השבת נקרא בבתי הכנסת את עשרת הדברות.
הדיבר הראשון נפתח במילים: "אנוכי ה' אלוקיך.." אומר המדרש: "אנוכי – לשון מצרי".
דבר זה מעורר פליאה רבה. הרי עשרת הדברות הם "כללות כל התורה", ובתוכם שני הדיברות הראשונים מקודשים עוד יותר, כי אותם שמענו מפי הגבורה (הקב"ה בעצמו). כיצד ייתכן שהמילה הראשונה של התגלות חד פעמית זו היא – "אנוכי" – דווקא מלשון מצרית?
הרבי מליובאוויטש מסביר שגם לפני מעמד הר סיני הייתה קדושה בעולם. ואילו מתן תורה מטרתו ותכליתו היא לחבר את הקדושה עם המציאות הגשמית. כלומר, לקדש את הדברים הרחוקים לגמרי מעולם התורה והקדושה. ומאחר וזוהי התכלית – דבר זה מקבל את ביטויו במילה הראשונה "אנוכי". שימוש בלשון מצרים המסמל דרגה תחתונה ביותר שאותה מחברים עם שיא הקדושה – הקב"ה בעצמו!
ומכאן לומדים אומר הרבי, שהדרך אל הקב"ה היא דווקא דרך ההתעסקות בדברים הנחותים והירודים. לא די בכך שיהודי עוסק בתורה, תפילה ובקיום מצוות, עליו להגיע ל"בכל דרכיך דעהו", לקדש גם את חייו הגשמיים והיום-יומיים שאף בהם תתגלה הקדושה!!
