טור לשבת הגדול
כותרת: גדול מהניסים
הפגנות במצרים, נשמע לכם מוכר?
זה היה השבת, לפני למעלה משלושת אלפים שנה. שבת זו נקראת "שבת הגדול", מפני שהתרחש בה "נס גדול". בשבת שלפני יציאת מצרים, נצטוו בני ישראל לקחת כבש ולשחוט אותו. ראו זאת המצריים ושאלו לפשר הדבר. הסבירו להם בני ישראל כי הכבש נלקח לשחיטה, כיון שבימים הקרובים יהרוג ה' את בכורי מצרים.
בתגובה, הלכו הבכורים ועשו הפגנות בדרישה לתת לבני ישראל אשרת יציאה דחופה. משלא נענו, נלחמו עם אבותיהם, כפי שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם". האירוע התרחש בשבת שלפני פסח, ולכן השבת נקראת "שבת הגדול".
בטח גם אתם שואלים את עצמכם: מה הנס הגדול? היו לנו ניסים גדולים יותר, ששידדו את מערכות הטבע, כמו קריעת ים סוף, ירידת המן במשך ארבעים שנה ועוד. דווקא התערבות הבכורים לטובת ישראל נראית כתופעה טבעית, ומדוע היא מוגדרת "נס גדול"?
התשובה היא, שהיה כאן חידוש גדול שאין בשאר הניסים. בניסים רגילים, מדובר בניצחון של עם ישראל על שונאי ישראל. ואילו כאן, שונאי ישראל עצמם – בכורי מצרים – הפכו את עורם ונרתמו לטובת ישראל.
בשפת החסידות, נס רגיל הוא נס שבו האור דוחה את החושך. ואילו נס גדול הוא נס שבו החושך מתגייס לטובת האור.
הלקח שניתן ללמוד הוא, לקחת את החושך ולהפוך אותו לאור; לקחת את הקושי ולהפוך אותו לאתגר; לקחת את המשבר ולהתייחס אליו כהזדמנות.
לדוגמה, מסופר על אדם בשם 'נמרוד', שחזר בתשובה ושאל את אחד הצדיקים האם עליו לשנות את השם, שהרי 'נמרוד' מבטא מרידה בה'.
השיב לו הצדיק תשובה מפתיעה: אתה תמרוד ביצר הרע. תיקח את כוח ההתמרדות, ותגייס אותו לקדושה, כדי למרוד בכפירה, ביצר הרע ובמוסכמות החברתיות.
מעשה כזה הוא בבחינת נס גדול. ואת הנס הזה, כל אחד מאיתנו יכול לחולל.
