"הוכח תוכיח את עמיתך"
זו מצווה מן התורה.
יחד עם זאת, לפני הציווי להוכיח ולתקן את השני כתוב: "ולא תשנא את אחיך".
כלומר- תנאי מקדים להוכחה הוא לבדוק את עצמנו שאין בליבנו רגש שלילי כלפי אותו אדם,
וכי אנו פועלים באמת מתוך אהבה ורצון בטובת הזולת. ועל כן מייד אח"כ כתוב: "ולא תשא עליו חטא", כלומר- שאם לא פעלה ההוכחה, אתה הוא האשם… כיון שלא היו דבריך יוצאים מן הלב, ולא נאמרו מתוך אהבה ואכפתיות, ועל כן לא נכנסו אל הלב, ולא פעלו את פעולתם.
שיהיה יום טוב מלא באהבת הזולת!