"חזקה" בענין השמחה
השמחה דליל ג' דחג הסכות יש בה עילוי מיוחד לגבי השמחה בלילות שלפני זה, כי "בתלת זמני הוי חזקה", ונמצא, שע"י השמחה בלילה השלישית, נפעל ענין של "חזקה" בכללות הענין ד"שמחת בי השואבה".
ביאור הענין:
נאמר בכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" (הושע ו, ב), ש"ביום השלישי" קאי על בנין בית המקדש השלישי, שאז "יחיינו מיומיים", שקאי על "שתי מקדשות שחרבו" (פרש"י עה"פ).
והנה, זה ש"ביום השלישי יקימנו", אין הפירוש בזה רק שהבית השלישי בלבד יתקיים לעד ולנצח, אלא הפירוש בזה הוא, שבנצחיות הבית השלישי מתגלה שכללות ענין המקדש, כולל בית ראשון ובית שני, יש בו נצחיות ותוקף.
וכלשון רש"י על הפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות גו'" – "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין", כלומר, שחורבן בית המקדש הוא על דרך לקיחת משכון בלבד, שלאחרי זמן מחזירים אותו לבעליו. וכן הוא בחורבן בית המקדש, שלעולם לא נלקח בית המקדש מישראל לגמרי, אלא כמשכון, שחוזר לבעליו.
ולכן, כאשר בית השלישי יתקיים לעד, הרי זה מורה לא רק על הנצחיות של הבית השלישי בלבד, אלא הנצחיות של כל בתי המקדשות, גם אלו שנלקחו כמשכון וחזרו לישראל בבית השלישי.
והיוצא מכל זה, שהענין "השלישי" אינו רק ענין גדול כשלעצמו אלא זה פועל קיום ותוקף גם בשני הענינים הקודמים.
וזהו ענין ה"חזקה", שפירושה תוקף וקביעות בכללות הענין, שיש כאן גילוי מילתא שגם ב' פעמים הקודמות הם באופן של תוקף וקביעות, ולא באופן של עראי.
ועפ"ז יובן גודל העילוי של השמחה בליל ג' דחג הסוכות, שע"י השמחה בליל ג', בפעם השלישית, נפעל התוקף והקביעות ד"חזקה" ביחד לכללות הענין ד"שמחת בית השואבה", גם למפרע, ביחד ללילות א' וב' דחג הסוכות.
(משיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג – תורת מנחם תשמ"ג ח"א עמ' 180 ואילך)
