בגדי הכהן הגדול

ה"אבנט" בעבודת האדם

בפרשתנו (כט, ט): "וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו". ועל צורת חגירת האבנט כתב הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ח הי"ט): "האבנט . . אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך".

ויש לבאר את התוכן הפנימי בעניין זה:

האבנט חלוק משאר בבגדי כהונה, שכן כל בגדי הכהונה שמשו לכל לראש לכסות את גופם של הכהנים, כשימושם הרגיל של בגדים. אלא שבהיותם בגדי קודש לעבודת הכהונה, נעשו באופן מיוחד, "לכבוד ולתפארת". האבנט לעומתם, לא היה בו שימוש כשאר אבנטים, שכן למכנסים היו "שנצים" כדי לאזור אותם ולא נזקקו לחגירת האבנט. אלא עיקר ענינו ותפקידו של האבנט היה "הכון לקראת אלקיך ישראל" (עמוס ד, יב. וראה שבת י, רע"א. טושו"ע או"ח סצ"א). כלומר, לבישתו הורתה על גמר לבישת הבגדים, ועל כך שמוכנים לעבודה.

וכן הוא גם בעבודת האדם: האבנט מורה על עצם מוכנותו של האדם לעמוד לפני הקב"ה. כל אחד משאר ה"בגדים", ששייכים לחלקים מיוחדים של הגוף, מורים על עבודה פרטית השייכת לחלק מסוים של האדם. האבנט לעומתם, מורה על הכנה כללית לעבודת השי"ת, והיא תנועת הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני ה'.

ומבואר בספרי חסידות ("עטרת ראש" שער יוהכ"פ פ"ו ופ"ז) שעניין ה"אבנט" הוא כנגד הבחינה הכי עליונה שבנשמה – ה"יחידה", שעניינה של ה"יחידה" הוא – "יחידה לייחדך", שנעשה אחד עם הקב"ה, יחידו של עולם בתכלית השלמות.

וזהו ש"מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך": כדי להורות שהביטול והמסירה ונתינה לקב"ה הם בתכלית השלמות, אינו מסתפק ב"כריכת האבנט" (היינו בהכנתו לעבודת ה') פעם אחת, אלא "מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך", עד שהמסירה ונתינה לקב"ה הן בתכלית השלמות.

(ע"פ לקוטי שיחות חלק ל"ו, עמ' 159)

ללמוד עוד על בגדי הכהונה והדמייה של בית המקדש לחצו כאן

ללמוד עוד על בגדי הכהונה בחסידות לחצו כאן

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

ה"אבנט" בעבודת האדם

עוד פוסטים דומים

יסוד כל המצוות אהבת ישראל

המבחן שלפני הגאולה

בפרשת השבוע שקראנו השבת מסופר על הציווי המיוחד שקיבלו בני ישראל ערב צאתם ממצרים: כל משפחה נצטוותה לקחת כבש הביתה בעשירי לחודש ניסן, להחזיק את הכבש

קרא עוד
מצרים העתיקה

כי אני הכבדתי את ליבו

הכבדת לב פרעה  "כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א)  גזרות פרעה וקושי גלות מצרים לא באו מרצונו החופשי של פרעה, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו,

קרא עוד
יוד שבט

י יוד שבט

י' שבט י' שבט הוא יום ההילולא של הרבי הריי"צ (יוסף יצחק), האדמו"ר הקודם של חב"ד. בספר "התניא" מבואר שביום ההילולא של צדיק, כל מעשיו תורתו

קרא עוד
הנילוס \ יאור בשקיעה

טור לפרשת בשלח: לחם מן השמים

טור לפרשת בשלח כותרת: לחם מן השמים כמידי שבת, גם בשבת הקרובה נניח על השולחן שתי חלות, מכוסות במפית חגיגית. אולם השבת יהיה טעם מיוחד לחלות,

קרא עוד