על הפסוק בפרשתנו "ואני אקשה את לב פרעה" (ז, ג) פירש רש"י "טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות את אותותי ותכירו את גבורתי, וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על אומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וייראו".
ולכאורה תמוה, הרי כאשר האומות מתנהגים באופן הראוי לעונש הרי זה כבר טעם מספיק שיביא הקב"ה פורענות עליהם, וא"כ, מהו זה ש"מדתו של הקב"ה" היא ש"מביא פורענות על אומות עו"א" לא מצד מעשיהם כי אם "כדי שישמעו ישראל וייראו"?
ויש לומר הביאור בזה:
כל העולם כולו נברא בשביל ישראל ובשביל התורה (כדברי חז"ל, הובאו ברש"י ר"פ בראשית). ולא רק שבריאת העולם הייתה בשביל ישראל, אלא גם כל מאורעות העולם לפרטי פרטיהם, הנה תכליתם ומטרתם שיגיע מזה תועלת לישראל והתורה. ואפילו כאשר נראה שיש סיבה אחרת למאורע מסויים, הנה באמת הסיבה האמיתית והפנימית להמאורע היא התועלת שתגיע מזה לישראל.
וזהו מה שגם הפורענות על אומות העולם היא "כדי שישמעו ישראל וייראו", כי אף שבחיצוניות נראה שהפורענות על האומות היא רק בשבילם, דהרי מה נוגע לישראל זה שגוי חטא והקב"ה מענישו, הנה האמת היא שגם מאורעות אלו הם בשביל ישראל, כי "מדתו של הקב"ה" היא שש"מביא פורענות" על הגויים לתועלת ישראל "כדי שישמעו ישראל וייראו".
(ע"פ לקוטי שיחות חל"ו עמ' 35 ואילך)
