היום ההילולא של הבבא סאלי.

10 עובדות שאולי לא ידעתם על הבבא סאלי – רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל.בתמונה:עם רבי מרדכי אליהו הצדיק שהיה אחד מתלמידיו זיע"א.לא לשכוח להדליק נר לצדיק!

1. שמו ישראל ניתן לו על שם סבו ה"אביר יעקב" זצ"ל. למה ישראל? היתה חרדת קודש במשפחת אבוחצירא לקרא על שם הצדיק הקדוש ה"אביר יעקב" ולכן סמכו על הפסוק:"כי לא יעקב יקרא שמך עוד כי אם ישראל, כי שרית עם אנשים ותוכל". וכמו יעקב אבינו שלאחר המאבק עם המלאך נקרא שמו ישראל. ולמרות זאת, הכינוי שניתן לו "בבא סאלי" שפירושו הוא האב המתפלל נשאר איתו כל השנים ועורר ישועות.

2. באחד הימים ביקש הבבא סאלי ממשמשו להסיע אותו לשדה בוקר. כשהעוזר שלו תמה על הבקשה הוא הסביר כי בן גוריון מסר נפשו על גאולת עם ישראל אבל נשמתו סובלת, ולכן הוא הולך לתקן אותה שתהיה לה מנוחה. את כל הדרך עד שם כולל נסיעה לירוחם פעמיים הם עשו ללא דלק. הבבא סאלי הורה בידיו, "סעו" והם נסעו.

3. הבבא סאלי זצ"ל הקפיד מאוד לערוך סעודות מצווה בימי אזכרתם של הצדיקים ועל סעודות הודיה על הניסים, לא היה מוותר. באחד הימים זימן אליו מבאר שבע לנתיבות את הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל. בין השניים שררה אהבת נפש והם אף למדו יחד בחברותא. הרה"ג אליהו היה אז דיין צעיר ובשנת אבל על פטירת אימו. הוא אמר לעוזריו של הבבא סאלי כי לא יוכל להשתתף בסעודת המצווה כי הוא אבל. העוזרים אמרו זאת לבבא סאלי והוא אמר להם תגידו לו שיבא ואם לא יסכים תביאו אותו בכח. הרה"ג אליהו זצ"ל התלווה אליהם וישב כל זמן הסעודה ליד הבבא סאלי כאשר הצדיק חותך עבורו ירקות עם האולר הפרטי שלו בכדי שיסכים לאכול. במהלך הסעודה הגיעו שוטרים לחפש את הרה"ג מרדכי אליהו, הם סיפרו לו כי לפני זמן קצר אושפזו במצב קשה, שני דיינים שנכחו בדיון שהיה הבוקר בנוגע לאדם, שפסק הדין לא מצא חן בעיניו. כשהגיע אותו פושע אל ביתו של הרה"ג אליהו הוא לא מצא אותו בבית והשוטרים הספיקו לתפוס אותו. הרה"ג אליהו זצ"ל הבין את התעקשותו של הבבא סאלי הקדוש ואת גודל מעלתו.

4. בעת מגוריו ביבנה שמע את אחד מתלמידי החכמים בעיר מדבר בחוסר כבוד על הבעל שם טוב הקדוש. הבבא סאלי גער בו ואמר בצער:"מקום שכך מדברים בו על אור שבעת הימים הבעל שם טוב זיע"א אסור לגור בו". עוד באותו יום עזב הבבא סאלי את יבנה ולא שב אליה עוד.

5. בשנת תשל"א הגיע הרה"ג עובדיה יוסף יחד עם הרב יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת הנגב למעונו של הבבא סאלי. סיפר הבבא סאלי לרב עובדיה זצ"ל כי עוד במרוקו הוא למד בספרו "יביע אומר". הבבא סאלי אמר לרב עובדיה שזוהי עת רצון וביקש ממנו להתעכב עימו לסעודה חשובה שבה יפעלו יחד להביא את הגאולה. הרב עובדיה התנצל בפני הבבא סאלי ואמר כי ממתינים לו אנשים רבים בשיעור בבני ברק והוסיף: "גדול תלמוד תורה אפילו יותר מבניין בית המקדש".

6. את שעוני הגאולה המפורסמים שלו ואת הגלימה הלבנה, העניק במתנה לרה"ג אליהו זצוק"ל. והסביר כי הובטח לו שיזכה לקבל פני משיח אך:"בעוונות הדור" הוא כבר לא יזכה ולכן הוא מעבירם לרב אליהו. השעונים מצויים כיום אצל הרבנית אליהו והם עובדים ללא סוללות, לפי מנגנון פנימי בלתי מוסבר. האחד כסוף והשני מוזהב ובזמנו הורה הרב אליהו לשים את השעון הכסוף (כסף מסמל את מידת הרחמים) על השעון המוזהב (זהב מסמל את מידת הדין), וזאת כדי להמתיק את מידת הדין. הבבא סאלי אמר שכאשר השעונים יורו על השעה 12 יגיע זמן הגאולה.

7. מופתים רבים נקשרו בשמו, עקרות נפקדו, חולים קמו מכיסאות הגלגלים, חולים נרפאו ואפילו בקבוק ה"מאחיה" שממנו חילק לרבים שבאו לסעודות המצווה לא נגמר אף פעם.
המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל אמר לבבא סאלי כי חלם על סבו, רבי יעקב אבוחצירא שאמר לו שנשמתו של הבבא סאלי היא נשמת חזקיהו המלך ע"ה וכל המקבל ברכה ממנו כאילו זכה להתברך מפי המלך חזקיהו ע"ה". והרב אליהו זצ"ל אמר שהבבא סאלי שמר על מוצא שפתיו ועל המאכלים שנכנסו לפיו ולכן היה בכוחו לברך וחתם במילים: "הבבא סאלי חי בדור שלנו ולכן זה מחייב אותנו".

8. הבבא סאלי היה בקיא בכל התורה כולה וגם בתורת הסוד. חלק גדול מחידושיו על הש"ס נעלמו, ובאהבתו את עם ישראל החליט להוכיח שכל התרי"ג מצוות רמוזות בפסוק:"ואהבת לרעך כמוך" הוא הצליח להוכיח 117 מצוות מתוך 613 ולצערנו לא סיים את חיבורו.

9. משנפטר הראשון לציון, רבי בן ציון חי עוזיאל, ביקשו המנהיגים פה בארץ מהבבא סאלי לקחת עליו את ההנהגה, אך הוא סרב להתמנות לראשון לציון בטענה שאם אין לרב הראשי סמכות עליונה להכריע כפי שהיתה לרב במרוקו, אז אין טעם להנהיג את הציבור ללא מושכות.
בתגובה לסירובו הודיעו לו כי לא ימונה רב ראשי ספרדי והדבר יהיה על מצפונו. הבבא סאלי ראה כי לא יניחו לו ולכן בלי להודיע לאיש קם וחזר למרוקו. בני משפחתו נותרו בירושלים עד לשובו.

10. מילותיו האחרונות היו:"קומו! התעוררו התעוררו! תהא הליכתי כפרתי". כששמעו בני המשפחה את דבריו ניסו להרגיעו ובירכו אותו, שהשם יאריך ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו, אמר הבבא סאלי:"מה אני ומה חיי, הלא ראוי אני להישרף והלוואי שיבא בזה תקנה לכלל וכפרה לצרות עם ישראל.."
כמה פשטות, ענווה, תורה ואהבה.
כרבע מליון איש עולים על קברו מדי שנה והם העדות החיה לגדלותו.שברכותיו יהיו עימנו תמיד.זיע"א

עוד 10 עובדות על הבבא סאלי

1. ה"בבא סאלי" נולד בראש השנה בשנת תר"ן בעיירה תפילאלת שבמרוקו. עלה לארץ בשנת תשכ"ד.

2. כבר מילדותו שמרו עליו הוריו בשמירה יתירה, כי ידעו שיגדל ויהיה למאור ישראל. אימו הצמידה את עריסתו לקיר בית המדרש, שדברי התורה ייקלטו באוזניו בעודו רך בשנים.

3. כבר בהיותו בן שש, כיסו הוריו הקדושים את פניו בצעיף בעת יציאתו מן הבית, שלא ייכשל חס ושלום במראות אסורות הפוגמות בקדושה.

4. בעודו בגיל שש עשרה נתמנה לריש מתיבתא של ישיבת "אביר יעקב". לאחר 3 שנים, אחר פטירת אביו הגדול, רבי מסעוד, הוכתר כראש הישיבה.

5. היה לפוסק הלכתי עצום ולסמכות ההלכתית העליונה לכל יהודי מרוקו. הסתיר מעיני כל את גודל שקידתו בלימוד התורה ואת גדולתו וידיעותיו בפרד"ס התורה.

6. נהג בקדושה עילאית. יום-יום, בקיץ ובחורף, היה טובל במקווה ולפעמים היו המים קפואים והיה צריך לשבור את גזיזי הקרח וכל זאת לא מנע ממנו את טבילת הטהרה. הטבילה הייתה נעשית בייחודים שונים ובכוונות הקבלה.

7. הרבה בצומות ובסיגופים. רוב שעות היום עסק בתורה ובקבלת המבקשים את ברכתו והסתפק בשעתיים-שלש שעות שינה.

8. פירוש השם ה"בבא סאלי" הוא: האב המתפלל. אכן היה אבי התפילה של עם ישראל, בכל שנות חייו מסר עצמו עבור עם קודש, כאב את כאבם ובכל צרתם לו צר. מכל שכבות הציבור נהרו אליו לאלפים ורבבות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות, הקרין מלוא אהבתו לכל אחד אחד, שפע ברכות וישועות הוריק עליהם מעמקי ליבו וברכותיו הקדושות לא שבו ריקם, תמך באביונים ואלמנות, חיתן יתומים ויתומות, לכולם היה כאב רחום וחנון.

9. אגדות ללא ספור מסופרים בין יהודי מרוקו על תפילותיו שעשו פרי. בהיותו בארץ נתפרסם שמו גם בין יהודי אשכנז ורבים מהם, בתוכם גדולי תורה ויראה, נסעו אליו להתבשם מתורתו ולהתברך מתפילותיו. אף הם מספרים סיפורי מופת ותופעות של רוח הקודש.

10. לפני פטירתו שפתיו דובבו דברי פרידה, מקורביו הצליחו לקלוט את המילים: "תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל". ציונו הקדוש בנתיבות מהווה מוקד תפילה לכלל ישראל, ומדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

ה"בבא סאלי" נולד בראש השנה בשנת תר"ן בעיירה תפילאלת שבמרוקו. עלה לארץ בשנת תשכ"ד.*

*כבר מילדותו שמרו עליו הוריו בשמירה יתירה, כי ידעו שיגדל ויהיה למאור ישראל. אימו הצמידה את עריסתו לקיר בית המדרש, שדברי התורה ייקלטו באוזניו בעודו רך בשנים.*

*כבר בהיותו בן שש, כיסו הוריו הקדושים את פניו בצעיף בעת יציאתו מן הבית, שלא ייכשל חס ושלום במראות אסורות הפוגמות בקדושה.*

*בעודו בגיל שש עשרה נתמנה לריש מתיבתא של ישיבת "אביר יעקב". לאחר 3 שנים, אחר פטירת אביו הגדול, רבי מסעוד, הוכתר כראש הישיבה.*

*היה לפוסק הלכתי עצום ולסמכות ההלכתית העליונה לכל יהודי מרוקו. הסתיר מעיני כל את גודל שקידתו בלימוד התורה ואת גדולתו וידיעותיו בפרד"ס התורה.*

*נהג בקדושה עילאית. יום-יום, בקיץ ובחורף, היה טובל במקווה ולפעמים היו המים קפואים והיה צריך לשבור את גזיזי הקרח וכל זאת לא מנע ממנו את טבילת הטהרה. הטבילה הייתה נעשית בייחודים שונים ובכוונות הקבלה.*

*הרבה בצומות ובסיגופים. רוב שעות היום עסק בתורה ובקבלת המבקשים את ברכתו והסתפק בשעתיים-שלש שעות שינה.*

*פירוש השם ה"בבא סאלי" הוא: האב המתפלל. אכן היה אבי התפילה של עם ישראל, בכל שנות חייו מסר עצמו עבור עם קודש, כאב את כאבם ובכל צרתם לו צר. מכל שכבות הציבור נהרו אליו לאלפים ורבבות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות, הקרין מלוא אהבתו לכל אחד אחד, שפע ברכות וישועות הוריק עליהם מעמקי ליבו וברכותיו הקדושות לא שבו ריקם, תמך באביונים ואלמנות, חיתן יתומים ויתומות, לכולם היה כאב רחום וחנון.*

*אגדות ללא ספור מסופרים בין יהודי מרוקו על תפילותיו שעשו פרי. בהיותו בארץ נתפרסם שמו גם בין יהודי אשכנז ורבים מהם, בתוכם גדולי תורה ויראה, נסעו אליו להתבשם מתורתו ולהתברך מתפילותיו. אף הם מספרים סיפורי מופת ותופעות של רוח הקודש.*

*לפני פטירתו שפתיו דובבו דברי פרידה, מקורביו הצליחו לקלוט את המילים: "תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל". ציונו הקדוש בנתיבות מהווה מוקד תפילה לכלל ישראל, ומדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.*

הדליקו נר לכבוד הצדיק הקדוש, זכותו תגן על עם ישראל אמן 

מִכְתָּב שֶׁכָּתַב הַבַּבָּא סַאלִי לָרַבִּי מִליוּבַּאוִויטְש, בּוֹ שׁוֹאֵל אֶת הָרַבִּי הַאִם לַעֲבֹר לָגוּר לְיַדוֹ בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. וּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בַּהֶמְשֵׁךְ.
כָּךְ כּוֹתֵב הַבַּבָּא סַאלִי לָרַבִּי מִליוּבַּאוִויטְש:

"לִכְבוֹד קֹדֶשׁ הַקוֹדָשִׁים, עַמּוּד הָעוֹלָם, אוֹר יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא קָם כְּמוֹתוֹ, שַׂר הַתּוֹרָה וְהוֹרָאָה, אָהוּב בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, מוֹרֵנוּ וְרַבְּינוּ הָרַב מְנַחֵם מְענְדֶל מִליוּבַּאוִויטְש, הִנְנִי עַבְדְּךָ הַקָּטָן יִשְׂרָאֵל,
עָלִיתִי מִמַּרוֹקוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲנָשִׁים כָּאן לֹא נְתָנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי, בָּאִים אֵלַי בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, וְנִבְצָר מִמֶּנִּי לַעֲבֹד אֶת ה' כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְּאוֹמְנָה עִמִּי, יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁלֹּא בִּטַּלְתִּי מִן הַתּוֹרָה רֶגַע אֶחָד.
וְעַתָּה נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי אִם אוּכַל לָבוֹא אֵלֶיךָ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לָגוּר עַל יָדְךָ בְּקִרְבַת מָקוֹם, וְאֶסַתֵּר מֵעֵינֵי כָּל אִישׁ.
קִבַּלְתִּי עָלַי שְׁמָהּ שֵׁיוֹרֵנִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֶעֱשֶׂה, כֵּיוַן שֶׁהוּא עַמּוּד הָעוֹלָם, וְכָךְ הִכְרִיזוּ עָלָיו בַּשָּׁמַיִם".

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֶל הַבַּבָּא סַאלִי:

"הָרַב הַגָּאוֹן, הָרַב הֶחָסִיד, בְּנָם שֶׁל קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, עָנָף עֵץ אָבוֹת, מְנַהֵל עֲדָתּוֹ בְּמֵישָׁרִים, בָּר אוֹרְיַין וְבַּר אַבהָן שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוּחֲסִין כו' וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלִיטָ"א…
כְּיוֹן שֶׁזִּכָּה ה' יִתְבָּרַךְ אֶת כְּבוֹד הָדָר גְאוֹנוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כְּלָלִי וּמַנְהִיג בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מֵאוֹת וַאֲלָפִים נִשְׁמָעִים לְקוֹלוֹ, הִנֵּה בָּטוּחַ שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ גַּם כֵּן הַכֹּחוֹת…
בֶּהֱיוֹת כְּבוֹד הָדָר גְאוֹנוֹ שְׁלִיטָ"א בִּסְמִיכוּת לַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם נִמְצָאִים מֵאַחֶינוּ הַסְּפָרַדִּים שְׁלִיטָ"א הַצְּמֵאִים לִדְבַר ה' וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְקַבֵּל הוֹרָאוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל תּוֹרָה וּמִצְוָה, הִנֵּה זוֹ תַּפְקִידוֹ חוֹבָתוֹ וּזְכוּתוֹ…
זְכוּת עָצוּם וְגָדוֹל נָפַל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל כְּבוֹד הָדָר גְאוֹנוֹ שְׁלִיטָ"א אֲשֶׁר הוּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַכִּשְׁרוֹנוֹת וְהַסְּגֻלוֹת אֲשֶׁר חֲנֵנוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, וּבְאוֹצָרוֹת-מְלָכִים אֲשֶׁר נִמְסְרוּ לוֹ מֵאֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים דּוֹר אַחַר דּוֹר…
בְּכָבוֹד, הוֹקָרָה וְהַעֲרָצָה