היהלום עם העינים הירוקות
ראיה רואים

היהלום עם העינים הירוקות

הוא הסתכל לה בעיניים.
הן היו ירוקות ומאירות.
היא הקרינה טוב לב, הייתה נראית מיוחדת. החיוך והאושר זרחו מהפנים שלה.
הוא התאהב.
****
השם שלה רימז על מה שהיא, היא התגאתה בשם הזה, להמון אנשים היה נשמע מוזר השם שלה לבת, אבל היא הייתה מרוצה מהשם שלה, וככה היא הרגישה. יהלום.
היא חיפשה בחור רציני, אינטלגנטי, עם לב טוב, שיבין אותה, שיכיל אותה.
היא אמנם הייתה צעירה, בס"ה בת 25. אבל היא רצתה להתמסד, וכמה שיותר מהר להתחיל חיי זוגיות ומשפחה.
תמיד דמיינה עצמה כבעלת חיי זוגיות ואהבה יציבים.
הייתה מציירת לעצמה את החיים בוורוד, את האהבה צבעה בצבעים עדינים ויפים, כמה היא רצתה את המושלם.
****
והוא אהב אותה, אהב את האישיות שלה, את היופי שלה הקורן, היה בטוח ברצונו ללכת אחריה באש ובמים, חיזר אחריה בטירוף, כל ציוץ שלה הוא היה מוכן לקיים.
אהב, כמו שאוהבים.
****
יהלום התהפכה במיטתה, היה נראה לה מוזר הרצון הבלתי מוסתר שלו להעניק לה ולעשות לה טוב.
בכלל, הוא דיבר על אהבה ולא על זוגיות.
היא חיפשה זוגיות, הוא חיפש אהבה.
היא החליטה לתת לזה צ'אנס, "אני אנסה" אמרה לעצמה: "מקסימום, ניפרד ואמצא לי מישהו אחר".
ונרדמה.
****
מוטי רצה מאד את יהלום, הוא ממש הרגיש מאוהב, הם התחילו לצאת ולא היה מאושר ממנו, הוא דאג לעשות כל מה שטוב לה, חשב עליה כל היום, ודאג גם להראות לה את זה בשמחה ובפרגון.
אבל, וזה היה הטריגר לפירוק הקשר והאכזבה שהגיעה אחר כך, הוא נהיה תלותי.
כאב לו כשהייתה יוצאת, אפילו אם זה היה עם חברות הוא היה מצטער, ולא בגלל קנאה, אלא בגלל שהרגיש בחסרונה, הוא הפך להיות דבק. וזה נמאס לה. ובצדק.
****
כל כך כאב ליהלום הצעד שהיא הייתה חייבת לעשות, דווקא היא מאד אהבה אותו, או לפחות ככה היא חשבה, תמיד שהייתה נזכרת בו זה היה מלווה בחיוך. ומיד בהבעת אכזבה.
באמת כאב לה.
****
לילה אחד יהלום לא הצליחה להרדם, המחשבות שלה תקפו אותה, לא הניחו לה, היא ניסתה לעצום עיניים, נעזרה בכל העצות להירדמות, שום דבר לא עזר, משהו הציק לה. "איך קורה לי שכל הגברים שאני מכירה הופכים להיות בשלב מאוחר יותר לכאלה תלותיים ומאכזבים?"
השאלה הזאת לא נתנה לה מנוח, זעזעה לה את קרבי המוח, היא חשבה וחשבה עד ש-בום! היא הבינה.
היא חייכה לעצמה בהשתאות, "איך לא הבנתי את זה עד היום?"
במחשבה המספקת הזאת המוח שלה נרגע, היא נרדמה בחיוך.
****
על הבוקר היא התקשרה למוטי, היא ידעה שזה עלול להיראות מתחנף מצידה, אולי מוזר גם, אבל באומץ היא החליטה לוותר על האגו.
השיחה כצפוי הייתה לא פשוטה וגם מביכה, מוטי הקשה עליה, לא הבין איך קרה שהיא זרקה אותו ועכשיו היא רוצה להיפגש, הוא היה שמח על שיחת הטלפון אך האגו שלו לא נתן לו להקל מעליה, רק אחריה שהבין את רצינות כוונותיה הוא הודה בפניה כמה הוא ישמח לפגוש אותה. שוב.
****
היא ממש לא הייתה צריכה לספר לו על לילות ללא שינה, על לבטים שלא עוזבים ועל הדרך בה בחרה לחיות מעכשיו, היא פשוט אמרה לו את מה שהיא מבינה עכשיו, ככה, ומבלי טיפת אגו.
" תדע לך שבעבר הייתי סקפטית לגבי הקשר שלנו, לא האמנתי שזה יכול להיות אמיתי, חיפשתי תמיד את הצדדים שלא היו נראים לי, לא סמכתי עליך באמת, לכן אתה מצידך תמיד הרגשת צורך להתגונן ולהוכיח תמיד את רצינות כוונותיך. וגם הבנתי שזה שאני לא סומכת עליך ומצד שני אתה כן אוהב אותי זה מה שיצר את התלות הזאת "
מוטי הסתכל עליה, לא מעכל את מה שהיא אומרת, מה שהוא הצליח להבין זה שהיא רוצה אותו חזרה, הוא שמח. והם צעדו לדרך חדשה.
****
לקח קצת זמן למוטי להרגע מהתלות שלו, בתחילה הוא עדיין פחד עליה, פחד שהיא לא אוהבת אותו באמת, היה רוצה להיות בטוח בעצמו שזאת האשה שרוצה להיות הבת זוג שלו, אך במשך הזמן הוא קיבל בטחון בקשר, היא מצידה התאזרה בסבלנות, טורחת להזכיר לו כמה הוא חשוב לה וכמה היא אוהבת אותו, וכמה היא לא רואה את החיים בלעדיו.
עברו כמה חודשים בנעימים, יהלום כבר לא התהפכה במיטה, מוטי היה רגוע גם.
פתאום כבר לא הפריע לו שהיא יוצאת, הוא כבר היה בטוח שגם היא הייתה רוצה להשאר איתו אך היא רוצה בנוסף גם להינות עם חברות, סמך עליה בעיניים עצומות.
זה השפיע על הקשר שלהם, הבטן כבר לא כאבה שהשני רצה את הספייס שלו, המחשבות לא הציקו על כל מילה שנאמרה.
היא בטחה בו, וזה היה מאושר אצלו סופית.
והוא אהב אותה יותר מהכל.
הם היו מאושרים בדרכם. שניהם מצאו את האהבה.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. שאל אדם את רבו:
    "הכרתי בחורה ויש לה חסרונות אלה ואלה".
    – "יש לה עוד חסרונות רבים", השיב לו רבו, "תגלה אחרי החתונה". "הרב מכיר אותה?" תמה התלמיד – "לא, אפילו איני יודע את שמה". "אז מניין לרב?" – "אני עוקב אחרי המין האנושי,
    מה שהנך מחפש, ידידי, זו מלאכית, וכזאת לא תמצא, רק בת אדם. וגם לו היתה מלאכית, לא היתה מתחתנת אתך,
    כי גם אתה אינך מלאך.
    אחר כך הוסיף הרב לתלמידו הנדהם:
    "האמת שהיתה מלאכית אחת, אך כבר התחתנתי אתה…".

כתיבת תגובה

איציק לביא

Y.i. Lavi : גר בברוקלין ניו יורק: כותב למגירה, כותב לנשמה וכותב גם לנו. ניתן לעקוב אחריו גם בפייסבוק https://www.facebook.com/yitzchak.lavi

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות