דברי תורה קצרים לפרשת תולדות
לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. לזכות משפחת בוטל

דברי תורה קצרים לפרשת תולדות

 

ממתק לפרשת תולדות תשע"ח

מספר הרב וילהלם: ״לפני כמה שנים, נכנס למשרדי יהודי מבוגר עם בחורה ויאטנמית צעירה ואמר לי תכיר זו אשתי, כנראה שראה על פני חוסר שביעות רצון ואמר לי מיד "למה אתה נראה מאוכזב?" אמרתי לו "אני לא נכנס להיבט הדתי כרגע, אבל אם כבר שקאלת אגיד לך מההיבט האנושי, בחורה כזו צעירה יכלה להתחתן עם הנכד שלך" אמר לי היהודי "אספר לך באיזו השגחה פרטית פגשתי אותה ותבין שזה משמיים" הוא סיפר לי סיפור ארוך ומרתק איך הם נפגשו ממש בצורה מדהימה ואז שאל "נו מה אתה אומר?" אמרתי לו אני מאמין שזו ממש השגחה פרטית, אבל אני מאמין שהקב"ה הוביל את כל ההשגחה הפרטית הזו כדי שלא תתחתן איתה, בדיוק כמו שאני מאמין שהקב"ה ברא את החזיר כדי שלא נאכל אותו…"

*

פרשת תולדות מספרת על לידתם של יעקב ועשיו, חז"ל אומרים שכבר ברחם אימם היו שונים יעקב נמשך לבית מדרש ועשיו נמשך לבית עבודה זרה,

כשקוראים את זה מתעוררת שאלה איך יכול להיות שבנו של יצחק אבינו ימשך עוד לפני לידתו לעבודה זרה, כאשר גדל כבר אין זו שאלה כי לכל אדם יש בחירה חופשית אבל לפני הלידה למה שתהיה לו משיכה אל הרע?

הרמב"ם מסביר שבני האדם מחולקים לשניים ישנם אנשים שהם בטבעם חסידים שנמשכים אל הטוב ולכן עיקר עבודתם היא בעלייה תמידית בטוב וישנם אנשים שתפקידם לכבוש את יצרם ועבודתם התמידית היא להתגבר על הרע.

יעקב ועשיו סימלו את שתי הדרכים האלו, יעקב מצדו מבין שהרוחניות עיקר והגשמיות היא רק כלי עזר לרוחניות, עשיו לעומתו מרגיש שעיקר העבודה הא להתגבר על הרע ולכן הוא נמשך מלכתחילה לעבודה זרה כדי לתקן.

אלא שעשיו בהמשך חייו נשבה על ידי הרע במקום לתקן אותו ולכן היה עשיו הרשע.

 

יהי רצון שנזכה לעמוד באתגרים המיוחדים של כולנו ולהביט גאולה שלימה בקרוב ממש.

 

מסרון השבוע – פרשת תולדות מחייכים בשליחות

חיוך אחד גדול. זה מה שאני פוגש בכינוס השלוחים העולמי. שליחים ממקומות שונים בכל קצוות הגלובוס, אך לכולם מכנה משותף – חיוך ומאור פנים.

לרגע מתגנבת המחשבה אולי זה בגלל שחיי שליחות הם חיים קלים…

אבל האחד גר בסוף העולם שמאלה, במקום שבו אוכלים רק פרווה, כי אין בשר וחלב כשר.

השני גר במקום ללא חינוך יהודי, וילדיו נאלצים ללמוד בבית ספר וירטואלי.

השלישי צריך לגייס סכומי עתק כדי לכסות את תקציב בית חב"ד.

הרביעי נדרש להתמודד עם התנגדויות של גורמים שונים ומשונים.

ובכל זאת הפנים מחייכות. התחושה שלי היא ששליחות מעניקה ערך ומשמעות לחיים. אתה יודע בשביל מה אתה קיים, וזה נותן לך אושר פנימי ואנרגיה אינסופית.

רעיון השליחות אינו מונופול של מישהו, אלא נכון לכל אחד. אתה יכול להפוך את חייך לחיי שליחות, חיים של נתינה ודאגה לאנשים שסביבך, חיים שבהם אתה שואל את עצמך בשביל מה אלוקים הביא אותי לכאן.

אז מהי השליחות שלך?

שבת שלום,
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

מי שלא חופר, לא מוצא…

זה היה אמש, בשבתי בבטן המטוס בדרכי למוסקבה ומשם לניו-יורק, לכינוס השלוחים העולמי בחצרו של הרבי, המונים נכון להיום כ-5,000 משפחות ברחבי העולם ומתוכם כ-800 בישראל ו-17 בכפר סבא עירנו.

מנת ה'גלאט כושר' הארוזה בהידור רב, שחולקה לאוכלי הכשר במטוס, משכה את תשומת ליבי. על המנה התנוססה חותמת כשרות של הרבנות הראשית לרוסיה בראשה עומד הרב בערל לאזאר, וכמו להשלמת התמונה נשא המותג, בכוונה או שלא, את שמו השני של הרב – 'פנחס'.

לפני כ-30 שנה, בימים ההם בזמן הזה, כשמסך הברזל אך החל להתפורר והיהדות ברחבי ברית המועצות החלה להפשיר אט אט מההקפאה העמוקה של הקומוניזם, נשלח לשם ע"י הרבי מליובאוויטש בחור צעיר העונה לשם בערל לאזאר. הוא לא התחיל מאפס, אלא ממינוס. מינוס רוחני, גשמי ואקלימי. וכמו במלחמה בין השמש לרוח, השמש ניצחה. אט אט החל הקרח להפשיר והפך ללבת אש יהודית וחסידית שאיש לא יוכל לכבות.

היום, 30 שנה אחרי, מתנוססים במוסקבה וברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר, מאות מוסדות של תורה וחסד, אליהם נוהרים רבבות יהודים להשביע את רעבונם הרוחני והגשמי, כשעל המלאכה מנצחים שלוחיו של הרבי, במוסקבה הגדולה כמו גם באזורים הגדולים מירושלים ומתל אביב, אך 'קטנים' מבחינת נוכחות יהודית, כמו עיר בשם טאליאטי בה נמצאת משפחת אחותי בשליחות.

משפחה שהגיעה אף היא לשממון רוחני מוחלט והקימה בית כנסת ובית ספר, מקוה טהרה וגני ילדים, מלון אירוח לסמינרים יהודיים ועוד היד נטויה.

בפרשת השבוע תולדות אנו קוראים על עבדי יצחק החופרים באדמה ומוצאים באר מים חיים.

כל יהודי הוא מקור מים חיים, אומר הבעל שם טוב, לעיתים צריך לחפור מעט ולעיתים לקדוח בבטן האדמה, אך תמיד תמיד נמצא שם נביעת מים של נשמה יהודית המשתוקקת לבוראה.

אחים ואחיות יקרים, כל יהודי הוא שליח, אמר הרבי. כל אחד מאתנו נושא בתוכו את לפיד האש האלוקית ובכוחו להציתה בעצמו, במשפחתו ובסביבתו הקרובה והרחוקה, במחשבה חיובית, במילה טובה ובמעשה טוב אחד קטן שיכול לשנות את העולם ולהביא את הגאולה, כאן ועכשיו.

ומכאן, סמוך לציונו של הרבי, אאחל לכולנו ברכה והצלחה בכל המצטרך, בשמחה, בנחת ובשפע.

 

ממתק לשבת פרשת תולדות תש"פ 2019

מר כהן היה יהודי אמיד מנכבדי הקהילה בעירו, יום אחד צלצל הטלפון בביתו ואלמוני אומר לו בקול חד "חטפנו את בתך ואם אתה רוצה אותה בחיים תניח מחר בבוקר בפארק ליד הספסל הירוק סכום גדול של כסף" מר כהן ואשתו עמדו המומים וכואבים, לפני שהספיקו לדבר הטלפון צלצל שוב ואותו קול אומר להם "אנחנו מציעים לכם לא לפנות למשטרה ולא לדבר עם אף אחד על העניין, פשוט שימו את הכסף ובתכם תחזור אליכם בריאה ושלימה, אם המשטרה תדע מזה לא תראו אותה בחיים" מר כהן החליט שהוא אכן לא יפנה למשטרה, למחרת בבוקר הוא הלך לבנק, הוציא את הכסף במזומן והלך לפארק, להפתעתו הוא רואה בכניסה לפארק מכונית משטרה, הוא חשש שהחוטפים יחשבו שפנה למשטרה אבל החליט להמשיך בתוכנית ואכן הניח את הכסף במקום המסוכם, הוא חזר הביתה ולהפתעתו לאחר כמה דקות הבת נכנסה הביתה צוהלת ושמחה, שמחתם לא ידעה גבול, בלילה דפק בדלת מפקד המשטרה שהביא לביתם את התיק עם הכסף ואמר לו, "ידענו על החטיפה וחיכינו לחוטפים אבל משום מה הם לא הגיעו לקחת את הכסף"

משפחת כהן שוב נכנסה ללחץ, הם חשבו שכבר סיימו עם הסיפור ועכשיו מסתבר שאולי החוטפים כועסים וינסו לפגוע בהם, בצר לו פנה מר כהן לשליח של הרבי בעיר השליח הזמין אותם להתארח בביתו וישב לכתוב לרבי על הצרה שנחתה על משפחת כהן, זמן קצר אחר כך צלצל המזכיר ואמר שהרבי ענה: "יתן עשירית מכל רווחיו לצדקה ולא על ידי, ויבשר בשורות טובות. ואמר שיתפלל עבורם בציונו של הרבי הקודם".

מר כהן מאוד התעודד מהתשובה של הרבי ובמקום ישב לעשות חשבון עם השליח ביחד כמה הרווחים הרבים שלו וביחד דאגו להעביר למוסדות צדקה ולנזקקים את כל הסכום, אחרי כמה ימים צלצלו מהמשטרה ואמרו להם שהם עצרו את החוטפים שחשבו לעשות כסף קל וברגע האחרון התחרטו, כמובן שהשקט והשלווה חזרו לביתם.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על יצחק שרצה לרדת מהארץ בגלל הרעב והקב"ה מצווה עליו "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך" ואכן יצחק נשאר בארץ והתורה מספרת לנו "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" מסביר רש"י שהתורה מדגישה "בארץ ההיא" "בשנה ההיא" לומר לנו שהיתה זו שנה קשה וארץ קשה ובכל זאת יצחק הצליח מאוד, בהמשך מסביר רש"י מה זה מאה שערים פירוש אחד שהקרקע נתנה יבול פי מאה מכפי שיכלו לשער שקרקע כזו תתן ופירוש שני אומר רש"י שאחרי שאמדו את התבואה שכבר צמחה וראו כמה מעשרות צריכים לתת נעשה נס והיה בתבואה פי מאה ממה שהיה בה קודם.

הפירוש השני אמנם מסביר לנו מאיפה הגיע עושרו הרב של יצחק שהיו לו צאן ומקנה וכו׳ והפלישתים קינאו בו כי כשהתבואה המוכנה מכפילה את עצמה במאה זה באמת עושר גדול, אבל לא מובן למה צריכים להגיד לנו שזה קרה אחרי שכבר עשו שמאות לכמות המעשר הנדרשת?

מסביר הרבי מליובאוויטש שהסיבה לכך שמדגישים שזה היה אחרי שכבר בדק את כמות התבואה למעשרות היא בכדי להסביר לנו למה זכה יצחק לברכה כה גדולה, בגלל שהקפיד לתת מעשר הקב"ה נתן לו עושר גדול כנאמר "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר.

זה מסר חשוב לכולנו שהדרך שלנו להגיע לעושר היא על ידי נתינת מעשרות וחלוקת הטוב שהקב"ה נותן לנו עם האחרים הצריכים.

יהי רצון שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ובזכות זה נזכה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

השליחות: לחפור בארות / החלק היומי, פרשת תולדות / סיון רהב-מאיר:

הרב איצי הורוביץ, שליח חב"ד בקליפורניה, חולה בניוון שרירים. הלילה, בכנס השנתי הגדול של התנועה, הבן שלו שלום עלה להקריא את המסר שלו לשליחים, ולעולם כולו:
*"כך כתב אבא שלי: בפרשת השבוע, פרשת תולדות, מסופר איך יצחק אבינו חופר בארות. הרבי מסביר שחפירת בארות היא מלאכה חשובה מאוד, היא השליחות שלנו: להסיר את העפר והלכלוך ולהגיע לעומק, אל המים המתוקים שמסתתרים. הוא אמר שזוהי המשימה שלנו ביחס לכל יהודי – לחפור היטב, לא להתרשם מהשכבה החיצונית, ולמצוא את הניצוץ האלוקי שבו. זה נכון לגבי כל אדם, אבל נכון גם לגבי כל סיטואציה: צריך לחפור ולמצוא בתוך הקושי והאתגר את המשמעות. בחודשים האחרונים למדתי שאין מי שלא מתמודד. ההתמודדות שלי פשוט גלויה וחשופה, אבל כולנו מתמודדים. המשימה היא לחפור בארות, לגלות שמדובר במסר מה', שדורש מאיתנו להתרומם לגבהים שלא הכרנו, ולהעלות איתנו את הסובבים. אין לנו מושג איזה אוצרות מסתתרים בפנים".*

שלום בן ה-13 סיים לדבר, ו-5,800 איש מכל רחבי העולם עמדו ומחאו כפיים.

השבת פרשת תולדות
(איך זוכים ל"מאה שערים")

פרשתנו מספרת על יצחק אבינו, אשר שקל לרדת למצרים בשנת הרעב, והקב"ה ציווהו: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". יצחק אכן נשאר בארץ, ואף-על-פי שזו הייתה שנה שחונה, זרע את האדמה.

מספרת התורה\: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". מה פשר ההדגשה "בארץ ההיא", "בשנה ההיא"? מפרש רש"י: "שניהם למה? לומר שהארץ קשה והשנה קשה". כלומר, אף-על-פי שזו הייתה שנת בצורת והקרקע הייתה קשה לגידול, בכל-זאת הצליח יצחק להוציא ממנה "מאה שערים" – פי מאה.

בעניין "מאה שערים" מביא רש"י שני פירושים:

פירוש אחד, "שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה – מאה". כלומר, הארץ הניבה יבול גדול פי מאה מכפי שקרקע כזאת אמורה להניב.

פירוש שני, "רבותינו אמרו, אומד זה למעשרות היה". כלומר, אחרי שהקרקע כבר הניבה את יבולה ואמדו את התבואה לצורך הפרשת מעשרות, נוצר נס מופלא והיבול הכפיל את עצמו פי מאה.

הפירוש השני אמנם מחייב נס מופלא ועל-טבעי, אולם הוא מסביר את פשר העושר הפתאומי שנתעשר יצחק. לאחר ה"מאה שערים" מספרת התורה: "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים". מניין ליצחק עושר כה גדול?

אילו היו הדברים רק כפי הפירוש הראשון, שהקרקע הניבה יבול גדול פי מאה מהרגלה, עדיין אין בכך להסביר את פשר העושר. צריך לזכור, שהיה זה "בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", בקרקע קשה ובשנה קשה, ואולי ביחס לקרקע טובה ושנה טובה אין זו רבותא. אולם כאשר התבואה הבשלה הכפילה את עצמה פי מאה – זה כבר שפע אדיר שיכול היה להעשיר את יצחק.

אך עדיין יש להבין, מדוע מדגישים רבותינו ש"אומד זה למעשרות היה"? אם רצו ללמדנו שהכפלת היבול פי מאה הייתה לאחר הצמיחה, היו יכולים לומר זאת בפירוש ולא לרמוז זאת בעניין המעשרות.

אלא הדגשה זו מסבירה את סיבת הברכה. הקב"ה בירך את יצחק בשפע כה גדול דווקא בזכות מצוות המעשר. במצווה זו טמונה סגולה של עשירות, כמאמר חז"ל "עשר – בשביל שתתעשר". כאשר יהודי מפריש מעשר מיבולו לקב"ה, מברך הקב"ה את רכושו עד כדי הכפלת הרכוש פי מאה – "מאה שערים".

לכן באה הברכה דווקא באופן כזה שבתחילה גדל היבול בדרך הטבע, ורק אז, לאחר שהיבול כבר היה בשל ויצחק אמד אותו לצורך מעשרות – בירכו הקב"ה בברכה הגדולה של "מאה שערים".

(על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 121)

שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

חמש דקות על פרשת תולדות

לפני עשרות שנים נכנס רב קהילה ממרכז אמריקה אל הרבי מליובאוויטש. הוא ידע שהרבי מייקר במיוחד את הפעילות החינוכית עם בני הנוער ולכן סיפר בהתלהבות על הפעילות עם הנוער בקהילה. מבצעי לימוד בין התלמידים, פעילות חינוכית אחה"צ ועוד. ואז שאל אותו הרבי: "ומה אתם עושים ביחס ל'נוער השוליים' שמסתובב ברחוב ומידרדר"? הרב ענה בצורה אינסטינקטיבית: "אה, הילדים שלנו לא נמצאים שם". הרבי הביט בו ותמה: "ואיזה ילד יהודי הוא לא ילד שלנו"?!…

📖

פרשת תולדות, מתמצתת לנו את עיקר פועלם של אברהם ויצחק, שרה ורבקה והבאים בעקבותיהם. לפני ואחרי כל הפעולות הגדולות והמהפכות הכבירות, מה שחשוב הוא היותם האבות והאמהות שלנו, הדאגה שלהם להעמיד תולדות, לדאוג לחינוכם, ולא לוותר עליהם בכל מחיר, כיצחק שאפילו על בנו עשו אינו מוכן לוותר ולהתייאש ממנו. הגדולות האמיתית של האדם אינה נמדדת ברעש והרוח שהוא עושה בחוץ, אלא בהשקעה החינוכית שלו בבית פנימה. כשהולכים בגישה זו זוכים שלא רק הילדים יוכלו להתפאר בהוריהם ("ואלה תולדות יצחק בן אברהם", יצחק ייחס עצמו תמיד לאברהם), אלא גם ההורים יוכלו להתפאר בילדיהם ("אברהם הוליד את יצחק", אברהם התגאה בבנו יצחק), הממשיכים את שרשרת הדורות המופלאה של עם ישראל.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק כנסו לקרוא חוויות של מטיילים המלונית של צבי בניו יורק נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות