאורות שקיבלנו וכעת הם "עצורים" בתוכנו, ויש לפרוק אותם היישר אל תוך חודש מר- חשוון ('מר' בארמית 'טיפה')!
שנזכה לחורף רווי של "משיב הרוח ומוריד הגשם"- שפע ברוחניות ובגשמיות כאחד!
