רבי משואל אליעזר הלוי אידלס (אידלש. נודע בכינוי מהרש"א), היה מגדולי מפרשי התלמוד האחרונים. בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א. (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 – ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.

תולדות חייו
נולד בקראקא שבפולין בשנת שט"ו לרבי יהודה הלוי אידלס. בצעירותו עבר לפוזן, שם נשא את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. במשך עשרים שנה פרנסה אותו חמותו מרת איידל (שעל שמה נקרא איידל'ס), עד פטיתרה בשנת שס"ה. בשנת ש"נ הצטרף לועידת ועד ארבע ארצות שהטילה חרם על מי שיקנה את רבנותו בכסף. עם פטירתה הוכרח לקבל עליו עול רבנות, והחל לכהן כרב בחלם. לאחר מכן עבר לכהן כרב בלובלין, ובשנת שפ"ה התקבל לכהן כרבה של אוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. על משקוף ביתו היה חרות הפסוק (איוב לא לב) "בחוץ לא ילין זר, דלתי לאורח אפתח".

נפטר בה' בכסלו שצ"ב, ונקבר באוסטראה.

שיטתו
העריך מאד את הפלפול, כפי שכתב: "לא יבוא אדם לשורש ועומק עיון בלי רב המלמדו פלפול", אולם, התנגד בתוקף לשיטת הפלפול שהיתה נהוגה בזמנו וכונה "שיטת החילוקים", ש"כל מי שיודע לכוון על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח, וכל אחד מכוון לדחות דברי חברו" מפני ש"פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואינו מגיע לתכלית המבוקש".

הוא מביא בחיבורו מספרי הקבלה, אך יחד עם זאת הוא מתרעם על "אותם האנשים שבדור הזה המבלים כל ימיהם בחכמת הקבלה".

כמו כן, היה בקיא בפילוסופיה יהודית (כדוגמת מורה נבוכים וכד').

הוא כותב בין השאר, כי "תרגום יונתן" על התורה כלל לא נכתב על ידי יונתן בן עוזיאל.

הוא קובע בכמה מקומות כי דבריהם של "תלמידים טועים" נכנסו לתוך פירושי רש"י ותוספות.

ספריו
חידושי הלכות ואגדות מהרש"א.
זכרון דברים- "חידושים שנתחדשו בחבורה קדושה שבק"ק פוזנה".
שני פיוטי סליחות: "אל אלהי דלפה עיני", ו"סליחה לזכרון קדושי ורשה".

מאמרותיו:
הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב) כותב המהרש"א: הכל בידי שמים, כאשר אדם מתפלל על כל דבר שהוא, בידי שמים להחליט אם לשמוע לתפילתו – חוץ מיראת שמים, אם יתפלל אדם על יראת שמים יהיו חייבים משמים להשמע לתפילתו ולהגשים את רצונו.