Warning: Declaration of QuietSkin::feedback($string) should be compatible with WP_Upgrader_Skin::feedback($string, ...$args) in /home/centerny/public_html/heb/wp-content/plugins/ocean-extra/includes/wizard/classes/QuietSkin.php on line 12
דברי תורה קצרים לפרשת נשא | ברכת הכהנים | לאור החסידות
דברי תורה קצרים לפרשת נשא | ברכת הכהנים | לאור החסידות
ברכת הכהנים

דברי תורה קצרים לפרשת נשא | ברכת הכהנים | לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ז 2017

באחד מבתי חב"ד בארה"ב, הרב
שם לב שאחד המתפללים המבוגרים עוזב תמיד את בית הכנסת לפני ברכת כהנים, הוא ניסה לשאול אותו לפשר העניין והיהודי התחמק ולא ענה, באחד החגים הזמין אותו הרב לאכול בביתו והיהודי הסכים, תוך כדי הסעודה שאל אותו הרב שוב לפשר הנהגתו, האורח השתתק לרגע ואז בהתרגשות החל לספר, "בזמן השואה הייתי באושוויץ, היינו כ800 איש בצריף, כולנו סבלנו מאוד אבל היתה קרן אור אחת שעזרה לנו להתמודד, יהודי מיוחד שהיה איתנו בצריף וקראנו לו הרב, הוא היה מקשיב לכולם ומעודד אותנו כל הזמן, ערב אחד נכנס "הרב" לצריף ואמר לנו "עוד שבועיים יהיה פסח ונעשה כאן סדר" כולנו הסתכלנו עליו כלא מאמינים אבל בדרך לא דרך הוא הצליח להשיג שתי מצות כשרות, ערב פסח אחרי מסדר הערב התיישבנו כולנו על רצפת הצריף הרב קרא את ההגדה בעל פה ואז חילק לכל אחד מאיתנו חתיכה קטנה של מצה כולנו היינו בהתרוממות אדירה שזכינו לטעום קצת מצה ביום הזה,

פתאום נפתחה דלת הצריף והנאצים יימח שמם נכנסו ונדהמו לראות את כולנו על הרצפה, נעמדנו כולנו והם שאלו מי ארגן את הכינוס הזה? הרב נעמד ואמר להם אני ארגנתי את זה, תהרגו אותי ואל תפגעו באף אחד, המפקד התקרב לעברו עם האקדח אבל אז אמר לו אני לא אהרוג אותך עכשיו, מחר נאסוף את כל המחנה, נספר לכולם מה עשית ואז נהרוג אותך, למחרת אספו את כולנו, המפקד סיפר על החטא הגדול של הרב והצמיד את האקדח לראשו של הרב, באותו רגע הרים הרב את ידו וביקש "בקשה אחרונה לפני מותו" הנאצי שאל בלעג מה אתה רוצה עוד לחם, בשר? והרב ענה אני אוהב את כל אחיי כאן ואני כהן וברצוני לברך אותם בברכת כהנים לפני מותי הוא הרים את שתי ידיו וברך את ברכת הכהנים, אלו היו מילותיו האחרונות והאדמה נרטבה מהדם שלו ומהדמעות של כולנו.

הגעתי אחרי המלחמה לארה"ב בניתי את חיי לאט לאט, היו כמה פעמים בחיי שרציתי לעזוב הכל, רציתי לשכוח מהיהדות אבל ברכת הכהנים הזו עמדה מול עיניי, התחתנתי עם יהודייה ויש לנו ב"ה ילדים יהודים ובכל שלב בחיי ברכת הכהנים הזו היא זו שהחזיקה אותי, אני לא רוצה לאבד את הזיכרון של ברכת הכהנים הזו ולכן אני משתדל לא לשמוע שום ברכת כהנים אחרת, בטח תבין אותי כבוד הרב"

השבוע נקרא בתורה את ברכת הכהנים, זוהי ברכה מיוחדת שהקב"ה נתן לכהנים שהם אנשי חסד את הכח לברך בה את עם ישראל "כה תברכו את בני ישראל" ואז הקב"ה מבטיח להם "ואני אברכם" כשאתם תברכו את עם ישראל תקבלו ברכות מהקב"ה בעצמו, זה מסר לכולנו להרבות בברכות לעם ישראל ובעזרה הדדית ואז נזכה להתברך מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

יהי רצון שנזכה תמיד לברך אחד את השני ולסייע אחד לשני ובזכות זה יתקיימו כל הברכות ונראה את ברכת השם הגדולה ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

מי ראוי להתברך בברכת כהנים

בע"ה
פרשת: "נשא"
מהפרשה: " יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם ".
ברכת כהנים

אחת מנוקודות השיא של תפילה בציבור היא ברכת הכהנים, עת הכהנים עולים לדוכן (שטח מוגבה לפני ארון הקודש) ומברכים את הקהל,
מן הראוי להדגיש שהמינוח "ברכת כהנים" מטעה מעיקרו, לא הכהן הוא המברך, אלא ה', שנאמר: " וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם " הכהן הוא שליחו של הקב"ה, הוא הכלי שבאמצעותו משפיע ה' את ברכתו, ולכן אפילו כהן עם הארץ יכול להביא את ברכת ה' על ראשיהם של קהל תלמידי חכמים.

הרשב"ם: מברכת הכהנים אנו לומדים לקח חשוב-כאשר מבקש אדם לברך את חברו, אל יעשה כן בשמו אלא בשם ה', כך מי שבא לאחל לחברו רפואה שלמה לא יאמר "אני מאחל לך רפואה שלמה" בסתם, אלא יאמר: " אני מאחל לך שה' יתן לך רפואה שלמה " (רשב"ם: רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י ותלמידו).

לצערנו הגדול, גם כיום, ישנם שרלטנים, אשר מפרסמים את עצמם כבעלי יכולות בלתי רגילות, בעלי ניסים ומופתים, המבטיחים כל מיני הבטחות לאנשים כה רבים, הבטחות שבסופו של דבר, למרבה הצער, אינן מתממשות,
(ואני הקטן אומר: שמבקשים כסף תמורת ברכה- קום וברח!) הכל צריכים לדעת ולזכור, שהכוח של הברכה מגיע אך ורק מהקב"ה, רעיון זה בא לידי ביטוי בסדר הפסוק האחרון בפרשייה זו: ראשית, מצווה הקב"ה לשים את שמו על בני ישראל – " ושמו את שמי על בני ישראל ", אך בסופו של דבר, חייבים לזכור תמיד, כי ואני אברכם – אני – הקב"ה – מקור כל הברכות כולן…!!!!

(גם נשים בעזרת נשים מתברכות בברכת הכהנים לכן ישמרו על שקט ויקשיבו רוב קשב).

יהי רצון שיתקיימו בנו ברכת הכהנים,
ונראה ברכה במעשה ידינו.

 

מסרון השבוע – פרשת נשא
בלי לדחוף את ה👃אף

מעשה בחתן שקנה מתנה לחמותו: מטפחת אף יוקרתית ממשי משובצת ביהלומים "כדי שתדעי איפה לדחוף את האף"😂 .

פרשת נשא מדברת על התפקידים של משפחות לוי. לכל משפחה תפקיד מוגדר ומיקום מסוים, ואבוי לו ללוי שייכנס לתפקיד שאינו שלו.

אחד הסימנים של חכם בפרקי אבות הוא "המכיר את מקומו". לכל אדם יש מקום בעולם, תכונות ייחודיות התואמות לתפקיד ייחודי. מי שמכיר את מקומו ו"שמח בחלקו" לא מנסה להידחף למשהו אחר, אלא מתמקד במקומו ותפקידו, ועושה זאת הכי טוב שאפשר.

מי שאינו מכיר את מקומו מנסה שוב ושוב להידחף לתפקידים לא לו, מתוך תחושה אגואיסטית עיוורת ש"אני כל יכול". כיון שאינו מתאים, הוא לא מצליח בתפקיד וכולם מתוסכלים.

מעשה באדם שהגיע אל הרבי הצמח צדק וטען ש"כולם דורכים עליי". השיב הרבי: זה בגלל שאתה דוחף את עצמך בכל מקום, וממילא היכן שמישהו דורך, הוא דורך עליך.

שבת שלום!
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

 

השבת אחרי חג השבועות אנו חוגגים שבת חתן/'שבע ברכות', אחר החופה המרגשת בה העניק החתן לכלה את המתנה המרגשת ביותר, התורה. ויש גם 💍 בתמונה.
הטבעת מורכבת לא רק מעיגול זהב, אלא גם מחלל הנמצא במרכז העיגול. הטבעת מסמלת את המקום שאנו נותנים לבן או בת הזוג, וכך גם בסיפור שלנו. הטבעת היא לא רק סגירת המעגל שלנו עם אלוקים, אלא גם החלל – הרגשת החוסר התמידי והרצון לדעת וללמוד עוד ועוד. ובהם נהגה יומם ולילה.

 

ב"ה

ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ח 2018

היה פעם ילד מסכן שהוריו נפטרו ונשאר בודד בעולם, אחד משכניו הטובים לקח אותו וגידל אותו, שלח אותו לבית הספר ללמוד ודאג לכל מחסורו, כאשר גדל הילד דאג האיש הטוב שגם ילמד מלאכה, ויוכל להרוויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.

יום אחד התהפך הגלגל והאיש שעשה כל כך הרבה טובות לבחור איבד את כל כספו ונהיה עני. חשב האיש לעצמו: "אלך אל הבחור שדאגתי לו כל השנים ואבקש את עזרתו, הוא בטח ישמח לעזור לי. הלך אל הבחור שקבל אותו בסבר פנים יפות. שוחחו בניהם השניים בידידות ובאהבה הרבה זמן על דברים שונים והאיש שנהיה עני התבייש מאוד שהוא צריך לבקש מתנה, ורק בסוף אזר אומץ וסיפר לבחור על מטרת בואו, הבחור העשיר התעצב מאוד לשמוע על מצבו של האיש שעזר לו כל כך הרבה, והחליט לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש, הוא אמר לו "ה´ בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים ושוב תהיה עשיר כמו קודם" אבל כסף לא נתן לו אלא אמר: "קשה לי עכשיו לתת לך כסף אבל אשתדל לעזור ועוד נדבר בהמשך.

מיד כשיצא האיש העני קרא הבחור לאחד ממשרתיו, הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים, נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת וכשיצא האיש נגש אליו ושאל: "האם תרצה לקנות בזול מרגלית יפה?" ראה האיש שהמרגלית יפה מאוד ושאל: "כמה היא עולה" ענה הנער: דינר אחד! נתן לו האיש דינר שעוד היה לו וקנה את המרגלית.

כעבור כמה ימים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו לבוש בגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. הלך המשרת שהתחפש לעשיר לבית האיש הטוב ואמר: "שמעתי שאפשר לקנות אצלך מרגליות אני זקוק למרגלית יפה אולי יש לך למכירה? הוציא האיש את המרגלית שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד והראה אותה לקונה. אמר המשרת: "בדיוק כזאת רציתי האם תמכור לי אותה באלף דינרים? הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת והמשרת החזיר אותה לאדוניו . למחרת חזר בשמחה לבחור ואמר לו: "אתה לא צריך להשתדל לעזור לי, ב"ה הזדמן לי עסק טוב ועכשיו אוכל לחזור לחיי הרווחה.

**

בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסק "וכל תרומה.. אשר יקריבו לכהן לו יהיה" לומדים מזה חז"ל שאת הביכורים צריכים לתת לכוהנים. אבל צריכים להביא אותם קודם לבית המקדש כפי שנאמר "תביא בית ה' אלוקיך" ורק אז נותנים אותם לכוהנים, לכאורה זה נראה סתם טרחה, אם יש למישהו שכן כהן למה עליו לסחוב את הפירות לבית המקדש ורק שם לתת לכהן שיתן לו ליד הבית?
מסבירה על כך תורת החסידות שמטרת הביכורים היא לקבוע בהכרתו של האדם שהביכורים האלו שייכים לקב"ה ולכן דבר ראשון מקומם בבית ה', לאחר שהגיעו לבית ה' מצווה אותנו הקב"ה לתתם לכוהנים.
מצוות הביכורים היא לקחת את הראשית והמובחר שבפירות ואותם לתת לקב"ה מצווה זו מלמדת את האדם להתייחס לכל השפע שקיבל מהקב"ה כרכושו של ה' והוא קיבל את הזכות להשתמש בו, כשאדם מתייחס בדרך כזו לרכושו הרבה יותר קל לו לתת צדקה והרבה יותר קל להרגיש עד כמה מחובתו לסייע לכל מי שצריך בדרך היפה ביותר כפי שהקב"ה היה רוצה שיעשה.
יהי רצון שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ונבין את הזכות הגדולה שבנתינה ובזכות מצוות הצדקה נזכה לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

 

 

 

המתנה הטובה ביותר

"כולם נותנים מתנות ואילו לי אין מה לתת לך", שח רבי אריה לוין לכלתו הטרייה אחר החופה, "אבל ברצוני לתת לך מתנה יקרה מכל: אני מבטיח לך שבכל פעם שיהיה ויכוח בינינו – אני אהיה זה שמוותר"…

פרשת השבוע, 'נשא', אותה קוראים אחרי ה'חופה' של מתן תורה בחג השבועות, מלמדת אותנו על חשיבותו של השלום-בית, עד שאלוקים מוותר כביכול על כבודו עבור השלום.

לסוחר שכשל במסחרו והתלונן על כך לרבי מליובאוויטש, השיב הרבי: "כבר הזהרתיו כמה פעמים על דבר השלום בית, ומה אעשה ואינו שומע כלל, והולך בשרירות לבו".

וכך מביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך:
"אין ברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו, וכך אמרו חכמים לבני דורם כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו".

 

 

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 24
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    24
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. השבת פרשת נשא
    (הצדקה – של הקב"ה)

    התורה מצווה את היהודי להביא לבית-המקדש את ראשית ביכורי אדמתו. זו מצוות הביכורים, שבאמצעותה יהודי מודה לקב"ה על השפע והברכה שהעניק לו, ולכן הוא מביא לבית-המקדש את ראשית היבול.
    מה עושים בביכורים אלה? אומרת התורה בפרשתנו: "וכל תרומה… אשר יקריבו לכהן – לו יהיה". לומדים מכאן חז"ל: "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו נתונים לכוהנים".
    נשאלת השאלה, אם הביכורים ניתנים לכוהנים, לשם מה אומרת התורה בעניין הביכורים "תביא בית ה' אלוקיך" – והלוא התורה יכלה לומר בפשטות שצריך לתיתם לכוהנים?

    עלינו לומר, שבהוראת התורה "תביא בית ה' אלוקיך" באה התורה לקבוע בנפש היהודי את ההכרה שהביכורים שייכים לקב"ה, ולכן בראש ובראשונה מקומם ב"בית ה' אלוקיך". לאחר מכן אומר הקב"ה מה צריך לעשות בהם בפועל – "שיהיו נתונים לכוהנים".
    הביכורים הם הראשית והמובחר של היבול. הם צמחו לאחר יגיעה עצומה מצד האדם. ולאחר כל זאת מצווה התורה להביא את "ראשית ביכורי אדמתך" לבית-המקדש ולתיתם לכוהן. הרעיון הכללי שבמצווה משמש גם הוראה כללית לחיי האדם בכל זמן ובכל מקום.

    מצוות הביכורים מחנכת את האדם לתת לקב"ה את 'ראשית' ומיטב עמלו ורווחיו. כאשר הקב"ה מברכהו בשפע ברכה והצלחה, הרי אף-על-פי שעמל קשה למען השגת הפרנסה, עליו להפריש מהטוב ומהיקר לצדקה.
    יצר הרע עלול לטעון, שאין זה ראוי לתת את הטוב והמשובח דווקא לעניים. אם כבר לתת, מוטב להעביר זאת לבית-כנסת, לישיבה, למוסד של תורה וקדושה; מה פתאום לתת את מיטב יגיעו ועמלו לאדם פרטי?! ואם כבר צריך לתת לעניים – למה דווקא לעני אחד, אפשר לחלק זאת לכמה עניים ואביונים?!

    על כך באה התורה וקובעת, שבראש ובראשונה צריך לזכור שה'ביכורים' אינם שלך אלא הם שייכים ל"בית ה' אלוקיך". אם יצר הרע מצליח לבלבל את האדם בטענות הנ"ל, הרי זה רק משום שעדיין לא השתחרר מתחושת הבעלות על כספי הצדקה. לו היה מבין ומכיר שכספי הצדקה אינם שלו כלל וכלל (אף-על-פי שעמל עליהם), לא היו נופלות לו מחשבות כאלה.
    רק לאחר שנקבע בנפשו היסוד שכספי הצדקה שייכים לקב"ה, מגיע שלב החלוקה בפועל למטרה כזאת או אחרת, מבלי שיצר הרע יוכל להפריעו. ואז יתקיימו בו דברי חז"ל על הפסוק "איש אשר ייתן לכוהן – לו יהיה", שכאשר יהודי נותן מממונו לכוהן, יברכנו הקב"ה בשפע של ברכה והצלחה.

    (על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 29)

    שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.

    שבת שלום וחג שמח!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות