תכלית הבריאה ושלימותה

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג?

פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה

המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה

מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים?

אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו

הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא עוררין, כך אפילו דינים "משפטים" הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב"ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט"א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב'סיני'. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים.

בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה"ב, ה'תשנ"ב) לצמצם את הלוחמה ולהפנות משאבים כלכליים לטובת כלכלת האנושות ובכלל כך גם נראית המגמה הכללית בעולם?

התשובה הפשוטה היא כנ"ל – התורה קובעת את המציאות בעולם ולכן  ברגע שפסק הרבי שליט"א מלך המשיח כי הגיע זמן הגאולה וכן פסקו רבנים מורי הוראה כי הגיע זמן הגאולה והרבי שליט"א מליובאוויטש הוא מלך המשיח –פסיקה זו הביאה להתחלת קיום הנבואה של "וכתתו חרבותם לאיתים". שכתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם יחד עם פסק דין הרבנים הנ"ל  מגיע העולם עצמו אל התובנה כי חשוב לחדול ממלחמות ולחתור לשלום ואחדות.

(משיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב)

כ"ח שבט (22.2)

לא נפסיק להתעלות

כתב דוד המלך (תהילים פד): "ילכו מחיל אל חיל – ייראה אל אלוקים בציון". הפירוש הפשוט הוא, שאנו מוסיפים ומתעלים מחיל אל חיל – עד אשר תתגלה השכינה בציון, בגאולה השלמה, שאז נגיע אל שיא השלמות.

אולם יש לפסוק משמעות נוספת: גם כאשר כבר ייראה אלוקים בציון ונגיע אל תקופת השיא – נמשיך להוסיף ולהתעלות ברוחניות מחיל אל חיל.

(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 244)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

עוד פוסטים דומים

לאכול ולהשמר

אין זו חכמה להתנזר מאכילה

מאחר שהתורה מחמירה כל-כך באיסור אכילת חמץ, היה ראוי לכאורה שתאסור עלינו לאכול מאכלי דגן בפסח, אף לא מצות. אלא אין זו חכמה להתנזר מאכילה; החכמה

קרא עוד
ניעור וניקוי הספרים

פסח כל השנה

כאשר במשך כל ימות השנה אדם מישראל מעיין בספר בשעת סעודתו, ולאחר מכן מנער את הפירורים מהספר, הוא מקיים בזה את הציווי: "למען תזכור את יום

קרא עוד
להתייגע בחינוך הבנים

ואת עמלנו אלו הבנים

ואת עמלנו אלו הבנים" מתוך ההגדה" את כל עמלו צריך האדם להשקיע בגידול הבנים ובחינוכם. גם כאשר הילדים ממושמעים ודי במילה אחת להשפיע עליהם, אין להסתפק

קרא עוד
ים המחשבות

לקרוע את ים המחשבות

כשישב החסיד הנודע רבי הילל מפאריטש אצל ה'צמח-צדק', הסביר הרבי את המשמעות של קריעת ים-סוף בעבורנו, ואמר: בקריעת ים-סוף על כל אחד ואחד לקרוע את ה'ים'

קרא עוד
דג גפילטע פיש

ממתק לערב חג הפסח תשע"ה

באחד מבתי חב"ד בארץ היה יהודי שהיה מגיע כל שנה לפני פסח לקבל חבילת מזון לחג, כל שנה מחדש הוא היה כועס על כך שיש תור

קרא עוד