דברי תורה קצרים לפרשת כי תצא – יצר הרע – זוגיות

דברי תורה קצרים לפרשת כי תצא – יצר הרע – זוגיות

"אין מצב – אבוד", או "אין מצב אבוד"?

פרשת כי תצא

"יהדות היתה בבחינת בל יראה ובל ימצא, ומלבד זקנים אחדים לא שמר איש תורה ומצוות בפרהסיה", סיפר הרב ברלין, ששימש כרבה של מוסקבה לפני עשרות שנים.

ביום לא בהיר אחד, קיבל הרב זימון לחקירה, בה נשאל למי הינו מגיש שירותי דת ומי עבר אצלו ברית מילה. הרב שמר על זכות השתיקה ואז התקרב אליו החוקר הרוסי ולחש באוזנו "רואה אנוכי שהנך איש סוד. מחר בשעה 8:00 בבוקר בוא לביתי, שם יהיה בני התינוק. ודאי תדע מה לעשות עמו"…

למחרת ניגש הרב למקום ושם מסרה הסבתא את התינוק בידיו והוא ערך לו ברית מילה בחשאי ובזריזות.

כעבור שבוע זומן הרב שוב לחקירה למראית עין ובמהלכה הודה לו החוקר בלחש על הברית שערך לבנו. בתגובה שאל הרב את החוקר, מה מביא קצין קומוניסט הלוחם ביהדות לערוך לבנו ברית מילה…

הקצין לא היסס וענה לי בקצרה, סיים הרב את סיפורו המרגש: "בילדותי, אבי היה לומד תורה בבית, כדי שאני, בנו, אראה אותו עוסק בתורה ואספוג את האווירה הקדושה של לימוד התורה. משנולד בני הרהרתי רבות אם למול אותו. אולם, משצפה מולי דמות אבי העוסק בתורה, החלטתי כי לא אנעל את הדלת בפניו. אמנם אחנכו כפי שיטתי, אך רוצה אני למולו, כדי שאם יחליט לחזור לדרך של סבו לא תהא דרכו חסומה בפניו"…

📖

על דינו של "בן סורר ומורה", המופיע בפרשתנו, אומרים חז"ל "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, אלא דרוש וקבל שכר". בכוחם של ההורים לדרוש וללמד ולהעניק לילדיהם את הכוחות ללכת בדרך הישרה. וגם אם לא תמיד התוצאה מיידית, מלמד אותנו הסיפור המרגש הזה כי הדוגמה החיה והמאמץ החינוכי משתלמים תמיד ו"ברוב הימים תמצאנו".

ברוח הדברים דורשים המפרשים גם את מצוות השבת אבידה בפרשתנו, כלפי מי שהלך לאיבוד, נידח וירד מדרך המלך. אומרת הפרשה "ואספתו אל תוך ביתך", עליך לקרבו ולהשיבו "עד דרוש אחיך אותו" – עד בוא הגאולה בה ידרוש וישיב אלוקים את כולנו הביתה.

 

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ז 2017

יום אחד נכנס אוּרִי לביתו כשהוא בועט בריצפה,‏ צועק, עצבני ומאוד לא-שקט. אביו ניסה להבין מה קרה, "‏אני מתפוצץ!" – צעק אורי.‏ "שמוליק הזה מה-זה מעצבן!!‏ הוא השפיל אותי מול כל החברים שלי‏ ואני לא מוכן לקבל את זה!‏ הלוואי שהוא יהיה חולה מאוד ושלא יבוא יותר לבית הספר.
אבא של אוּרִי,‏ איש פשוט אך מלא חכמת חיים,‏ הקשיב בשלווה לבנו, כשאורי סיים קם האב במתינות מכסאו, ניגש לפינת הגינה, ו‏הביא משם שק מלא פחם. הוא הניח את השק לפני בנו, הוציא מהארון חולצה לבנה על קולב, תלה אותה על חבל הכביסה, ולאחר מכן פנה לבנו בהצעה: "‏אתה רואה את החולצה הלבנה התלויה שם?" – שאל האב,‏ "דמיין לעצמך שזהו שמוליק,‏ ותתחיל לזרוק עליו את הפחמים שבשק… אבל אני רוצה לראות אותך זורק כמו שצריך, בכוח, בעוצמה, בכעס, וכמובן – עד הפחם האחרון.‏
אוּרִי הביט באביו ומייד החל במשחק הנקמה שלו.‏ הוא זרק את הפחמים על החולצה במרץ, פחם אחרי פחם, אך מאחר והחולצה היתה תלויה מעט רחוק, ‏הוא הצליח לפגוע בה רק עם חלק מהפחמים.
כשסיים, שאל אותו אביו: "‏בני, ‏איך אתה מרגיש עכשיו?"
"‏התעייפתי קצת" – אמר אוּרִי – "אבל אני שמח‏ שהצלחתי לפגוע בחולצה עם חלק מהפחמים!"
האב לקח את ידו ואמר: "‏בוא,‏ אני רוצה להראות לך משהו". הוא נטלו בעדינות הוביל אותו והעמיד אותו אל מול המראה הגדולה.
אוּרִי נבהל כשראה את עצמו. הוא היה שחור כולו,‏ למעט עיניו ושיניו.
אמר לו אביו: "‏כפי שאתה יכול לראות, ‏הפחמים שזרקת אמנם ליכלכו מעט את החולצה הלבנה,‏ אבל שים לב – ‏ אתה התלכלכת הרבה יותר.‏

*

אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש אלול, בחודש זה כל אחד מאיתנו משתדל לעשות חשבון נפש ושם לב שהמלחמה לא פשוטה, יש בתוכנו יצר שגורם לנו לכעוס וגורם לנו להיות עצובים, מוביל אותנו למריבות במקום לאחדות והאמת היא שאנחנו רוצים להשתפר אך לא מצליחים, פרשת השבוע באה ומלמדת אותנו איך ננצח במלחמה הזו,
"כי תצא למלחמה על אויביך" מיד כשאתה יוצא למלחמה תדע שאתה "על" אויביך, עליך ללכת בביטחון עצמי ובידיעה שאתה מעל האויב ויש לך את הכוח לנצח ובמקום להתעסק בלזרוק עליו פחמים ולרדת לרמה שלו, תזכור מלכתחילה שאתה מעליו ואז "ונתנו ה' אלוקיך בידיך" תצליח להתגבר על האויב ולא רק להתגבר עליו שלא יפריע לך אלא "ושבית שביו" אתה עוד תצליח למשוך את הנפש הבהמית שתעבוד עבורך ותסייע לך בעבודת ה'.
יהי רצון שנצליח לעשות את העבודה של חודש אלול מתוך שמחה ונזכה להתגבר על כל האויבים הרוחניים שבתוכנו ובזכות זה ננצח את כל אויבנו הגשמיים ונזכה לגאולה שלימה בקרוב.

שבת שלום ומבורך!

נצחון מובטח על יצר הרע הבעל שם טוב

מה חשוב לדעת במלחמה ביצר הרע

 

מסרון השבוע – פרשת כי תצא
ספר הזוגיות השלם

אומרים שספר דברים הוא ספר הזוגיות, שכן הפרשיות בספר דברים מציגות תהליך של נישואין:

💬 בהתחלה דברים – מדברים ועולה רעיון לזיווג הגון.
📢 ואז ואתחנן – מתחילים להתחנן ולהפעיל לחץ לבדוק את האופציה הזו.
👞 בהמשך עקב – יוצאים לפגישת הכירות.
👁 המטרה היא ראה – לראות ולבדוק אם זה אכן זיווג הגון.
⚖ אחרי זה מגיעים שופטים – בני המשפחה חוקרים מה היה ואיך היה.
🚻 ואז כי תצא וכי תבוא – יוצאים ובאים בהכנות לחתונה.
בשלב הזה מגיע הטיפ החשוב לחיי זוגיות:
😡 אם ניצבים – תהיו עקשניים וכל אחד יתבצר בעמדתו, זה מתכון בדוק ל וילך – להתפרקות הזוגיות.
👂 אבל אם האזינו – תהיה הקשבה הדדית, קבלה והכלה, כך תשכון בזוגיות ברכה .

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

הרב חיים הבר,
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

3 עצות לזוגיות

ילדי ישראל פתחו את השנה ב"שלום כיתה א'" והוריהם נשמו סופסוף לרווחה (עד החגים)…

אבל התפקיד לא הסתיים כששמנו את היקרים לנו בבית הספר. להורים אין באמת יום חופשי.

וכך כותב רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ):
"חוב גמור על כל יהודי לחשוב בכל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל. . לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בה מדריכים אותם".

בהצלחה לכולנו!

חינוך ילדים מאושרים

 

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ח 2018

בעיירה קטנה ברוסיה היה יהודי עשיר מאוד שהיה מאוד קמצן, כל מי שביקש ממנו צדקה קיבל מטבע נחושת חלודה וכולם זרקו לו את המטבע בחזרה,
יום אחד עמדה להיערך בעיירה חתונה של יתום ויתומה אבל ביום החתונה הגיע שוטר עם צו ולקח את החתן לגייסו לצבא, לא עזרו כל התחנונים והבחור נלקח.
רבי שניאור זלמן בעל התניא שהיה בדיוק בעיירה, הלך מיד לביתו של מפקד המשטרה וביקש ממנו לשחרר את הבחור, המפקד אמר שתמורת אלף רובל ישחרר אותו מיד, הרבי אמר לו "עד שקיעת החמה נביא לך את הכסף", העסקנים שהיו עם הרבי לא האמינו למה שהם שומעים, הם פנו לרבי ושאלו "מאיפה נביא כזה סכום?"
אך הרבי הרגיע אותם ואמר "הקב"ה אבי יתומים והוא ידאג שיהיה לנו את הכסף".
הרבי נפגש מיד עם הרב המקומי וביחד הכינו רשימה של בני הקהילה וכמה ייתנו. כשסיימו, הסתכל רבי שניאור זלמן ברשימה. ושאל "מדוע לא כללת ברשימה את שמו של עשיר העיירה?" "מה כבר יעזור מטבע הנחושת החלוד שלו?" ענה הרב בפנים חמוצות. "בכל זאת, עלינו לתת לו הזדמנות להיות שותף במצוות פדיון שבויים" השיב רבי שניאור זלמן. "תוסיף את שמו בראש הרשימה וניגש אליו לפני כולם."
כשפתח העשיר את הדלת וראה את רבי שניאור זלמן והרב המקומי הזמינם להכנס לביתו ומיד התחיל הרבי לספר לו על החתן היתום ומפקד המשטרה החמדן. "עלינו להשיג אלף רובלים עד שקיעת החמה" סיפר לו.
העשיר הקשיב, הושיט את ידו לכיסו, שלף את מטבע הנחושת החלוד ונתן לרבי. רב העיירה פתח את פיו כדי לומר משהו אך רבי שניאור זלמן הקדימו: "אני מאוד מודה לך על תרומתך" אמר תוך שהוא לוקח את המטבע, "תזכה למצוות" הוא קם והתחיל ללכת לעבר הדלת.
"רק רגע" אמר העשיר, "נדמה לי שתרומתי הייתה קטנה מדי… אתן לכם רובל שלם." רבי שניאור זלמן לקח את המטבע, בירכו בידידות והחל לפסוע לעבר הדלת כשהעשיר קורא אחריו שוב: "רגע, רגע… גם הפעם תרומתי הייתה קטנה מדי" והוא שלף מכיסו שטר בן עשרה רובלים.
הדבר חזר על עצמו כמה פעמים. העשיר מוציא מכיסו סכום גדול יותר, הרבי מברכו בחום וניגש אל הדלת כשהעשיר קורא ולו ומגדיל את סכום תרומתו.
פתאום פרץ העשיר בבכי.
והתחיל לספר "לפני כמה שנים נתתי לקבצן מטבע נחושת" סיפר העשיר, "והוא זרק אותה בפניי. כעסתי והחלטתי שאתן את המטבע לכל מי שיבקש ממני נדבה. רק מי שיקח אותה בסבר פנים יפות יזכה לתרומה הגונה ומכובדת.
"כך חלף זמן אבל המטבע נשארה אצלי. כולם זרקו אותה בפניי בתוספת קללות ונאצות, שמי נודע בכל הסביבה כקמצן מושבע ואנשים התחילו להתרחק ממני בסלידה. רק אתה, רבי, קיבלת את המטבע ואף בירכת אותי על תרומתי. בזכותך הפכתי היום להיות לאיש אחר.
"כעת" סיים, "אתן לכם את כל הסכום הדרוש כדי שנוכל ללכת מיד למפקד המשטרה ולשחרר את החתן המסכן."

*

בפרשת השבוע כי תצא אנחנו קוראים על מצוות השכחה" "ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה" והתורה מסיימת "למען יברכך השם אלוקיך".
השאלה היא למה מגיע לאדם ברכה כאשר הוא בכלל לא התכוון לעשות מצווה, הוא רק שכח את התבואה שלו בשדה?
מוסבר על כך בתורת החסידות, שכל יהודי רוצה בעומק נשמתו לקיים את רצון השם וזה שהוא לפעמים לא מתנהג כצפוי על פי התורה זה מנוגד לטבעו של יהודי.
לכן גם כשיהודי מקיים מצווה בלי כוונה האמת היא שהמצווה היא תוצר של הרצון הפנימי שלו ורק שהרצון שלו השפיע על מעשיו בלי לעבור את המודעות שלו, לכן מגיעה לו ברכה.
וכך גם בענייננו כאשר אדם מאבד מטבע והעני מצא אותה קיים את מצוות הצדקה כי בסופו של דבר רצונו הפנימי הוא לקיים את המצווה.
יהי רצון שנזכה לקיים מצוות ומעשים טובים מתוך מודעות ושמחה ונזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה !

 

 

העם הנבחר

תארו לעצמכם עולם אוטופי בו לקראת הבחירות, או בכלל במהלך החיים, היה כל צד מסתפק בהצגת מעלותיו, מבלי לגרוע בערך הזולת והמתחרה. ימות המשיח, אה?!

מסופר על שני ילדיו של רבי שמואל (המהר"ש) מליובאוויטש שעשו 'תחרות גובה', ובמהלכה דחף האח הנמוך את אחיו לבור קטן, כדי להיות גבוה ממנו. אמר לו אביו:
כדי להיות יותר גבוה, אתה לא צריך לעשות את השני יותר נמוך. אתה יכול פשוט לעלות על כיסא או סולם ולהגביה את עצמך…

סיכום פרשת כי תצא

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ט 2019

באחת מסעודות עונג שבת בבנגקוק קם בחור צעיר בשם יוסי וסיפר:
"יש לי חברה קטנה של שיפוץ בתים בארה"ב, לפני כמה שנים היה פרוייקט של שיפוץ בתים בשכונה שלימה מטעם העירייה, והוציאו מכרז על הפרוייקט, מאוד רציתי לזכות במכרז הזה, זה יכל לשדרג מאוד את העסק שלי, הגשתי הצעה טובה והוזמנתי לפגישה, זה היה בתקופה של ספירת העומר ואני נוהג לא להתגלח בימים אלו, עמדתי לצאת לפגישה אבל הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי שהזקן שלי לא נראה טוב ואולי אתגלח, התלבטתי כמה דקות ובסוף החלטתי שמדובר באמת בפרוייקט גדול וה' יסלח לי נכנסתי חזרה הביתה התגלחתי ויצאתי לפגישה מרוצה מהמראה שלי.
מיד בתחילת הפגישה המראיין שואל אותי, "תגיד אתה יהודי״? אמרתי לו ״כן״ ואז להפתעתי הוא אומר לי "אתם לא נוהגים לגדל זקן בתקופה הזו״?התחלתי לזוז בכסא בחוסר נוחות וסיפרתי לו את האמת שעד היום אכן גידלתי אבל היום לכבוד הפגישה החלטתי להיראות טוב יותר וגילחתי, הבחור אומר לי "בפרוייקט הזה אנחנו מחפשים אדם הכי ישר שיש מכיוון שיש כאן הרבה עבודה שמאוד תלויה באמינותו של הקבלן" התחלתי להצטדק ולהסביר, הוא המשיך בראיון עוד כמה דקות ואמר לי שאקבל הודעה מהם", מסיים יוסי "לסיפור הזה יש סוף לא טוב במבט ראשון כי אכן לא קיבלתי את העבודה אבל מבחינתי יש לו סוף מצויין כי למדתי שכשרוצים להצליח בעבודה לא רק שלא מורידים ברוחניות שלנו אלא להיפך צריכים להוסיף עוד חיזוק וזה יתן את הברכה להצלחה גם בגשמיות, ובאמת מאז אני מקפיד תמיד להוסיף ברוחניות ולא לוותר על עקרונותי וב"ה רואה הצלחה גדולה".
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסוק "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" כאשר אדם בונה בית מזהירה אותו התורה שעליו לעשות מעקה על הגג "ולא תשים דמים בביתך כי ייפול הנופל ממנו" עלינו להזהר שחלילה לא יינזק אדם בגלל הבית החדש שבנינו.
בתורת החסידות מוסבר שיש כאן גם הוראה ברמה הפנימית יותר, כאשר אדם בונה בית חדש הכוונה כאשר הוא פונה לכיוון חדש בחיים אם זה להתחתן, להתחיל עבודה חדשה, לעבור לגור בשכונה חדשה וכדומה, אומרת לנו התורה "ועשית מעקה לגגך" המקום החדש אליו אתה נכנס מזמן לך אתגרים חדשים ולכן עליך לשים לעצמיך "מעקה" גדרים חדשים שישמרו עליך שחלילה לא יהיה מצב של "יפול הנופל"
וגם ביום יום כשאדם יוצא מאווירת התפילה של הבוקר ואולי גם שיעור תורה קצר אחרי התפילה אל העולם הגדול שמזמן לו אתגרים עליו לעשות מעקה של החלטות טובות שיעזרו לו להישמר ולקחת איתו את האווירה הרוחנית גם לחיי היום יום.
וכמו שבגג אנחנו שמים מעקה כי אנחנו לא סומכים על האדם וחוששים שייפול, גם במעקה של ההחלטות על האדם לדאוג שההחלטות יהיו חזקות וישמרו עליו גם כשיעמוד בפני אתגרים ונסיונות.
יהי רצון שנזכה לבנות בתים חדשים בכל המובנים ונזכור לשים את המעקה הנכון לכל אחד מהדברים החדשים שלנו ובזכות זה נזכה להצלחה בכל מעשינו ולגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך,

בדיחות לשבת כי תצא

אם היה לי שקל על כל פעם שאמרתי היום "שנה טובה", הייתה לי שנה טובה.

אל תאשימו את החגים , אתם הייתם שמנים גם לפניהם !

אינדיאני נכנס לארומה.
הקופאית: לקחת או לשבת?
אינדיאני: לקחת לשבט

שלושה אנשים יושבים בבית יולדות.
היולדת יוצאת ואומרת לאחד מזל טוב יש לך 7 תינוקות!
האיש אומר איזה צירוף מקרים אני גר בבאר שבע.
היולדת יוצאת לאיש השני ואומרת מזל טוב יש לך 8 תינוקות!
האיש אומר איזה צירוף מקרים אני גר בקרית שמונה.
היולדת יוצאת לאיש השלישי ורואה אותו בורח במהירות.
היא רצה אחריו ושואלת אותו למה אתה בורח?
האיש עונה לה "אני גר באלפי מנשה!!!"

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 57
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    57
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. השבת פרשת כי תצא
    (לקרב בלי להתנשא)

    בפרשתנו מופיעה המצווה לעשות מעקה לגג הבית: "כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך… כי ייפול הנופל ממנו". על כפילות הלשון – "ייפול הנופל" – דרשו חז"ל: "ראוי זה ליפול, ואף-על-פי-כן לא תתגלגל מיתתו על-ידך, שמגלגלין זכות על-ידי זכאי וחובה על-ידי חייב".
    נוסף על המשמעות הפשוטה של הדברים, יש במצווה זו גם הוראה רוחנית בעבודת ה'. 'גג', מקום גבוה, מסמל גאווה והתנשאות. על כך מצווה התורה: "ועשית מעקה לגגך" – יש להגביל ולהכרית את הגאווה, שכן היא הגורמת לכל המידות הרעות ולכל הנפילות הרוחניות: "ייפול הנופל ממנו".

    יכול אדם לחשוב, שהדברים אמורים רק בגאווה אנושית רגילה; אך כאשר הגאווה באה מחמת התורה והמצוות – גאווה זו מותרת. זו אינה גאווה אישית, אומר האדם בליבו, אלא הכרה בערכה של התורה שבקרבו. הרי במפורש נאמר: "ויגבה ליבו בדרכי ה'", ועל תלמיד-חכם אמרו: "צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית" (גאווה).
    באה מצוות מעקה ואומרת: לא ולא. אף הגאווה שבאה מן הקדושה דורשת לעשות לה 'מעקה'. מה לנו קדוש יותר מבית-המקדש, וההלכה היא, שגם גגו של היכל המקדש חייב במעקה. למדנו מכאן, שגם כאשר עומדים בשיא הקדושה, יש להיזהר מפני הגאווה וההתנשאות, וחובה להעמיד סייג בפניה, כדי למנוע נפילה רוחנית.

    אך זהו רק היבט אחד של מצוות מעקה. ישנו היבט שני – מניעת פגיעה בזולת. בפשטות, נועד המעקה למנוע את הזולת מליפול – "כי ייפול הנופל ממנו", וזו מטרתו העיקרית. כך גם במשמעות הרוחנית של הדברים, צריך לעשות 'מעקה' כדי שלא תיגרם נפילה ליהודי שני.
    כשיהודי מנסה לקרב את הזולת לאבינו שבשמים, נחשב הדבר כאילו הוא בונה "בית חדש", עוד בית לקב"ה. וכאן נחוץ ביותר הצורך ב'מעקה', כדי שהפעולה אכן תצליח ולא תגרום תגובה הפוכה.
    כשפונים אל הזולת בדברים היוצאים מן הלב, ללא פניות אישיות, ודאי ייכנסו לליבו ויפעלו את פעולתם. אך אם בדברי המקרב מתערבות נימות של ישות עצמית וגאווה – לא זו בלבד שהדבר מהווה הפרעה לקליטת הדברים, אלא הזולת אף עלול ליפול ולהתרחק.

    יבוא מישהו ויטען: "ראוי זה ליפול" – לו היה אותו יהודי ראוי לתורה ולמצוות, היה יודע להבחין בין דברים אמיתיים כשהם לעצמם, לבין הגאווה שהשתרבבה לדברי האיש שאומרם. אומרת התורה: "אף-על-פי-כן לא תתגלגל מיתתו על-ידך" – אתה צריך להשתדל שנפילתו לא תהיה על-ידך.
    צריך בהחלט לבנות "בית חדש", לקרב יהודי שני לתורה ולמצוות, אך להקפיד לעשות "מעקה לגגך" – להכרית את הגאווה האישית. זו הדרך להצלחה אמיתית ולקירובם של יהודים נוספים לאביהם שבשמים.

    (על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 137)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

  2. בפרשת ״כי תצא״ ישנה רשימה של האנשים הפטורים מלצאת למלחמת רשות
    (למלחמת חובה כפי שלצערנו, יש לנו היום בישראל, חייבים לצאת כולם).
    בין הפטורים הינו:
    ״ כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר״, ובברייתא (במסכת סוטא) נאמר שהכוונה לאשה החדשה לו (ולאו דווקא בחורה בתולה). הרש״ר הירש, רבה של פרנקפורט אמר: צא וראה עד כמה מקפידה תורתנו על אושר האשה הנשואה ועל אי פגיעה בחיי המשפחה והתורה מצווה:״נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח״,והרש״ר הירש מציין כי אושרו של עם ושלמות העם תלויה באושר המשפחה ובשלמותה. בפרקי אבות מופיע:״מרבה נשים מרבה כשפים״. מי יתן ונפנים עד כמה חשובה שלמות המשפחה והאושר שיש להסב לאשה כי עוצמת העם תלויה בעוצמת כל משפחה ומשפחה וחשוב ויש חובה לטפח זאת, כי מערכת היחסים במשפחה צריכה להיות דו-סיטרית ועלינו ללמוד לתת כי כך נוכל גם לקבל.
    ישנו משפט ותיק:״באם אתה רוצה להיות מלך עשה את אשתך מלכה. לו יהי.
    שבת שלום.

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות