הלכות ומנהגים לשבועות

הלכות חג השבועות

תפילת ליל שבועות


א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה – יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי (כף החיים תצד ס"ק א. משנה ברורה ס"ק א').
ב. אומרים בחג השבועות "זמן מתן תורתנו", (שולחן ערוך תצד סע' א). אף על פי שבתורה הוזכר בו רק ענין ה"מנחה החדשה", כיוון שכך זימן הקב"ה שבו ביום קיבלנו את התורה (מהראנ"ח פ' אמור קכז. שו"ת הריב"ש סי' צו. מחזיק ברכה תצד. מג"א שם. פר"ח שם ס"ק א).
ג. מי שלא אמר "יעלה ויבא", ואמר "ותתן לנו", או אמר "יעלה ויבא" ולא אמר "ותתן לנו" אם סיים תפילתו – אינו צריך לחזור. ואם לא אמר גם שניהם – חוזר (עיין כף החיים תפז ס"ק כו, כז. משנה ברורה ס"ק יא יב).
ד. אם מסופק אם אמר "יעלה ויבא" ביום טוב ויודע בברור שהתפלל כסדר התפילה של יום טוב, דהיינו שאמר: "אתה בחרתנו מכל העמים" יש להניח שהמשיך על הסדר ואינו חוזר (עיין כף החיים תפז ס"ק ל).

קידוש של שבועות

ה. צריך לברך על חג השבועות ברכת "שהחיינו", ומברכים אותה בקידוש הלילה, ונשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אינן יכולות לברך "שהחיינו" אם מקדשות לעצמן. אמנם אם שומעות קידוש ממישהו אחר יכולות לענות אמן על ברכתו (בן איש חי במדבר א).
ו. אין לאכול ולקדש עד צאת הכוכבים ממש, משום דכתיב: "תמימֹת" – שלמות (כף החיים תצד ס"ק א. משנה ברורה ס"ק ס"ק א).
ז. יזהר שלא ימלא את כריסו בליל שבועות, כי המאכל גורם לשינה, ו"צדיק אֹכל לשׂבע נפשו".
ח. קידוש הבדלה – אם חל שבועות ביום ראשון, מברכים במוצאי שבת חמש ברכות וסימנם יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: א) יין – "בורא פרי הגפן". ב) קידוש – "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים". ג) נר – "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" (ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה). ד) הבדלה – "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המבדיל וכו' ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש". ה) זמן -" שהחיינו" (עיין שולחן ערוך תע"ג ס"ע א).
ט. אם שכח ועשה "קידוש" רגיל ללא הבדלה, יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, יקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל לשתות יין בסעודתו או שנזכר אחרי האוכל, יקח כוס יין בידו ויברך שלוש ברכות "הגפן" "מאורי האש" ו"המבדיל". (שם ס"ע א)

נוסח הקידוש לשבועות:

כשחל יו"ט בשבת מתחילין כאן:
בלחש –
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר:
יום הַשִּׁשִּׁי:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה:
וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אותו כִי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשות:

כשחל יו"ט בחול מתחילין כאן:
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּותַי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה (לשבת שַׁבָּתות לִמְנוּחָה וּ)מועֲדִים לְשמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון. אֶת יום (לשבת הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יום):
חַג הַשָׁבוּעות הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵינוּ:
(לשבת בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. (לשבת וְשַׁבָּת) וּמועֲדֵי קָדְשֶׁךָ (לשבת בְּאַהֲבָה וּבְרָצון) בְּשמְחָה וּבְששון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ (לשבת הַשַּׁבָּת וְ) יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

הברכות להדלקת הנרות בערב חג השבועות

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב.

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

הברכות להדלקת הנרות בערב חג השבועות שחלים בשבת

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת ושל יום טוב.

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

קידושא רבא

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

הלכות יום טוב

לימוד בליל שבועות

בלילה הראשון של חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה, והכנות לקבלת התורה מחדש.

אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה' בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה.

י. טעם הלימוד – מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה כדכתיב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה" (שמות יט יז), ולתקן מה שפגמו אנו נעורים כל ליל שבועות (מג"א תצד).
יא. ע"פ הדרש (מדרש תנחומא נח סי' ג) אמרו ישראל "נעשה ונשמע" על תורה שבכתב, והוכרחו לקבל תורה שבעל-פה על ידי כפית הר כגיגית. ועיקר זמן לימוד תורה שבעל-פה הוא בלילה שהרי בכל לילות החול אין לומדים תורה שבכתב כלל. ומכיוון שאנו רוצים לקבל ביתר תוקף את התורה שבעל-פה ביום מתן תורה, אנו לומדים בעיקר בלילה שהוא זמן לימוד תורה שבעל-פה.
יב. ע"פ הרמז יש שלוש רגלים בשנה כנגד ג' האבות. פסח כנגד אברהם שארח את שלושת המלאכים בחג הפסח. שבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח ואיל הוקרב תמורתו, ובשבועות חג מתן תורה שמענו קול שופר אילו של יצחק. סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סֻכֹת". ומידתו של יצחק היא מידת הגבורה לכן בשבועות לומדים בלילה למתק את הגבורות של יצחק.
יג. ע"פ הסוד טעם הלימוד מובא בזוהר הקדוש שהוא כדי לעטר את השכינה ה"כלה" בלימוד התורה, בכ"ד קישוטין לקראת יום המחרת יום מתן תורה (עיין לכל הנ"ל כף החיים ס"ק ו. משנה ברורה ס"ק א).
יד. מנין – ישתדלו ללמוד בלילה זה במניין, כיוון ש"כל בי עשרה שכינתא שריא" (השל"ה הקדוש מסכת שבועות).
טו. לימוד נשים – נשים אינן חייבות בתיקון ליל שבועות, ואם הן באות ולומדות תנ"ך וכד' תבוא עליהן ברכה (שו"ת רב פעלים א, או"ח סוד ישרים, סי' ט).
טז. סדר הלימוד – טוב ללמוד סדר התיקון בלילה זה, ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי הוא נתקן על דרך האמת. והוא מתוקן ומקובל מפי המהרח"ו הקדוש ז"ל מספר "עץ חיים" שע"פ האר"י ז"ל וסודו רם ונשא מאוד (כף החיים שם).
יז. סדר הלימוד בלילה זה: תחילה תנ"ך ואחר כך תרי"ג מצוות ואחר כך מדרש ואחר כך האידרא רבא וקטעים מהזוהר הקדוש, כי כן מפורש בזוהר הקדוש "למלעי באוריתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא", וקוראים קטעים מכל פרשה תחילה וסוף כמסודר בספרי התיקון (עיין בן איש חי במדבר ד).
יח. כבר נודע מנהגו של רבינו החיד"א ז"ל ללמוד בלילה זו שתי האידרות מעומד גם בעת זיקנתו, אשריו ואשרי חלקו (בן איש חי שם).
יט. אין ללמוד משניות בלילה זו. ומי שיש לו מנהג קבוע ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, מותר ללמוד הי"ח פרקי משנה ביום דוקא ולא בלילה, ואין מניעה ללמוד המשנה אלא בליל שבועות בלבד. אבל בשאר לילות של שבתות וימים טובים אין מניעה כלל, ויכול ללמוד משניות כאשר ירצה (בן איש חי שם).
כ. בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה, לפחות ילמדו את התנ"ך המסודר בספרי התיקון, וכן קטע מהמדרש וקטע מהזוהר. מעט מתרי"ג מצות.
כא. מי שהקדים ובא לבית הכנסת ועדיין לא נתקבצו לשם בני החבורה, יתחיל ללמוד את מנין המצוות לרמב"ם או את האדרא זוטא או תהילים וכאשר יבואו בני החבורה, יתחיל בסדר הלימוד בלא הפסק (כף אחת כב ב).
כב. מעלת הלימוד – יזהרו ללמוד כל סדר הלימוד של הלילה הזה בחשק גדול ובשמחה פנימית רבה ובהתלהבות הלב. כי הלימוד המתוקן ללילה הזה עושה פרי למעלה וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. ואיתא בזוהר הקדוש בפרשת אמור וז"ל: חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין". ועוד אר"ש על חבריה דלעאן באוריתא בהאי לילה: "כולהון יהון רשימין וכתיבין בספרא דדכירניא. וקודשא בריך הוא מברך לון בכמה ברכן ועטרין דעלמא עלאה" (הקדמה לזוהר ח א__ – החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה זה והיו עוסקים בתורה ואומרים: "בואו ונוריש ירושה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות, ועוד אמר רבי שמעון בר יוחאי על החבורה שעוסקת בתורה בזה הלילה: "כולם יהיו רשומין וכתובים בספר הזכרונות. והקב"ה מברך אותם בכמה ברכות ובכתרים של העולם העליון"). "ומי האיש אשר ישמע כזאת ויפנה ליבו לבטלה בלילה הזאת, וכל שכן שלא יטנף פיו בדברים בטלים ודברי חול של משא ומתן וכל שכן בליצנות ולשון הרע. ויתגבר כארי לישב על המשמר בעינים פקוחות לדחות את השינה ולא יתנמנם כלל כי רבינו האר"י ז"ל החמיר מאוד בענין השינה בזאת הלילה יותר מליל הושענא רבא, וכנזכר בשער הכוונות בדרוש הלילה הזאת" (בן איש חי במדבר ג).
כג. בלילה זה יכול האדם להמשיך אור הכתר העליון וכו'. וכל מי שעושה לימוד לילה זה כתיקונו, ניצול מכרת כל אותה השנה, ומובטח לו שישלים שנתו ולא יבוא לו כל נזק, (פע"ח שער כג א). שכן אותיות "כרת" הן אותיות "כתר" (עיין כף החיים תצד ס"ק ו).
כד. צורת הלימוד – עיקר גדול הוא בכל לימוד וגם בלימוד הלילה הזה, שטוב ללמוד מעט בכוונה ובנעימה מלהרבות בלימוד בלי כוונה (עיין שולחן ערוך א סע' ד).
כה. מותר להפסיק בין ענין לענין בדברי התעוררות ומוסר לעורר את הלבבות ליראת ה'. ומה טוב ומה נעים שלא לדבר בלילה הזה אלא בלשון הקודש (השל"ה הקדוש מסכת שבועות).
כו. יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך לזה שמירה גדולה כיוון שכל עת שיש אסיפה של הרבה אנשים, דרכו של יצר הרע להכשיל לדבר דברי חולין, ומדבר לדבר יבואו לדברים אסורים של שחוק ולשון הרע. ומצווה לחכם להזהיר את הציבור שלא לעסוק בדברי בטלה ושחוק וקלות ראש כי אז נאה להם השינה והנאה לעולם (יעב"ץ. בן איש חי במדבר ג). וצריך להיות זך ונקי בלי תערובת דברים אחרים, וילמד בחשק גדול בשמחה רבה ובהתלהבות הלב כדי שיעשה יותר פרי למעלה ויגדל שכרו (עיין כף החיים תצד ס"ק יא).
כז. קריאת שמע – בכל פעם שעומדים להשאר ערים כל הלילה, כמו בלילה זה, צריך לומר "קריאת שמע" כחצי שעה קודם חצות, ויאמרו את כל הנוסח אך לא יברכו "המפיל".
כח. אם לא קרא "קריאת שמע" בזמנה, יכול לאומרה כל הלילה עד עלות השחר.
כט. מי שאמר "קריאת שמע" קודם חצות ואחר כך רוצה לישון, אינו צריך לחזור ולומר את כל "קריאת שמע", וטוב שיאמר פסוקים מ"שמע ישראל" עד שירדם.
ל. טבילה בבוקר – יזדרז האדם בטבילה של ליל חג השבועות באשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, שיטבול במקוה או בבאר מים חיים אם יש לו, לקבל תוספת קדושה מן כתר עליון הנמשך בלילה הזה על ידי הלמוד, והוא הנקרא "שער החמישים", ועליו נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'" (יחזקאל לו כה). וכמ"ש רבנו זלה"ה בשער הכוונות סוד הדבר הזה בהרחבה יותר, ערב שבת, ולפני הטבילה במקוה טהרה יאמר "לשם יחוד", שהובא ב"לשון חכמים" א, סי' סב.

עשרת הדברות

יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה על הר סיני, לפני למעלה משלושת אלפים שנה. כל נשמות בני ישראל – אני אתה ואת, הסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת ה' בעצמו.

השנה בחג השבועות, בואו לבית הכנסת יחד עם כל משפחתכם כדי לשמוע שוב את עשרת הדברות ולחזק את בריתנו עם האלוקים.

מכיוון שכל עם ישראל נכח במעמד הר סיני, יש לעשות כל מאמץ כדי להביא את כל המשפחה – אפילו תינוקות – למעמד קריאת עשרת הדברות.

מגילת רות

בתי כנסיות רבים נוהגים לקרוא במהלך החג את "מגילת רות", המתארת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לחיק העם היהודי.

קיימות מספר סיבות למנהג זה:

א) שבועות הוא יום ההולדת, וכן יום הפטירה, של דוד המלך, שהגיע מזרע רות ובעלה – בועז.

ב) אירועי הקציר המתוארים במגילת רות תואמים את חג השבועות המכונה גם בשם חג הקציר.

ג) רות היתה גיורת שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסויים כ'גרים' המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה.

אכילת מאכלי חלב

מנהג עתיק (וחביב) נוסף הוא אכילת מאכלי חלב.

להלן סיבות שונות למנהג זה:

* בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את "שתי הלחם", קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה – ראה כאן) ארוחה בשרית.

* במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב.

* התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא של "חלב" היא 40, כנגד 40 יום ששהה משה בהר סיני.

לחצו כאן למתכונים מיוחדים למאכלי חלב לחג השבועות.

קישוטי פרחים

מכיוון ששבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. בנוסף לכך, חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק.

חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת המועד.

 

הלכות חג השבועות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו או הדפיסו
Share on facebook
Facebook
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on telegram
Telegram
Share on print
הדפס
רשומות אחרונות: מרכז ניו יורק - לישראלים בניו יורק

יט תמוז הילולא הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל

י"ט תמוז יום הסתלקות הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל. נולד בירושלים כ"ט תמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל.בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' כאשר רבו המובהק היה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל. הרב למד תורה […]

יז בתמוז – הסברים הלכות וכו. לפי חב"ד

שבעה עשר תמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.בביאת המשיח, יהפך שבעה עשר בתמוז – עם כל הצומות – ליום שמחה ומועד. בע"ה. אירועי היום :במשנה- נמנים חמישה […]

ציטוטים ומשפטים ושיעורים על ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך – צוות מרכז ניו ניו יורק ריכז ציטוטים ומשפטים על אהבת ישראל על פי פשוטו של הפסוק, אסור לאדם לבקש נקמה בזולת או ליטור לו טינה או לבקש את רעתו, וממשיך הכתוב לומר "ואהבת לרעך כמוך" – אהוב את הרֵע כשם שאתה אוהב את עצמך. המשך הפסוק – "אני ה'", מצביע על […]

יום הילולת הצדיק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג – ט תמוז

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם – המון מידע סרטונים וכו על הצדיק זצ"ל מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב, ד' בשבט תרס"ה – ט' בתמוז תשנ"ד היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת תש"ו ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז בנתניה ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב […]

הילולא של הרב שלמה דיין זצוק"ל ט תמוז

לא הרבה מכירים את הרב שלמה דיין זצוק"ל. (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) יום פטירתו חל ב ט תמוז. עליו העיד הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל ש"הינו אחד מל"ו הצדיקים בדורנו". רוב הזמן התכסה הרב דיין במסתורין ובצנעה, תחת מעטה בגדים פשוטים שלא חשפו את אישיותו המרוממת, נשמה אצילה שניתנה בגוף קדוש […]

עוד כתבות קשורות באתר מרכז ניו יורק
רעיונות למתנות רומנטיות
זוגיות

המלצות ורעיונות למתנות רומנטיות לחג האהבה מאמזון ועוד

חג האהבה ממש בקרוב ט"ו באב הפתיעו את אהובכם במתנה יחודית עכשיו! אלה רשימת המומלצים שלי כמובן שניתן להזמין כל אחד מהם כרגע אונליין מאמזון, עלי אקספרס ועוד. אם יש לכם עוד רעיונות למתנה רומנטית כתבו

לחץ כאן להמשיך לקרוא
תשעה באב צום קל ומועיל ברכה
אב

ט באב

לקראת 9 תשעה באב צוות מרכז ניו יורק מרכז מספר דברי תורה. שנוכל להבין את המהות של היום צום הזה. רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל שנפטר ב ז באב תש"ס 2000. המכונה ה"נתיבות שלום". הוא היה אדמו"ר

לחץ כאן להמשיך לקרוא
הסוד-שבסוד
אב

ה' בחודש מנחם אב,הילולת רבי יצחק לוריא (מכונה "האר"י הקדוש", "האר"י ז"ל ולעתים "האריז"ל החי")

רבי יצחק לוריא מכונה "האר"י הקדוש היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו – קבלת האר"י – היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות. תולדות חייו של האר"י הקדוש: רבי יצחק לוריא

לחץ כאן להמשיך לקרוא
אב

ג' באב יום הילולת הצדיק הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי זצ"ל

הערב ומחר ג' באב יום הילולת הצדיק הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה הי"ד.אימו הייתה בתו

לחץ כאן להמשיך לקרוא
רש"י ציטוטים ומשפטים מחזקים
תמוז

כ"ט תמוז הילולא של רש"י רבי שלמה יצחקי

רבי שלמה ב"ר יצחק (ידוע כרבי שלמה יצחקי, רש"י) היה גדול מפרשי המקרא והתלמוד, פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים. כ"ט תמוז יום ההילולא של רש"י תולדות חייו נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ'

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ציטוט של הרב יוסף שלום אלישיב
תמוז

כ"ח תמוז יום ההילולא של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל | סיפור חייו ויחסו לחסידות חב"ד

יום ההילולא של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב כ"ח תמוז. רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל היה מגדולי פוסקי זמננו, תלמיד חכם, פוסק הלכה וממנהיגי הציבור הליטאי. לאחר פטירתו של הרב שך היה הרב אלישיב מנהיגו של הציבור הליטאי

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ציטוט על חינוך ילדים
חינוך ילדים

כ"ז בתמוז – הרב יהודה עמיטל ז"ל | ציטוט על חינוך

הרב עמיטל, מייסד ישיבת הר עציון, ניצול שואה, שר לשעבר, שחינך דורות של תלמידים. הנה רק כמה עקרונות חינוכיים שלו: • "ילדים יכולים לחוש האם דברי ההורים הם כנים או שהם הצגה. אחת הבעיות המרכזיות בחינוך

לחץ כאן להמשיך לקרוא
כ"ז תמוז, יום ההילולא התשיעי של הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א
תמוז

כ"ז תמוז, יום ההילולא הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א | בבא אלעזר

תולדות חיים בקצרה ועל קשריו עם חב"ד של הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא. רבי אלעזר היה רב ומקובל ,נצר למשפחת אבוחצירא, בנו של רבי מאיר אבוחצירא ונכדו של הבבא סאלי. נחשב למומחה בקבלה מעשית ולבעל סגולות‏. נרצח

לחץ כאן להמשיך לקרוא
קבר שמשון הגיבור
תמוז

כ"ד תמוז יום ההילולא של שמשון הגיבור

שמשון מהווה מופת של גבורה וכוח. ביהדות הוא נודע בכינויו העממי "שמשון הגיבור" כ"ד תמוז יום ההילולא של שמשון הגיבור השופט האחרון, מושיען של ישראל בדורו"השיבה שופטינו כבראשונה" שמשון היה השופט השנים עשר, והאחרון המתואר בספר שופטים

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ציטוט מתהילים וקבלת שבת
תמוז

כ"ב תמוז הילולת רבי משה קורדובירו הרמ"ק

כ"ב תמוז הילולת רבי משה קורדובירו (ה'רפ"ב 1552 – כ"ג בתמוז ה'ש"ל 1570) רבי משה קורדובירו, היה מקובל צפתי, מחשובי המקובלים בכל הדורות. חיבר מספר ספרי קבלה, בראשם ספרו המרכזי "פרדס רימונים". בין תלמידיו היו האר"י

לחץ כאן להמשיך לקרוא

קידום ובניית אתרים

מחפשים חברת דיגיטל בניו יורק
בניה וקידום אתרים
%d בלוגרים אהבו את זה: