מדוע השופר של ראש השנה צריך להיות "כפוף"?
בצורת השופר של ראש השנה נחלקו התנאים "שופר של ראש השנה של יעל פשוט . . רבי יהודה אומר בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופים" (ראש השנה כו, ב). ונמצא שלשיטה אחת השופר היה "פשוט", ולשיטת רבי יהודה השופר צריך להיות "כפוף".
ובגמרא מוסבר הטעם למחלוקת זו, שלשיטת רבי יהודה "כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי", שככל שיכפוף אדם דעתו – הרי זה טוב יותר, אך לשיטה השניה "כמה דפשיט דעתיה טפי מעלי", שככל שדעתו "פשוטה" יותר – הרי זה טוב יותר.
ויש לבאר מחלוקת זו על פי דרך החסידות:
בכדי להיפטר מן הרצונות הזרים, ישנם שני אופני עבודה: א. "פשיט" – שפועל בעצמו להיות 'מופשט' בכלל מרצונות, שלא יהיה לו רצון בשום דבר. וממילא, נפטר האדם גם מן הרצונות הזרים. ב. "כייף" – היינו, שיש לו רצונות, וגם רצונות זרים – אלא שהוא כופה את עצמו ונמנע מהם.
אך ההלכה היא כהשיטה שהשופר צריך להיות "כפוף", כי כאשר יפעול האדם על עצמו שלא יהיו לו רצונות כלל, עדיין אין אפשרות לדעת מה יהיה בסופו. כי, כאשר יתעוררו בו רצונות, אפשר שיהיו אז רצונות זרים. לכן, תכלית עילוי ושלימות העבודה היא כאשר האדם פועל בעצמו להיות "כפוף" – לכפות את רצונותיו, שאזי בכל עת כופה את עצמו ונמנע מן הרצונות הזרים.
(ע"פ תורת מנחם חכ"ד עמ' 21 ואילך)
