ממתק לחג הפורים תשע״ז

פעם אחת יצא רועה צאן לטייל בשדות עם הכבשה החביבה עליו. לפתע רואה הכבשה להקת זאבים מתקרבת. נצמדה הכבשה אל רגליו של הרועה, שישמור עליה, והרועה מרגיע אותה ואומר לה: "אין לך מה לדאוג, כבשתי, אני אשמור עלייך".
עומדת הכבשה ליד הרועה המסור, ולאט לאט נרגעת. מסביב עומדים הזאבים. ולפתע הכבשה שמה לב שאחד הזאבים מחייך אליה. היא מסתכלת סביב, ורואה עוד זאב מחייך ומזמין אותה להתקרב אליו. 'הם דווקא נחמדים', מהרהרת הכבשה בלבה.
פונה הכבשה לרועה ואומרת לו: "אני חושבת שאתה יכול ללכת. הזאבים האלו ידידותיים, והם דווקא רוצים להתחבר אתי".
הרועה מנסה להסביר לכבשה שעליה להיזהר מהזאבים, אך היא בשלה, מבקשת ואף דורשת שלא יפריע ליחסים הטובים הנרקמים ביניהם. הרועה משתכנע וזז הצדה. הכבשה נותרת לבדה. לרגע זה בדיוק חיכו הזאבים. בלי להתמהמה הם מתנפלים על הכבשה וטורפים אותה.

*

כשאנחנו קוראים את סיפור המגילה, מתעוררת אצלנו שאלה: מדוע נגזרה גזרה קשה כל כך על היהודים שבאותו דור? אכן, בסופו של דבר בוטלה הגזרה, אך מדוע נגזרה מלכתחילה? במה חטאו בני אותו דור, שנגזרה עליהם כליה?
רבי שמעון בר יוחאי מתרץ ואומר: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" – כלומר, הגזרה נגזרה מפני שהיהודים נהנו במשתה של אחשוורוש, שעליו מסופר בתחילת המגילה.
מדוע ההשתתפות במשתה נחשבת לחטא גדול כל כך, והרי, על פי הסבר חז"ל, היו במשתה גם מנות כשרות, לשומרי הכשרות, כמו שנאמר "כרצון איש ואיש" ו"השתייה כדת אין אונס"?
מסביר הרבי מלובביץ' שהבעיה לא הייתה בעצם ההשתתפות במשתה. יתר על כן, היהודים היו חייבים להשתתף – כי אם המלך מזמין, אי אפשר שלא לבוא. הבעיה הייתה בכך שהם "נהנו" מהעובדה שהוזמנו לסעודה, והרגישו שהנה עכשיו הם בטוחים, הם הפכו להיות אזרחים שווי זכויות במלכות אחשוורוש.
אכן, כדאי להשקיע בקשרים עם בית המלוכה ולהיות בקשר טוב עם המלך והשרים, אך מי ששומר עלינו באמת הוא הקדוש-ברוך-הוא, מלך מלכי המלכים, ולא אחשוורוש. ברגע ששכחו את הנקודה הזו, הסירו מעצמם את השמירה האלוקית המיוחדת, והפקירו את עצמם לגורל. הכבשה נותרה לבדה מול ה"זאבים", ומיד נגזרה הגזרה הנוראה. לא כעונש, אלא כתוצאה ישירה, טבעית, מהנהגתם.

*

אסתר הבינה מה גרם לגזרה, והעבירה שיעור לעם ישראל – כיצד יש לנהוג כדי לבטל את הגזרה.
אסתר החליטה להפעיל קשרים אצל המלך. כל מי שמכיר את אחשוורוש יודע שבעיניו יופי הוא הדבר החשוב ביותר. ולכן, לכאורה, כהכנה לפגישה עם אחשוורוש, אסתר הייתה צריכה ללכת למכון יופי לשלושה ימים. במקום זאת היא מצווה על עם ישראל לצום שלושה ימים ואומרת להם "גם אני ונערותיי אצום", וכולנו מבינים איך בן אדם נראה אחרי שלושה ימי צום…
אך לאסתר היה חשוב להעביר מסר – "מצד אחד אני עושה את מה שצריך על פי טבע, ולכן אלך אל המלך אף שלא נקראתי לבוא אליו, ומצד אחר אני יודעת שהכול בידי הבורא, והתפילות שלנו לה' הן שיצילו אותנו, ולכן גם אני אצום ואתפלל, ובזה אבוא אל המלך".

*

הסיפור של פורים מלמד אותנו לעשות את האיזון הנכון בחיים – עלינו לזכור שלפני הכול צריכים להתפלל לקדוש-ברוך-הוא ולבקש ממנו שייתן לנו פרנסה בהרחבה, בריאות, זוגיות טובה וכן הלאה. ואחרי שהתפללנו לה' – נעשה כלים לברכה, בדרך הטבע. אם אני רוצה פרנסה – עליי ללכת לעבוד, אם התפללתי על בריאות – עליי לשמור על בריאותי, וכדי שתהיה לי זוגיות טובה – עליי לעשות את כל התלוי בי בעניין הזוגיות.

*

יהי רצון שנקבל מחג הפורים הזה את הכוחות להגדיל את הכלים, ומשמים ייתנו לכולנו שפע רב של גשמיות ורוחניות, וכשם שזכו היהודים בימים ההם לגאולה הגדולה בפורים, נזכה גם אנחנו בזמן הזה לגאולה אמתית ושלמה מיד ממש.

שבת שלום ומבורך! וחג פורים שמח!

שני יהודים היו מגיעים בכל יום שישי לבית המרזח ומזמינים שתי כוסות 'לחיים'.
אחר פטירתו של אחד מהם המשיך חברו להזמין 2 כוסות. לבר-מן הוא הסביר, אחת אני שותה עבורי והשנייה עבור חברי…
חלפו ימים והוא הזמין רק כוס אחת באומרו: "הרופא אסר עלי לשתות, אז אני שותה רק בשביל החבר שלי"…

העצבות אינה עבירה, אבל היא יותר גרועה מכל העבירות, ואילו השמחה אינה מצווה מהתרי"ג, אך היא יכולה להביא את האדם לכל המצוות…

לחיים! פורים כשר ושמח!?

?

מסרון השבוע – חג הפורים
וואלה, איזה צירוף מקרים

חידה: איך אומרים "השגחה אלוקית" בעברית מדוברת?

פורים הוא חג של נהפוך הוא, ויש בו כמה דברים הפוכים:

1. מגילת אסתר היא אחת מכתבי הקודש של התנ"ך, ומאידך הספר היחיד ששם ה' לא מוזכר בו.

2. אנו חוגגים לזכר "נס פורים", ומאידך אין שום נס על-טבעי. המים לא הפכו לדם והשמש לא נעצרה. בסך הכול צירוף של מקרים טבעיים לחלוטין.

2. "אסתר" מלשון "הסתר", ומאידך "מגילה" מלשון "גילוי".

אך זה כל הסיפור של פורים: לגלות את ההסתר, למצוא את הנס שבתוך הטבע ולראות את ההשגחה האלוקית דווקא במקום ששמו של ה' נסתר.

התרגום של "השגחה אלוקית" לעברית מדוברת הוא: "צירוף מקרים". יש כל מיני "מקרים", אירועים שנראים אקראיים, ופתאום מבינים שיש מישהו מלמעלה שעושה "צירוף" ל"מקרים", קושר את החוטים וסוגר את הקצוות.

בפעם הבאה שנפגוש צירוף מקרים, נאמר "וואלה, איזה צירוף מקרים אלוקי"!

מאחל לכם פורים שמח!
הרב חיים הבר

נ.ב. אל תשכחו את מצוות פורים:
קריאת ? – גם במוצ"ש וגם ביום פורים. חשוב להקשיב לכל מילה, וכמובן למחות את ?.
משלוח ? – לפחות משלוח אחד עם שני מאכלים, איש לרעהו ואשה לרעותה.
? לאביונים – צדקה לשני עניים לפחות. אפשר להעביר גם דרך בית חב"ד.
? ושמחה – סעודה חגיגית עד דלא ידע.