מזל בריאות

על חודש אדר הממשמש ובא נאמר כי 'בריא מזלו' (תלמוד בבלי, תענית כט, ב). אחת המשמעויות של הדברים היא, שחודש זה מעניק בריאות גשמית ורוחנית לכל בני ישראל, אנשים, נשים וטף. בחודש אדר ניתן הכוח לעבור מתוך בריאות שלמה אל החיים הנצחיים של הגאולה השלמה.

(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 298)

ל' שבט, א' של ראש-חודש אדר

מזל דגים

'זרעו של יוסף' – כך מכנה הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את דורנו, משום שאנו דור ההמשך של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, שאחד משמותיו היה יוסף. ידוע שבני זרעו של יוסף הצדיק נמשלו לדגים, עליהם לא שולטת עין הרע – וגם אנו אפוא משולים לדגים.

כעת, אנו אוחזים בשלב שכבר הושלמה העבודה הרוחנית הנדרשת לקראת סעודת הדגים הגדולה בהיסטוריה – הסעודה שתיערך לכל עם ישראל בביאת המשיח, בה נאכל (בין השאר) מבשרו של יצור בראשיתי ענק שנקרא לווייתן.

(על פי תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 133)

להרבות בשמחה

"משנכנס אדר מרבים בשמחה" – כך כתבו חז"ל בתלמוד. אמנם שמחה מושלמת תהיה לנו רק לעתיד לבוא – אולם כדי לזכות לשמחה הזו, עלינו להתעסק כבר עתה בדברים משמחים, ובמיוחד בחודש אדר.

בראש ובראשונה, להוסיף בלימוד דברי תורה, שנקראים "משמחי לב" (תהילים יט), ודרך הלימוד – להגיע להתחזקות בקיום מצוות. בנוסף – למצוא את הדברים האפשריים על פי התורה, המשמחים את עצמנו, את בני הבית ואת הסביבה, ולעשות אותם.

(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 297)

ארכיאולוגיה בנשמה

ארון הברית (הארון שהכיל את לוחות הברית) עמד בבית-המקדש הראשון במרכז קודש-הקדשים. בשלב מסוים, מחשש שיגיע לידי גויים, הוא נגנז במעבה האדמה, ב"מטמוניות עמוקות ועקלקלות". (הלכות בית הבחירה לרמב"ם, פרק ד).

המילים 'מטמוניות עמוקות ועקלקלות' רומזות מה נדרש מיהודי כדי 'להגיע' אל הארון – כלומר, להביא לגילויו בגאולה השלמה: דרך 'עקלקלות' היא משל לחזרה בתשובה. זו מין דרך עוקפת שמיועדת למי שלא הלך בדרך הישר, אלא סטה ממנה. בכוחה של החזרה בתשובה מטפס יהודי למדרגות רוחניות שמשולות ל'מטמוניות עמוקות' – מדרגות נסתרות ועילאיות, שבדרך רגילה בלתי אפשרי להגיע אליהן. וזהו אפוא המתכון לחשוף ולגלות את הארון: ללכת בדרך 'עקלקלות' – לחזור בתשובה, וכך להגיע ל'מטמוניות עמוקות' ולגלות את הארון – בגאולה השלמה.

(ליקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח, שמות, עמוד 180)

ג' אדר

היום יקומו המתים

נאמר בתלמוד (סוף מסכת כתובות): "מת בערב שבת – סימן יפה לו". בספרי קבלה מוסבר, כי השבת הנכנסת מצילה את הנפטר מעונש רוחני שנקרא 'חיבוט הקבר', וזהו הסימן היפה.

בספר הזוהר נאמר, כי תחיית המתים תתרחש ביום שישי. נמצא, כי אצל מי שנפטר ביום שישי מודגשת יותר הזיקה לתחייה, וגם זהו סימן יפה.

(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמודים 122,128)

לבנות את בית-המקדש

בית-המקדש השלישי – הוא מעשה ידיו של הקדוש-ברוך-הוא – ואנו נזכה להיות שותפים במשהו בבניינו הפיזי, אך עיקר המעורבות שלנו בבניינו היא בכל זמן משך הגלות על ידי עבודה רוחנית. שהיא: "לעשות מכל דבר בעולם משכן ומקדש לה'". כלומר, להשתמש בכל מה שיש לנו באופן שיביא להשראת השכינה. לדוגמה: לתת צדקה ובכך להפוך את המטבע הגשמית למצווה של הקדוש-ברוך-הוא. בכך אנו מקיימים את המצווה המופיעה בפרשת תרומה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

ציווי זה מתייחס למשכן שבנו בני-ישראל במדבר וגם לבתי-המקדש: הבית הראשון, הבית השני והבית השלישי, שייבנה במהרה.

(ליקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח, שמות, עמוד 183)

מי ילך עם סינר ייחודי

בזמן שבית-המקדש היה קיים, נהג כל מי שזכה להגיע למעלת רוח-הקודש, ללבוש אפוד בד (מין סינר ייחודי). אולם בזמן הגאולה ההנהגה תהיה שונה. למרות שבאותו הזמן תשרה רוח-הקודש על כל יהודי (!) – כמו שנאמר (יואל ג): "אשפוך רוחי על כל בשר" – אולם בפשטות, לא כולם ילכו עם אפוד הבד, אלא רק אנשים שיזכו לרוח-הקודש במדרגה גבוהה.

(ליקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח, שמות, עמוד 192)

אין שמחה כהתרת הספיקות

ידוע הפתגם: אין שמחה כהתרת הספיקות. חודש אדר הוא עת של התרת ספיקות, כי בחודש זה אנו מזכירים במיוחד את המאבק בעמלק, שכל מטרתו הייתה להטיל ספיקות באמונתם של עם ישראל בקדוש-ברוך-הוא. ('עמלק' – בגימטרייה 'ספק'). מחיית עמלק היא דחיית והתרת כל הספיקות – ולכן מתרבה השמחה.