אהוב-יהודי-העולם-הוא-עגול

הבעל שם טוב והגנבים – סיפור חסידי

בס"ד

סיפור חסידי למוצ"ש
נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב הקדוש.

יהודי אחד הגיע אל הבעל שם טוב והוא ממרר בבכי במר לבו. "הרב חייב לעשות נס ולהציל את הבן שלי!"
הבן של היהודי היה חולה קשה, ושום דבר לא הביא לרפואתו.
הבעל שם טוב שהבין מיד שמדובר במקרה קשה במיוחד, קרא מהר לעוזרו וביקש שיביא לו מניין של עשרה יהודים גנבים.
"גנבים?" תמה העוזר,
והבעל שם טוב הנהן והאיץ בו לבל יתמהה ולו רגע קט.
חיפש בעיירה אנה ואנה, מצא את מוישי הגנב, ושכנע גם את דוויד שגם טמן ידו מפעם לפעם, ובקושי רב הצליח לכנס לאחר מאמץ רב ושכנועים מנין של עשרה גנבים.

לאחר שיחה של הבעל שם טוב עמדו הגנבים לתפילה מעומק הלב, והנה קרה נס בלתי ייאמן והילד החל להבריא, ותוך זמן קצר עמד על רגליו, וכולם נדהמו מהנס. הסתכלו החסידים זה בזה ותמהו מה פתאום ביקש הרב הקדוש עשרה גנבים ולא יהודים צדיקים או לפחות יהודים פשוטים וכשרים, ולבסוף חסיד אחד אזר אומץ ושאל את הבעל שם טוב.
הסביר הבעל שם טוב הקדוש: הילד היה במצב כה חמור ששערי השמים של תפילותיו היו נעולים בסוגר ובריח, וחשבתי לעצמי שרק גנבים יהיו מסוגלים לפרוץ את שערי השמיים…
ו..הבעל שם טוב ריפא בנוסף לילד החולה גם את נשמותיהם האובדות של הגנבים.
שהרי לכל בן אדם יש כוחות שניתנו לו משמים, ויכולת לבחור מה לעשות איתם.
והבעל שם טוב בגדולתו הפגיש אותם עם כוחות אלו ועורר בהם זיכרון וגעגוע לאלוקות.

??שבוע טוב ומבורך??

?לעילוי נשמת?

הבעל שם טוב ציטוט על שמחה

בס"ד
?סיפור חסידי למוצ"ש ?

נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב.
סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות.

בתחילת דרכו, כשעוד היה צדיק נסתר, נהג רבי ישראל בעל-שם-טוב לעבור מכפר לכפר, לכנס את יהודי המקום , לחזקם באמונה, לעוררם לאהבת ישראל ולתפילה בכוונה.

במסעו, הגיע הבעל שם טוב לעיר ברוד, אסף קבוצת יהודים חיזקם באמונה ולמדם תורה.

לפתע צדו עיניו דמות יהודי הנראה כסבל ונושא את משאו הכבד בדומיה.
אך הבעל-שם-טוב הקדוש, בעניו הקדושות ראה מראה נוסף שאיש בלעדיו לא ראהו, מעל ראשו של היהודי, 'הירשל ציג' שמו, האיר עמוד אור זך ובהיר.

"ודאי זהו אחד מהצדיקים הנסתרים" הרהר בינו לבין עצמו בעוד שהוא עורך תפילה חרישית לריבון עולם שיגלהו פשרו של יהודי זה ופשר האור המאיר מעל לראשו.

עקב הבעל שם טוב אחר היהודי שלשה ימים בהם ראה כי יהודי זה עוסק בסבלות ובגידול עזים.

פנה הבעל שם טוב אל הירשל ציג וביקש לקנות ממנו חלב עזים.

עניו של הירשל אורו למשמע הבקשה 
"בשמחה ובטוב לבב, יבוא כבודו בצל קורתי וירווה צימאונו בחלב עיזים ללא כל תשלום ותמורה".

כך פנו השניים אל עבר בקתתו העלובה של הירשל אשר ניצבה בקצה העיירה. 
אך פתח את ביתו הירשל ואת פניו קדמו ארבעת העיזים המחכות לשובו של אדונם, ניגש אליהם, ליטפם וחייך אליהם את חיוכו.
אחר כך חלב מהעז כוס חלב טרי, סינן את החלב והגישו במאור פנים לאורחו.

ואז… התיישב לשולחן ופתח בפני אורחו את סגור ליבו, דבר שלא עשה מעודו.. 
וכך סיפר:

"לפני כעשר שנים נפטרה רעייתי ז"ל ע"ה, היא הייתה אישה צנועה וצדקנית, בעלת חסד. המצוה העיקרית שבה דבקה היא מצוות ביקור חולים.
לאחר פטירתה באה אלי בחלומי וסיפרה לי מהי עוצמתה של עשיית חסד עם הזולת, ומה רב השכר והזכות לעשות חסד עם כל יהודי.

היא סיפרה על כל הנשמות אשר עזרה להם, שהם באים ומליצים טוב בעדה על שעזרה להם ומטים את הכף לזכותה. 
כל טובה שעושים ליהודי נחשבת מאוד בשמים. לכן, המליצה לי בחום כי מאחר ואני יהודי תם ופשוט ואיני יודע לימוד ספר, אעסוק במעשי צדקה וחסד, והזהירה אותי כי אעשה מעשי בסתר מבלי שידע עליהם איש.
ואכן, שמעתי לעצתה ובכסף שהרווחתי במקצוע הסבלות קניתי ארבעה עזים ואני מאכילם באוכל משובח כדי שיניבו חלב טוב ובריא. 
את העזים אני חולב ואת חלבן תורם לעניים, לחולים, לילדים רכים וליולדות. 
והקב"ה, שהוא רופא כל בשר, עוזר והחלב מבריא חולים ומחזק את השותים אותו".

ואם תשאל מה הביאני לספר לך ולשטוח בפניך את סיפורי, אומר לך כי בלילה האחרון באה אלי רעייתי ע"ה.
בחלומי אמרה לי כי למחר אפגוש יהודי אשר יבקש כוס חלב עז חם, אזמין אותו לביתי ואספר לו על מעשי, כי על ידו תבוא לי ברכת טוב". 
סיים הירשל את סיפורו אשר ריתק עד מאוד את ר' ישראל הצעיר.

כעת הבין הבעל-שם-טוב הקדוש מה פשרו של האור הגדול הנמשך על יהודי זה, מעשי הצדקה וחסד עומדים לו ומלווים אותו בכל צעד ושעל.

מאותו יום ואילך צירפו הבעל-שם-טוב הקדוש אל חבורת הצדיקים נסתרים
ולמדו מתורתם.
כך עלה והתעלה בתורה ובעבודת ה' שלב אחר שלב, אך גם אז לא הפסיק ממעשי החסד שליווהו עד יומו האחרון.

*יהי רצון שנזכה להרבות במצוות אהבת ישראל ובעשיית מעשי חסד ברוחניות ובגשמיות, עם בני ביתנו ועם זולתנו ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן*

♦️שבוע טוב ומבורך ♦️

האדמור הרייצ ציטוט על המקווה


בס"ד ? סיפור חסידי למוצ"ש? הבעל שם טוב והאר"י הקדוש
??? שתפו ???

נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב.
סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות

הבעל שם טוב הקדוש דרש פעם בפני תלמידיו בעניין כוונות המקווה.
שאלוהו תלמידיו, שהיו גדולים בנגלה ובנסתר
'הלא בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כתוב עניין זה באופן אחר'?

כששמע הבעש"ט את שאלתם, היטה ראשו לאחוריו, ופניו נעשו להבים, כדרכו בשעת עליית נשמה.
פחד גדול נפל על התלמידים, בקצה השולחן ישב רבי נחמן מהורודנקה, (סבו של רבי נחמן מברסלב, נאמן ביתו ומחותנו של הבעש"ט, שיום ההילולא שלו ב' תמוז), שתרדמה עזה נפלה עליו.

והנה, בשנתו, חולם רבי נחמן, שהוא הולך בחוץ ורואה המון אנשים רצים.
רץ גם הוא עימהם ושאלם לסיבת ריצתם.
השיבו לו שרבם הקדוש עומד לדרוש, אך לא אמרו לו את שם רבם.
הלך אחריהם, ובא לבית גדול ומהודר מאד, שהיה מלא באנשים חשובים מאד.

והנה, בא לשם הבעש"ט ודרש בפניהם בעניין כוונת המקווה, ואיש צעיר עמד נגדו וסתר דבריו.
לשאלתו, הסבירו לו שהאיש הצעיר הוא האר"י הקדוש ז"ל. נמשך הוויכוח בין האריז"ל והבעש"ט זמן רב, עד שהאריז"ל הודה לבעש"ט.

הקיץ רבי נחמן משנתו, ותיכף ישב הבעש"ט ואמר:
"נחמן! לקחתי אותך לעד, ותעיד עם מי הצדק"…
(לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 334).

         ♦שבוע טוב ומבורך ♦

      ?? לעילוי נשמת ?? 

יוסף יצחק בן אברהם ושטרנה שרה

‏היכנסו לקישור זה כדי להצטרף לקבוצת סיפורי הבעל שם טוב למוצאי שבת: https://chat.whatsapp.com/DvRIwyYiC3JHOVygSz5YaJ

5/5

4 תגובות

  1. סיפור הבעל שם טוב הקדוש זיע"א לחג החנוכה
    שלהבת חנוכה בהרי הקרפטים
    בית עץ ישן וקטן עמד בצלע הר נישא, כמו נחבא בצלו. לכל מלוא העין השתרעו הרי הקרפטים במלוא הדרם. הבריאה האלוקית נשקפה ביופייה.
    זוג צעיר התגורר בבית זה; הזוג בחר לברוח משאונה של עיר ומהמונם של בני אדם. רק לפני חודשים אחדים נישאו, וכעת בונים הם את חייהם בשלווה.
    רבן של ישראל נקרא רבי ישראל בעל-שם-טוב. למרות היותו צעיר, סבר של רצינות אפף תדיר את פניו, ונראה היה כאיש מבוגר הנשען על עומק בינתו ורוחב שכלו. עיניו הפיקו ניצוץ של שמחה תמידית, והשלווה שכנה על פניו.
    מאושרת הייתה רעייתו הצעירה חנה, וזאת אף על פי שכמעט לא ראתה את בעלה בבית.
    במשך כל ימות השבוע היה ישראל נמצא מחוץ לבית, משוטט ביערות העבותים שנמצאו לרוב בהרי הקרפטים. הוא היה עוזב את ביתו בשחרו של יום ראשון וחוזר רק בערב שבת אחר הצהריים, קודם כניסת השבת.
    למרות זאת הייתה חנה מאושרת. היא ידעה כי בעלה הנו צדיק מופלג, למדן ואיש קדוש, מורם מעם. לא רבים ידעו זאת. בעצם רק היא ידעה זאת; את הליכותיו הצניע בעלה מעין כל רואה. אפילו מאחיה, הרב הקדוש רבי גרשון מקיטוב.
    נודד היה ישראל בהרים, בימי הקיץ הארוכים, מוכי השמש והשרב, כמו בימי החורף המושלגים. מקל מסוקס ועבה בידו, ותרמיל קטן על שכמו. בתרמיל היו טלית ותפילין, ספר או שניים ופרוסות לחם דל שהספיקו לכל ימות השבוע.
    לפרנסת הבית, עבדה חנה בעבודות שונות, בעוד הבעל הגדול מתעלה בבדידותו, וקדושתו מרקיעה שחקים. לא הייתה מאושרת ממנה.
    החורף בעיצומו. שלגים הקדימו לרדת ועטפו את הטבע הקסום בלובן רך. חג החנוכה עמד בפתח, חג של אור, שמחה וחום.
    באותו שבוע שחל בו חג החנוכה, יצא ישראל כהרגלו בשחרו של יום ראשון. קודם שיצא נפרד מזוגתו:
    "בעזרת השם, מקווה אני לשוב עם רדת הערב הראשון של חג החנוכה בכדי להדליק נר ראשון". קולו של הבעל היה רך ומפייס. "אולם אם חלילה אתאחר, ולא אבוא עד שיירד הלילה, אל תמתיני לי, אלא הדליקי בעצמך את הנר כדי שלא להחמיץ מצווה גדולה זו".
    נפרד ישראל לשלום מזוגתו, והתחיל מתרחק מהבית בפסיעות קצובות. הביטה זוגתו אחר פסיעותיו המתרחקות, ולבה אמר לה כי משהו עתיד לקרות. בלבה נשאה תפילה חמה כי השם יתברך ישמור צעדי בעלה.
    ימי השבוע חלפו ביעף. הגיעה ובאה שעת בין-הערביים. עוד שעה קלה יפרוש הלילה את אברתו, ובבתי ישראל ידליקו את נר ראשון של חנוכה.
    מבעוד מועד החל ישראל לפסוע חזרה לעבר ביתו. בימים האחרונים הרבה להרחיק נדוד מהבית, אולם הוא ידע היטב את הדרך חזרה. הדרכים והשבילים נהירים היו לו ככף ידו. אור של שמחת המצווה דלק בפניו, אף על פי שמחשבותיו שוטטו באי-אלו מקומות עלומים. 'מארש' עליז נישא על שפתיו.
    המגפיים הגבוהים מבוססים בשלג העמוק. המקל העבה מפלס לו את דרכו. כובע פרווה של איכרים שמוט על ראשו. הקור נורא, רוח הררית עזה מצליפה על הפנים וחותכת בבשר החי. בשעה האחרונה החלו לרדת פתיתי שלג סמיכים, המקשים את הראייה ואת ההליכה.
    שבילי היער נעלמו בהדרגה מעיניו, וסבך העצים הלך והתעבה. עיניו של ישראל שוטטו אנה ואנה. החושך ירד על היקום וזו הפעם הראשונה שהוא אינו מוצא את דרכו חזרה הביתה.
    הוא סובב במעגלים, וכמו להכעיס חזר לאותו מקום. אך לא איש כבעל-שם-טוב, מלאך השמחה והביטחון, יאבד את ביטחונו ואמונתו. אולם השעה מתאחרת, ושעת הדלקת הנרות חלפה זה כבר. מי כמוהו יודע עד כמה נעלה ונפלאה שעה זו.
    הוא כה רצה להדליק את הנרות בשעה הקבועה. יודע הוא כי בכל שנה ושנה בשעת הדלקת נרות של חנוכה, מתגלה ה"אור הגנוז" הוא אורו של משיח, אולם מעשה שטן עומד בדרך, ומשמים מעכבים. ירחם השם.
    העייפות החלה להשתלט עליו. כבדות מוזרה אחזה בעצמותיו, והוא התקשה להמשיך ללכת נגד הרוח הצולפת. בלית בררה התיישב על סלע גדול שעמד בין העצים.
    התיישב ישראל והעייפות משתלטת עליו. דקותיים נוספות חלפו, וראשו שקע מתוך תנומה עמוקה. שריקת הרוח והצלפת העצים נדמות בעיניו כחלק מהחלום. החושך סמיך וכבד. להפתעתו היה נדמה לו כי הוא רואה דמות רחוקה מתקרבת לעברו.
    התבונן הבעל-שם-טוב היטב, וראה דמות עטופה לבנים, אוחזת בנר חלב גדול ומאיר. הדמות התקרבה אליו, ולנגד עיניו נעמד יהודי תמיר ונישא, בעל הדרת פנים שזקן לבן מעטר את פניו המאירות. האיש התקרב לעברו עוד קצת. הבעל-שם-טוב עמד משתאה, כיצד הגיע לכאן האיש?!
    "מי אתה?" לא התאפק הבעל-שם-טוב מלשאול.
    חייך האיש חיוך של טוב לב:
    "אני הוא מתתיהו הכהן ממודיעין, איש חשמונאים".
    קולו של האיש רך ומלבב. חבטה אדירה נשמעה לפתע. גזע עץ הוטח באחיו בעצמה רבה בשל הסערה. בבת-אחת הקיץ הבעל-שם-טוב מתנומתו וראה את האיש הדור-הפנים מתרחק ממנו, עוד רגע ונדמה כי הוא נעלם במעבה הערפל.
    מיהר ישראל לקום ממקומו וללכת אחר האיש האוחז בנר. השלהבת מרצדת, ומעשה פלאים, כל רוח שבעולם לא יכולה לה…
    שעה ארוכה גמע הבעל-שם-טוב מרחקי דרך, מבלי לדעת כמה זמן חלף.
    אט אט מתחילה הסביבה מתבהרת לנגד עיניו. הוא החל לגלות סימני דרך מוכרים; דרכים ושבילים שבהם היה מרבה ללכת. עוד דקות מספר וכבר מזהה הוא את השבילים בואכה הביתה.
    מרחוק הוא רואה שלהבת קטנה מרצדת על אדן החלון של ביתו. שלהבת זכה, צלולה וחמימה, אותה הדליקה רעייתו הדואגת.
    למרות הקור הכבד, עומדת הרעיה על סף הדלת, מחוץ לבית, כשהיא עטופה במעיל כבד וכובע פרווה לראשה. דמעות של דאגה ושמחה עומדות בעיניה כשהיא רואה את בעלה פוסע את פסיעותיו הרחבות בשביל המוביל אל הבית. זמן רב חלף שעת חצות הלילה, ולבה דואג; 'מי יודע מה אירע לו בלילה סוער שכזה, באפֵלה של סוף חודש'.
    הביט הבעל-שם-טוב ימינה ושמאלה, והדמות המלבבת שהובילה אותו בדרכו, נעלמה לפתע פתאום.
    רגעים אחדים לאחר מכן נעמד הבעל-שם-טוב מול חנוכיית הפח שלו, היטיב מחדש את הנרות, ובכוונות טמירות ונעלמות בירך "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

  2. יש קבוצה “סיפור חסידי למוצש” בטלגרם?
    יש לי חברים עם טלפונם ישנים, שוואצפ כבר לא עבד שם. אבל טלגרם עבוד..

  3. בס"ד
    ?סיפור חסידי למוצ"ש ?

    נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב .
    סגולה לפרנסה טובה, לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים.

    *כיצד הגיע סידורו של הבעל שם טוב לספריית חסידות חב"ד וליידי הרבי מליובביץ?*

    לאחר פטירת הבעל שם טוב הקדוש , ירש בנו , רבי צבי , את סידורו.
    הוא העביר את הסידור לחזקת בנו רבי ישראל שהיה בן גילו וחברו הקרוב של רבי מרדכי מטשערנוביל.
    באחד ממסעותיו של רבי ישראל הנכד, הוא עצר לחניה בעיירה יארוויטש, שם חש ברע והבין ששעותיו ספורות.
    הוא קרא לראשי הקהל ואמר להם שיש ברשותו את סידור התפילה של סבו הבעש"ט,
    וביקש שלאחר הסתלקותו ימסרו את הסידור לידי רבי מרדכי מטשרנוביל. וכך היה.
    לאחר מכן הגיע הסידור לידי רבי יצחק ליפסון שהיה עשיר גדול.
    לימים רבי יצחק ירד מנכסיו, ויורשיו מכרו את הסידור לאדמור הריי"צ- רבי יוסף יצחק ( האדמור השישי של חסידות חב"ד) תמורת אלף דולרים לערך.
    רבי יוסף יצחק איפשר לאנשים לראות את הסידור לאחר שטבלו במקווה טהרה.
    הריי"צ הביא עימו את הסידור לניו יורק יחד עם ספרייתו המפורסמת ומאז סידורו של הבעל נמצא ברשות חסידות חב"ד.

    הרבי מליובביץ – רבי מנחם מנדל שניאורסון ( האדמור השביעי של חסידות חב"ד) סיפר בשנת תשמ"ה שתמיד הייתה לו יראה גדולה מהסידור הקדוש עד שחשש להתקרב אליו ולגעת בו.
    רק פעם אחת כשחותנו ( רבי יוסף יצחק) הורה לו להוציאו ולהראותו לחוקר מסוים, נגע בסידור
    ואז ראה בסידור את סימני הדמעות וטיפות דם שנגרו כתוצאה מהמאמץ בעבודתו הטהורה של הבעש"ט בימי ראש השנה.

    ♦️שבוע טוב ומבורך ♦️

    ??לעילוי נשמת??
    יוסף יצחק בן שרה שטרנה

  4. בס"ד
    ?סיפור חסידי למוצ"ש ?

    נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב.
    סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות.

    פעם אחת התארח ר' מנחם נחום מטשרנוביל אצל הבעל שם טוב בביתו טרם שנתגלה.
    ר' מנחם נחום היה אז דרשן מוכיח שהלך ברגליו מעיירה לעיירה לדרוש ולהוכיח את בני ישראל.
    כאשר ישבו אל השולחן לסעוד סעודת שבת, כיבדו את האורח לשבת בראש השולחן, ואילו הבעל שם טוב וזוגתו הרבנית ישבו בצד השולחן.
    בניגוד לשאר אורחיו נהג הבעל שם טוב עמו בקירוב ובהתגלות מעט מזעיר.
    בעת הסעודה השפיל הבעל שם טוב את ר' מנחם נחום ומשך את כובעו מצד לצד, וכן משך, פעם בימין ופעם בשמאל, במעילו הפשוט והבלוי של ר' מנחם נחום.
    "מדוע אתה נוהג כך עם האורח שלנו?!", טענה אשתו של הבעל שם טוב.
    ענה לה הבעל שם טוב:
    "אין את יודעת מה טיבו. הוא רוצה לקחת את כל הגן עדן לעצמו!"
    אחר כך בירך הבעל שם טוב את אורחו שבניו ונכדיו ילבשו מעילים של משי וייסעו במרכבות של זהב.
    ברכת הבעל שם טוב נתקיימה בו, ויצאה ממנו שושלת של צדיקים גדולים הנמשכת ובאה עד היום הזה.

    איזה חסרון מצא הבעל שם טוב בצדיק שאין לו שום נגיעה בענייני העולם, הולך ברגליו ולבוש מלבושים פשוטים כאחד העם?!
    אפשר לפרש את כוונת הבעל שם טוב בשתי דרכים:
    אפשר שרצה להזהיר את ר' מנחם נחום מפני סכנת הגאווה הצפויה לו בדרכו. מי שרוצה לקחת את כל הגן עדן לעצמו, בא יצר הרע ומניח את כל עסקיו על מנת להפילו ברשתו.

    בדרך אחרת אפשר לומר שמי שהוא נקי כל כך עד שאין לו דבר עם העולם הזה, הרי הוא בתכלית הביטול ואינו יכול להיות חשוד על הגאווה.
    אם כן, מה רע בכך שהוא רוצה לקחת את כל הגן עדן לעצמו?!
    אין כאן אלא הכרת ערך עצמו באמת, שהוא אכן צדיק העושה טוב ולא יחטא!
    אלא שלדעת הבעל שם טוב, לא בנקיות ובצדקות כאלו חפץ ה'.
    מי שהוא צדיק עד כדי כך, אינו חי בעולם הזה כלל. דומה כאילו נשמתו חיה בתוך גופו מתוך התעלמות מוחלטת מכל הסובב אותה , כאילו לא נשתנה דבר והיא עדיין עומדת לפני ה' בעולמות העליונים.
    לא בכך חפץ ה', שנתן נשמות בגופים על מנת שיפיקו אור מתוך החושך. על מנת שיחיו את כל המשברים ויעברו את כל המכשולים, והכל מתוך כך שיחיו חיי בשר ממש.

    על פי הספר "אור ישראל"
    ♦️שבוע טוב ומבורך ♦️

    ?? *לעילוי נשמת* ??
    *יוסף יצחק בן שטרנה שרה*

    ‏היכנסו לקישור זה כדי להצטרף לקבוצת *סיפורי הבעל שם למוצאי שבת*:
    https://chat.whatsapp.com/EngUTih6piG6BHHDNek5Dk

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

הבעל שם טוב והגנבים – סיפור חסידי

עוד פוסטים דומים

כִּי-ה-אֱלֹקיךָ-מִתְהַלֵּךְ-בְּקֶרֶב-מַחֲנֶךָ

מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל

"לָתֵת אֹֽיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל להצלחה בתפקידו נגד אויבי ישראל:👈 מוקדש לזכות כחות הבטחון המגנים על עם ישראל, שיתן להם הכח

קרא עוד
ברכה לראש השנה

ברכות לראש השנה

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנה של הצלחות, שמחה, בריאות, אושר ועושר. שנה של

קרא עוד
הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

לקראת השנה החדשה והטובה הכנתי לנו שיעור בהלכות ראש השנה וגם כמובן ראש השנה שחל בשבת.
בתקווה שנחגוג את ראש השנה הבא עלינו לטובה בבית המקדש ה 3 עם מלך מלכי המלכים

קרא עוד
ביטול עין הרע

ביטול עין הרע

בלי עין הרע מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות אדם שחשש מעין הרע: …ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני [-אדם מסוים] שחושש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו [-עין

קרא עוד
דוקא אדם עסוק יצליח

דוקא אדם עסוק יצליח!

מכתב מהרבי מליובאוויטש למר שניאור זלמן שז"ר בנוגע לעסקן מסויים שיסייע לגייס תומכים לפעולות חב"ד: [בנוגע לעסקן מסויים, שבשיחה עמו עלתה] הצעה שהציעו לו שיתעסק בהמצאת

קרא עוד
עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד