בהפטרת פרשתנו כי תבוא מתאר הנביא את גאולת ישראל ש"בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה", וגם אומות העולם יימשכו לישראל – "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך", ונוסף לזה הם יעבדו וישרתו את בני ישראל – "ובנו בני נכר חומותייך ומלכים ישרתונך". וממשיך: "הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, והגויים חרוב יחרבו".
ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי אין מדובר כאן שלא שמרו על שבע מצוות שלהם, אלא רק שלא שירתו את ישראל, ומדוע מגיע על כך עונש כה חמור?
והביאור בזה קשור במטרת ותכלית בריאת העולם. שהרי אמרו חז"ל (הובא ברש"י לבראשית א, א) שבתיבת "בראשית" נרמז שהעולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית", ונמצא שישראל הם מטרת בריאת העולם, ושאר הבריאה, ובכללה אומות העולם, כל תכלית בריאתם והיותם עלי אדמות היא רק לסייע לישראל בעבודתם את הבורא.
ואמנם בזמן הזה, בעת העלם והסתר על אור הקדושה, אין הדבר ניכר בגלוי; אך לעתיד לבוא תתגלה מציאותו האמתית של כל נברא, ויהיה ניכר בגלוי איך כל מציאות הבריאה כולה, היא לשרת ולסייע לעם ישראל.
וזהו מה ש"הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו", כי כאשר מטרת הבריאה תתגלה בעולם הרי אז רק אלו שממלאים בגלוי מטרת הבריאה שלשמה נבראו – יישארו בקיומם. ואם יהיה איזה שהוא עניין או אומה שלא יהיה ניכר עליו בגלוי שהוא ממלא מטרתו ותפקידו לשרת את בני ישראל, הרי בדרך ממילא יאבד את מציאותו וזכות קיומו – "יאבדו", כי כל קיומם הוא אך ורק "בשביל ישראל".
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 157 ואילך)
