תכלית הבריאה ושלימותה

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג?

פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה

המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה

מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים?

אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו

הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא עוררין, כך אפילו דינים "משפטים" הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב"ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט"א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב'סיני'. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים.

בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה"ב, ה'תשנ"ב) לצמצם את הלוחמה ולהפנות משאבים כלכליים לטובת כלכלת האנושות ובכלל כך גם נראית המגמה הכללית בעולם?

התשובה הפשוטה היא כנ"ל – התורה קובעת את המציאות בעולם ולכן  ברגע שפסק הרבי שליט"א מלך המשיח כי הגיע זמן הגאולה וכן פסקו רבנים מורי הוראה כי הגיע זמן הגאולה והרבי שליט"א מליובאוויטש הוא מלך המשיח –פסיקה זו הביאה להתחלת קיום הנבואה של "וכתתו חרבותם לאיתים". שכתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם יחד עם פסק דין הרבנים הנ"ל  מגיע העולם עצמו אל התובנה כי חשוב לחדול ממלחמות ולחתור לשלום ואחדות.

(משיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב)

כ"ח שבט (22.2)

לא נפסיק להתעלות

כתב דוד המלך (תהילים פד): "ילכו מחיל אל חיל – ייראה אל אלוקים בציון". הפירוש הפשוט הוא, שאנו מוסיפים ומתעלים מחיל אל חיל – עד אשר תתגלה השכינה בציון, בגאולה השלמה, שאז נגיע אל שיא השלמות.

אולם יש לפסוק משמעות נוספת: גם כאשר כבר ייראה אלוקים בציון ונגיע אל תקופת השיא – נמשיך להוסיף ולהתעלות ברוחניות מחיל אל חיל.

(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 244)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

עוד פוסטים דומים

לחם מלא

מחשבה חסידית

רבי זושא מאניפולי היה עני מרוד. יום אחד הגיע רעבונו עד כדי פיקוח-נפש ממש. אמר רבי זושא בליבו: "לו אדם כלשהו היה מביא עכשיו לזושא דבר-מאכל,

קרא עוד
ילד מנקה

ניקיונות לפסח

כעת, אנו נמצאים בתחילת ההכנות והניקיונות לפסח. זה הזמן להתבונן באספקטים פנימיים שקשורים בהכנות ובניקיונות אלו. החמץ והמצה מסמלים מוטיבים שונים בעבודת ה'.  חמץ– הוא בסך

קרא עוד
המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.

תפקידו של הנשיא

בראש חודש ניסן הייתה חנוכת המזבח של המשכן. במשך 12 יום הקריבו 12 נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח. הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו מסביר כי: בחנוכת

קרא עוד

וידיאו 2 דקות "שלא עשני גוי"

שלא עשני גוי – ביאור התפילה 18 עם הרב שרגא זלמנוב למה הברכה "שלא עשני גוי" נאמרת בשלילה? למה לא מספיק להגיד ולהודות שעשני יהודי (חיובי)

קרא עוד
אשה מריחה פרח

'צו' שמחבר

בקשר לפסוק "צו את אהרן" (ו, ב) ישנם שני פירושים הקשורים בתיבת "מצוה": א. מלשון ציווי. ב. מלשון "צוותא וחיבור" (לקו"ת בחוקותי מה, ג. ועוד)שקיום המצוות

קרא עוד

וידיאו 4 דקות על פרשת צו

כותב הבעל שם טוב הקדוש שאמירת הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה זאת סגולה לבקש את שריפת ההרהור שבלב. מה קשור המזבח אלינו ולהרהורי

קרא עוד

וידיאו 8 דקות על פרשת צו

7 דקות על פרשת השבוע פרשת צו שמתחברת עם פרשת זכור הרעיון החסידי מה הפירוש צו? תמיד זה "דבר" או "אמור" אומר רש"י במקום-תעזור להתמודד עם

קרא עוד
סגולה במצה לפסח

המצה בזוהר הקדוש

אמונה ורפואה למצה בפסח יש סגולה מיוחדת שהיא מחזקת את האמונה ומרפאה את תחלואי הנפש. לכן נקראת המצה בזוהר 'מאכל האמונה' ו'מאכל הרפואה'. -ספר המאמרים תש"י

קרא עוד