למה שבועות נקרא עצרת

דברי תורה קצרים לחג השבועות

ממתק לחג השבועות תשע"ז 2017

שירה השתתפה בעונג שבת בבית חב"ד בנגקוק לפני כמה חודשים וסיפרה סיפור מרגש, " אני סיימתי לימודי הוראה לפני כשנתיים, לשמחתי קיבלתי עבודה כמחנכת כיתה, בבית ספר טוב בעיר בה אני גרה, המחנכת שהיתה לפני, עשתה איתי חפיפה ותוך כדי החפיפה סיפרה לי על יונתן, "הילד הבעייתי בכיתה" היא אמרה לי "הכיתה בסך הכל כיתה טובה אבל זה הילד שיאכיל אותך מרורים" שאלתי "האם אי אפשר לנסות לשנות אותו" והיא אמרה לי "יש לו בעיה מלידה שגורמת לו להיות היפראקטיבי וזה לא ניתן לשינוי" שנת הלימודים החלה, הגעתי לכתה עם חששות אבל עם החלטה שאני אעשה את השינוי, מיד ביום הראשון קראתי ליונתן ואמרתי לו שאני רוצה שהוא יעזור לי בכל מה שאצטרך, שלחתי אותו להביא לי עט מהמשרד, לעשות צילומים וכל דבר קטן שצריך, כמובן כל פעם דאגתי לשבח אותו על העזרה שלו, לאט לאט התחלתי לראות את השינוי, יונתן התחיל להשתתף בשיעורים, לשחק יפה עם החברים, לקראת סוף השנה אמרתי לילדים שאני רוצה לבחור ילד אחד בכיתה שיוכרז כמצטיין הכיתה, עוד לפני שהספקתי להמשיך, כל הילדים צעקו במקהלה "יונתן הוא מצטיין הכיתה", התרגשתי והתחלתי לבכות מול התלמידים שלי אבל לא התביישתי, ידעתי שהצלחתי במשימתי בשנה הראשונה שלי כמורה בישראל.

*

בחג השבועות קיבלנו את התורה, עם ישראל כולו עומד למרגלות הר סיני והקב"ה פותח במילים "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים" מפרשי התורה שואלים, למה בחר הקב"ה להציג את עצמו במילים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר "אנכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ"? לכאורה בריאת העולם היא חידוש גדול יותר מאשר הוצאת עם אחד קטן ממצריים

מוסבר בתורת החסידות, שאמנם בריאת שמים וארץ, יש מאין, זה דבר גדול ונפלא, שאנו כנבראים גשמיים לא יכולים כלל להבין, אבל כלפי הקב"ה שכוחו אין סופי והוא בלתי מוגבל אין זה פלא שהוא יכול לברוא יש מאין, לעומת זאת, יציאת מצרים דרשה התערבות בחוקי הטבע, שאותם קבע הקב"ה בעצמו, בכדי להוציא את עם ישראל ממצרים היו צריכים לעשות אותות ומופתים שלמעלה ממגבלות הטבע, לכן הכח האלוקי שהיה מעורב ביציאת מצריים היה גדול יותר מבריאת העולם, זו הסיבה שהקב"ה נתן לנו את כרטיס הביקור שלו כמוציא עמו ממצריים.

*

המסר כאן חשוב מאוד, לכל אחד מאיתנו יש הרגלים כאלו ואחרים בחיים, לפעמים אנחנו אומרים לעצמינו אם הייתי נולד כך וכך או אם הייתי מתחיל מהתחלה כך זה היה אפשרי אבל עכשיו לשנות זה קשה, באה התורה ואומרת לנו אל תיבהלו משינויים אם יציאת מצריים היתה אפשרית למרות השינויים שנדרשו בטבע הרי שגם אתה יכול לחולל שינוי בעולמך הפרטי ובעולם כולו. יהי רצון שנזכה בקרוב לראות את השינוי הגדול של העולם בגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

למה התורה ניתנה במדבר

חג שבועות
(תחילה "נעשה" ואחר-כך "נשמע")

כאשר בא הקב"ה וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "נעשה ונשמע". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל לקבלת-עול ולהתמסרות לרצון ה' – תחילה עושים ומקיימים ("נעשה") ורק אחר-כך מנסים להבין ("נשמע").

אולם עדיין יש להבין מה עניינו של ה"נשמע" לכאן. קבלת-עול שלמה היא לכאורה ההכרזה "נעשה" בלבד. יהודי אומר לקב"ה, כל מה שתצווה עליי – אעשה. וזה אמנם מה שהתורה מספרת קודם לכן: "ויען כל העם קול אחד ויאמרו, כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה". מדוע אחר-כך באה תוספת: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע"?

יתרה מזו: התוספת "ונשמע" גורעת לכאורה מקבלת-העול הבאה לידי ביטוי בהכרזה '"נעשה". אמנם הם מצהירים שה"נעשה" קודם ל"נשמע", אבל בכל-זאת הם דורשים להבין. והלוא קבלת-עול שלמה פירושה, שיהודי מקיים את המצוות לא בגלל הכרתו השכלית אלא מכיוון שזה רצון ה'.

אמנם יהודי חייב לא רק לקיים את התורה ("נעשה"), אלא גם ללמוד אותה ולהבינה בשכלו ("ונשמע"), אבל גם זה עצמו בא מתוך קבלת-עול. כשם שציווה הקב"ה לקיים מצוות מעשיות, כך ציווה מצוות הקשורות בלימוד ובהבנה. נמצא אפוא, שגם לימוד התורה אינו אלא פרט בתוך ה"נעשה"

כשמתבוננים במאמרי חז"ל מתברר, שההכרזה "ונשמע" לא זו בלבד שלא גרעה מה"נעשה", אלא היא-עצמה עניין נעלה ביותר. חז"ל אומרים, שכאשר הכריזו בני-ישראל "נעשה ונשמע", באו מלאכי-השרת וקשרו לכל יהודי שני כתרים – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע". מכאן אנו למדים, שה"ונשמע" הוא עניין גדול לעצמו.

יש כאן יסוד עמוק במידת התמסרותו של יהודי לקב"ה. יכול אדם לקבל עליו עול תורה ומצוות ולקיים בפועל את כל ציוויי ה', אבל עולמו הפנימי נשאר מחוץ לעבודת ה'. אמנם בפועל הוא מקיים את כל התורה כולה, אבל שכלו ורגשותיו אינם מזדהים הזדהות שלמה עם רצון ה'. זו אינה עבודת ה' שלמה.

יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק ב"נעשה" אלא גם ב"נשמע". עליו להבין בשכלו ולהרגיש בליבו את הטוב והיוקר והנחיצות של התורה והמצוות. ויתרה מזו: עליו להחדיר הכרה זו גם לנפשו הבהמית ולגופו הגשמי, עד שגם יצר-הרע שבו יגיע לאהבת ה' – "בכל לבבך, בשני יצריך".

לכן לאחר שהצהירו בני-ישראל שהם מקבלים עליהם בשלמות את עולו של הקב"ה – "נעשה", באו לשלב עליון יותר – "נעשה ונשמע". בכך הצהירו, שלא יסתפקו בעצם הקיום של התורה ומצוותיה, אלא יגיעו למדרגה עליונה יותר, שגם בהכרתם השכלית יבינו ויכירו במעלת התורה ומצוותיה. על כך קשרו להם מלאכי השרת שני כתרים, שכן ה"ונשמע" הוא שלב עליון יותר בקבלת-העול ובהתמסרות לרצון ה', המקיפה לא רק את כוחות העשייה של האדם אלא גם את עולמו הפנימי, שכלו ורגשותיו.

(ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 420)

חג מתן תורה שמח
שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!!!

לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

לומדים שיחה קצרה של הרבי מליובאוויטש 17 דקות על קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

מִדּוֹר לְדוֹר


"הפרסים, היוונים, הרומאים טואטאו מעל פני האדמה, ושבט פעוט שראשיתו קדמה ללידת אותן אומות גדולות, עודנו קיים בטהרתו בתוך חורבות ארצו. אם יש דבר בקרב האומות הנושא עליו חותם של נס, כאן, לפי דעתי, טבוע הנס בבהירותו" (פרנסואה רנה דה שאטובריאן, סופר ומדינאי צרפתי. המאה ה-18 למניינם)

📖
החג שמבהיר ומנציח את סוד קיומנו הוא ללא ספק חג השבועות, היום בו קיבלנו את התורה לפני 3,335 שנים (ו' בסיון ב'תמח – ה'תשפ"ג) כאיש אחד בלב אחד.
במסירות נפש ובתת-תנאים שמר עם ישראל את התורה והמצוות והעביר אותן מדור לדור, ואף התורה שמרה על נצח העם היהודי וייחודיותו בין העמים והלשונות.

אך כל זה מותנה בדבר אחד בסיסי, המשך העברת המסורת לדורות הבאים. המדרש מספר שרק כשקיבלו זאת ישראל על עצמם ואמרו "בָּנֵינוּ עֲרֵבִים בַּעֲדֵנוּ" נאות אלוקים למסור בידם את התורה.

פעם בשנה אנו מרעננים את החוזה. בחג השבועות ו' בסיוון, נתכנס בבתי הכנסת, נשמע את עשרת הדברות, המהווים גשר בין שמים לארץ, ונשאב כוח וחיות לשנה נוספת של חיבור בינינו לבין הבורא, ובין אדם לחברו, באמצעות התורה ומצוותיה.

אין צורך בליווי עורך דין, אך זכות וחובה נעימה להצטייד בַּעֲרֵבִים צעירים ומבטיחים, ילדים וילדות, דור העתיד. אז אל תשכחו אותם בבית.

קבענו להפגש?

חג השבועות - וערבות הדדית

שבועות בואו נעלה רמה / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

אנחנו ערב חג השבועות, חג מתן תורה, וזהו יום שמציע לנו מהפכה: נהוג לחשוב שרוב הזמן אנחנו רבים ומפולגים, אבל יודעים להתאחד מול אויב משותף. רואים זאת במלחמות, במבצעים צבאיים, אפילו בקורונה. איום חיצוני מגביר את תחושת הערבות ההדדית שלנו, ואז אנחנו נזכרים מי האויב האמיתי ומי אח אמיתי.

זה יפה וחשוב, אבל לא מספיק. חג השבועות, החג של מעמד הר סיני, מעלה אותנו לרמה חדשה של אחדות.

במתן תורה, לראשונה, לא ברחנו מפני אף אחד, אלא באנו בשמחה לקבל את הזהות שלנו. לא הצטופפנו אחד לצד השני בגלל הנאצים, האנטישמים, חיזבאללה, חמאס או כל איום אחר. פשוט בחרנו להיות ביחד ולקבל את עשרת הדיברות.

זו לא הגדרה על דרך השלילה אלא על דרך החיוב. לא ממה אני מפחד, אלא מה אני רוצה להיות. זוהי הכותרת האמיתית: בחג השבועות אפשר לעלות לשלב גבוה יותר – אחדות סביב הסיפור המשותף שלנו.

שנזכה. חג שמח.

*** לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר בעברית ובשפות נוספות: https://lp.vp4.me/pif9

לומדים 2 שיחות של הרבי לחג השבועות

יומי! / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

איך להתכונן לחג השבועות, חג מתן תורה? לדעתי, במילה אחת: יומי! משהו יומי. לימוד יומי קבוע, קטן או גדול, לבד או בחברותא. לא משנה, העיקר ההתמדה.

לפני כמה שנים נכנס לביתנו הלימוד היומי של ידידיה. הוא לומד מדי בוקר את הדף היומי, דף אחד של גמרא בכל יום. הערב אראיין אותו על כך בזום לקראת חג השבועות, אבל אולי בכלל צריך לראיין אותי, על איך זה נראה מהצד, כי זה משנה הכול. באמת. חצי שעה של לימוד יומי – משפיעה על כל היום, של כל בני הבית.

אחריו, התחלתי אני בלימוד יומי ושמו חת"ת: חומש, תהלים, תניא. זה לוקח כמה דקות בכל בוקר, אבל גיליתי סוד: מתברר שאם לומדים בכל יום את הקטע היומי בפרשה – מסיימים את כל התורה פעם בשנה. ואם אומרים בכל יום כמה פרקי תהלים – מסיימים בכל חודש את כל ספר תהלים. ואם קוראים כל יום פסקה אחת בספר התניא – גומרים אותו פעם בשנה. לא חשבתי אי פעם שכל זה ישתלב באורח החיים ובלו"ז שלי. יש לכך רק הסבר אחד: יומי.

בחג השבועות מקבלים מחדש את התורה, ואומרים שצריך לקבל על עצמנו קבלה קטנה, החלטה מעשית טובה אחת. אז ההמלצה החד-משמעית שלי לחג מתן תורה היא: יומי. לא סתם גם לקטע הזה קוראים "החלק היומי". המחוייבות היומיומית, זה הסיפור.

אז מה היומי שלכם?

למה שבועות נקרא עצרת
הלכות חג השבועות

אל תשכחו להביא ערבים לשבועות

מעמד חתימת החוזה ל ו' בסיוון. בפעם ה-3,331 נתכנס בבתי הכנסת לרענן מחדש את קבלת התורה, כביום נתינתה מסיני. נשמע את עשרת הדברות, המהווים גשר בין שמים לארץ, ונשאב כוח וחיות לשנה נוספת של חיבור בינינו לבין הבורא, ובין אדם לחברו, באמצעות התורה ומצוותיה.

אך יש רק סוג אחד של ערבים אותו מוכן אלוקים לקבל. חבר'ה צעירים ומבטיחים. דור העתיד. אז אל תשכחו אותם בבית. הביאו אותם לבחית חב"ד לשמוע את עשרת הדברות.

קבענו להיפגש?

סרטון 14 הלכות לחג השבועות – הלכה למעשה
הרבי מליובאוויטש ציטוט לחג מתן תורה
חסו של הקב"ה לבני-ישראל הוא כיחס האב לבנו יחידו, אחד מביטויי הקִרבה המיוחדים שהקב"ה מראה לבני-ישראל, מופיע בפסוק הקשור עם מתן תורה, כשהקב"ה פונה לישראל ואומר להם "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט,ה). (ספר המאמרים תש"ב

ב"ה ממתק לחג השבועות תשע"ט 2019

ילדה קטנה נכנסה לחנות עם בגדים מרופטים וחיוך מאיר על פניה. היא הסתובבה ובחנה את הצמידים היפים, עברה בין השרשראות, מדדה עגילים ולבסוף – בחרה צמיד כחול משובץ באבנים טובות. ללא ספק היה לה טעם טוב… ניגשה הילדה לבעל החנות ואמרה בשמחה: ״אקח את הצמיד הזה, אתה יכול לארוז לי אותו יפה למתנה?״. הביט בה המוכר בספקנות, זה לא היה צמיד זול והילדה הקטנה לא נראתה כבעלת ממון. ״יש לך כסף לקנות את הצמיד״, שאל המוכר. ״הו בוודאי!״, ענתה הילדה ורוקנה את כיסיה על הדלפק, ״זה כל מה שיש לי ולקח לי שנה לאסוף! אבל זה שווה לי לגמרי. הצמיד הוא עבור אמי האהובה. אתה מבין, אבא שלי מת בתאונה ואמא מגדלת אותי ואת שתי אחיותיי לבדה.
היא עובדת קשה בשתי עבודות ועדיין מקדישה לנו את כל זמנה. אני רוצה כל כך לשמח אותה ביום ההולדת שלה…״. הביט בעל החנות על השולחן, בחישוב מהיר של ערך המטבעות הבין שהסכום אפילו לא מתקרב למחיר הצמיד היקר. הוא הסתכל על הילדה הקטנה שוב, הסתובב, שלף קופסה יוקרתית, ארז בעדינות את הצמיד בעטיפת מתנה ונתן לילדה. ״תודה שקנית חמודה, כל הכבוד לך!״ הילדה הודתה לו בחיוך ויצאה.
למחרת נכנסה האמא לחנות, הניחה את הצמיד על השולחן ושאלה: ״אתה מכרת לביתי את הצמיד אתמול?״,
״כן״, אישר המוכר, ״מה קרה?״. ״אאלץ להחזיר אותו״, אמרה, ״אני יודעת כמה שילמה בתי וברור לי שהסכום לא מתקרב לערך של צמיד משובץ אבני חן אמיתיות…״.
חייך בעל החנות, הניח בחזרה את הצמיד בידה של האם ואמר:
״זה בסדר גמור גבירתי, ביתך שילמה את המחיר הגבוה ביותר שניתן לשלם, היא נתנה את כל מה שהיה לה…
חג השבועות נקרא חג מתן תורתנו למרות שמבחינתנו זהו חג קבלת התורה שהרי קיבלנו בו את התורה, אמנם מבחינת הקב"ה הוא נתן לנו את התורה אבל לנו היה יותר מתאים לקרוא לחג הזה חג קבלת התורה.
מוסבר על כך שהחג הזה מלמד אותנו את מהותה של התורה – "לתת". בטבעו של אדם שכשהוא מקבל דבר ערך הוא רוצה לשמור אותו לעצמו וליהנות ממנו עד כמה שיוכל, המשנה בפרקי אבות פותחת במילים "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" ברגע שמשה מקבל את התורה הוא לא אומר איזה יופי שקיבלתי תורה אסתגר לי בחדר ואלמד אותה עד שאמצה ואז אחשוב על אחרים אלא ברגע שהוא מקבל הוא מיד מוסר אותה הלאה, יהושע מקבל אותה וגם נוהג באותה הדרך ומוסר אותה לזקנים וכן הלאה, כי בניגוד לכל דבר אחר שאדם מקבל והוא אוהב לשמור לעצמו, התורה כל עניינה הוא להעביר את המסר וללמד את הזולת כל דבר שאני כבר יודע, כשנוהגים כך עם התורה ושמחים להעביר לכל אדם את הידע שיש לי מקבלים כוחות ומסוגלות לתת לזולת גם דברים גשמיים שבהם לכאורה נחסר ממני מה שאני נותן ומבינים שהנתינה היא בעצם הקבלה הכי גדולה.
יהי רצון שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות ונזכור את תפקידנו בעולם להיות צינורות טובים להעביר לכל מי שצריך גם גשמיות וגם רוחניות ובזכות זה נזכה לגאולה אמיתית ושלימה תיכף מיד ממש.

שבת שלום ומבורך! וחג שמח!
קבלת התורה בפנימיות ושמחה!

חג שבועות שמח
5/5

2 תגובות

  1. החיזוק היומי שלי ✍

    לכל אחד מאיתנו יש כוחות גדולים הגנוזים בתוכו כל אחד יכול לעורר רחמים ולמשוך לחייו ניסים וישועות מעל הטבע
    התפילה היא הדרך לעקוף את הטבע והדינים המתחדשים על האדם והבריאה.
    והקב"ה מקבל כל תפילה
    "שומע תפילת כל פה"
    ואפילו אנחה קטנה שמופנית לאבינו שבשמיים אינה הולכת לאיבוד.
    מסופר על ילד קטן בגיל 8 שביקש מאביו בליל שבועות שיקח אותו עימו לביהכנ”ס כדי שיוכל להגיד את ‘תיקון ליל שבועות’.
    חשב אביו ואמר לו שעדיף שילך לישון היות והוא עדיין ילד קטן.
    בעת שהלך אביו לכיוון הביהכנ”ס נכנס בו קצת רחמים על הבן והרהר לעצמו:
    ‘מדוע באמת לא הסכמתי לקחתו , הרי אם הבן רוצה ללמוד כל הלילה, למה שלא אמלא את בקשתו?’
    החליט האב שהוא חוזר על עקבותיו ע”מ לקחת את בנו הקטן לביהכנ”ס.
    כאשר הגיע לביתו ופתח את הדלת… הוא רואה את בנו הקטן עומד ליד מפתן הדלת כאילו הוא מחכה שיבוא אביו לקחתו לביהכנ”ס.
    שאלו אביו: “מדוע אתה מחכה לי? הרי סיכמנו שאתה הולך לישון?
    ואיך ידעת שאני בא לקחתך “?
    ענה לו הילד בתמימות רבה: “הלא התפללתי להשי”ת שתחזור הביתה לקחת אותי לבית הכנסת, וידעתי כי השי”ת ישמע בקול תחנוני על כן הייתי בטוח שתחזור הביתה “…
    הילד הזה גדל והצליח ולימים נתגלה בגדולת תורתו ויראתו, הלא הוא הגאון הצדיק רבי שמשון פינקוס זצ”ל.

    קרוב השם לכל קוראו לכל אשר יקרהו באמת
    השם איתנו כל הזמן הוא רק מחכה שנפנה אליו באמת
    זיגדון נועם

  2. חג השבועות-הכנות לחג🌾📝
    📌הוצאות החג-💰 כל המרבה בהוצאות לכבוד החג הרי זה משובח,ולא ידאג על הכספים שמוציא,כי הכל יוחזר לו כמו שהבטיחו חז"ל.

    📌לשמוח ולשמח-🥳 נאמר בתורה:"וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ…וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". מצווה שישמח בחג את אשתו ובניו- את אישתו שקונה לה תכשיט או בגד,הבנים אוכלים בשר ושותים יין, והקטנים משמח כשקונה להם ממתקים צעצועים וכדומה.

    📌ביגוד נאה-🤵🏻‍♂ כתב מרן השו"ע:
    "בגדי יום טוב יהיו יותר טובים[נאים]משל שבת".והסיבה היא כיוון שחייבים לשמוח בחג,והבגדים הנאים מביאים לידי שמחה.

    חג השבועות-הכנות לחג📝🌾
    📌מקווה טהרה-🤽‍♂ טוב לטבול במקווה בערב החג,ומי שיכול גם במשך השנה לטבול בכל ערב שבת,תבוא עליו הברכה,וזוכה בזה לטהר את נפשו.

    📌לימוד כל הלילה-🕍 מנהג ישראל בליל שבועות להשאר ערים כל הלילה,ועוסקים בתורה עד הבוקר,לכפר על עוון עם ישראל שבאותו לילה של מתן תורה המשיכו לישון.

    📌שינה-😴🛌🏻 טוב ונכון שכל אחד ישן וינוח לפני החג,כדי שיאגור כח ללימוד במשך כל הלילה,לזכות ולהתעטר בכתרה של תורה.

    📌עירוב תבשילין-🫕 כשחל יום טוב
    סמוך לשבת,(כמו השנה) צריך להניח
    'עירוב תבשילין' (נשלח בע"ה בערב החג את כל הפרטים).

    ג השבועות-סעודת החג🍽
    📌מאכלי חלב-🥛 מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

    📌מדוע אוכלים מאכלי חלב❓🧀
    1 מפני שבקבלת התורה נצטוו לאכול בשר כשר לפי ההלכה עם כל דיני שחיטה מליחה ועוד, ונמצא שהכלים שלהם היו אסורים כי בלועים בהם מאכלות אסורות,ויכלו לאכול רק מאכלי חלב שלא צריכים בישול.

    2 כי התורה נמשלה לחלב שנאמר:"דבש וחלב תחת לשונך".

    📌אכילת בשר-🥩 נאמר בתורה 'ושמחת בחגך' ואמרו חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין, ולכן מצווה לאכול בחג בשר בהמה דווקא.

    📌לכן אותם שמקיימים את סעודת החג במאכלים חלביים,יש להבהיר להם שאינם נוהגים נכון על פי ההלכה.והנכון ביותר שכשחוזרים בבוקר מבית הכנסת יביאו מאכלי חלב, ואחר כך בסעודה יביאו בשר בהמה ויין. ולא יהיה המנהג עיקר והדין טפל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

דברי תורה קצרים לחג השבועות

עוד פוסטים דומים

כִּי-ה-אֱלֹקיךָ-מִתְהַלֵּךְ-בְּקֶרֶב-מַחֲנֶךָ

מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל

"לָתֵת אֹֽיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל להצלחה בתפקידו נגד אויבי ישראל:👈 מוקדש לזכות כחות הבטחון המגנים על עם ישראל, שיתן להם הכח

קרא עוד
ברכה לראש השנה

ברכות לראש השנה

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנה של הצלחות, שמחה, בריאות, אושר ועושר. שנה של

קרא עוד
הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

לקראת השנה החדשה והטובה הכנתי לנו שיעור בהלכות ראש השנה וגם כמובן ראש השנה שחל בשבת.
בתקווה שנחגוג את ראש השנה הבא עלינו לטובה בבית המקדש ה 3 עם מלך מלכי המלכים

קרא עוד
ביטול עין הרע

ביטול עין הרע

בלי עין הרע מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות אדם שחשש מעין הרע: …ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני [-אדם מסוים] שחושש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו [-עין

קרא עוד
דוקא אדם עסוק יצליח

דוקא אדם עסוק יצליח!

מכתב מהרבי מליובאוויטש למר שניאור זלמן שז"ר בנוגע לעסקן מסויים שיסייע לגייס תומכים לפעולות חב"ד: [בנוגע לעסקן מסויים, שבשיחה עמו עלתה] הצעה שהציעו לו שיתעסק בהמצאת

קרא עוד
עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד