עץ התפוחים של סבא היה הבית שלו.
הבית היה בית כמשמעו, מקום חם איליו מחכים להגיע כל היום, מפלט משאון הרחוב מעומס העבודה, לתוך חיקה החמים של האהבה.
והאהבה שלו הייתה לעץ, את התפוחים דמיין כילדיו של העץ, תמיד יהיו בוגרים יותר ותמיד פחות, את הענפים הוא ראה כזרועותיו המחבקות של העץ.
ושם בין הזרועות הוא היה יושב אחרי שסיים את שיעוריו, זורק פירורי לחם למטה לציפורים, מנסה להביט אל השמש בלי לעצום עיניים, ומריח את העלים בימים של גשם מכורבל במעילו.
****
דני היה יתום.
יתום מהסוג שמכירים וזוכרים את ההורים ברגע שנעצמות העיניים.
השנה בה נפטרו הוריו הייתה קשה מכל.
תאבונו ירד פלאים, הוא לא הסכים לשמוע בקולו של אף אחד, חוץ מדודתו. בבית הספר הוא היה יושב בשיעורים, עסוק בבהיה ממושכת בלוח, בפנים של המורה, ובמאוורר הגדול שהיה תלוי בתקרה.
אצל הדודה שאליה עבר לגור אחרי האסון היה מגיע אחרי סיום הלימודים כשכבר החשיך, ומהבתים כבר היה שורר השקט האופייני לאחר שעת השכבת הילדים.
הדרך הפכה בשבילו לארוכה מהרגיל, הוא היה הולך שני צעדים ונעמד במקומו, חולם. על הכל. ואז מתקדם עוד צעד ונעמד שוב, ושוב חולם. על הבית הישן, על החיוך של אבא, על החיבוק של אמא, ועל התכנונים הגדולים שהיה משתף את הוריו לכשיגיע לגיל מצוות.
****
-אתה רוצה לעבור לגור אצלי?
-כן
-בסדר, בוא נארוז וניסע.
כך, במילים אלו סוכמה לאחר חודשי לבטים מצד המשפחה, העברתו של דני למגורים בבית סביו.
בגלל שהיה בן יחיד להוריו ז"ל זכה דני לחיבוק מצד כל המשפחה שידעו איך להתנהג איתו ולתת לו להכיל את האבל בעצמו כשהם נכונים לכל דרישה מצידו.
****
עץ התפוחים של סבא היה הבית שלו.
יום אחד חלם דני חלום. ובחלומו ראה את הוריו יושבים תחת עץ התפוחים בחצר בית סבו, מחייכים ומאושרים כשהעץ מחבק אותם.
-סבא? אני יכול לעבור לגור בעץ התפוחים?
-בוקר טוב דני שלי, אתה חושב שיהיה לך טוב לגור שם בעץ התפוחים?
לאחר שסיפר דני לסבו באריכות את החלום, הם חזרו לדון במעבר דני לעץ התפוחים שם הוא רצה את ביתו.
– דני מותק, תקשיב לסבא, מה שאני חושב זה שבאמת אתה צודק שאתה רוצה לעבור לגור בעץ התפוחים כי שם אבא ואמא נמצאים, אבל יש בעיה.
-מה הבעיה סבא?
-אם אבא ואמא נמצאים שם אז גם אני רוצה לגור שם.
– אבל סבא, לך כבר יש בית.
– נכון דני, אבל גם לך יש.. זה הבית שלך. וזה החדר שלך וזוהי המיטה שלך. נכון?
דני חשב וחשב על מה שסבא אמר לו, ואז הרים את עיניו ושאל.
-סבא? אולי אני יעשה חצי חצי? שפה זה הבית שלי כשאני ישן ובעץ זה הבית שלי כשאני לא ישן. טוב?