דברי תורה קצרים לפרשת ויחי

דברי תורה קצרים לפרשת ויחי

ממתק לפרשת ויחי תשע״ח 2017

בחור ישראלי נסע פעם על הכביש המהיר בארה״ב כחצי שעה לפני שבת, פתאום הוא רואה בצד הכביש אדם חובש כיפה עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח, הוא חושב לעצמו ״אי אפשר להשאיר יהודי דתי ככה תקוע לפני שבת״ הוא יורד לשוליים ונוסע אחורה עד לאותו מקום, יורד מהרכב ותוך כמה דקות מצליח לסדר את הבעיה, הוא לוחץ יד לבחור שמודה לו מאוד ואומר לו ״שבת שלום״ הבחור אומר לו ״מה?״ הוא מנסה להגיד לו באנגלית ״גוד שבת״ אבל הבנאדם לא מבין, הישראלי שואל אותו ״אתה יהודי״ והוא עונה שלא ״אז מה הכיפה הזו על הראש שלך?״ הבחור מחייך ואומר ״אה זה… לפני שסבתא שלי נפטרה היא נתנה לי את זה ואמרה לי כל פעם שתהיה לך בעיה שים את זה על הראש ותראה שמיד יעזרו לך, עכשיו שנתקעתי החלטתי לנסות את זה ואני רואה שזה עובד״…

בפרשתנו יעקב קורא לבניו על מנת לברך אותם טרם מותו, הדבר הכי הגיוני היה לכאורה שיאסוף את כל בניו ויברך את כולם בכל הברכות, אבל יעקב פונה לכל אחד ומברך אותו בברכה שונה שמתאימה לו, עקב בעצם אומר לבניו ההצלחה שלכם כעם תהיה כשתמיד תהיו מאוחדים ותשתדלו לעזור אחד לשני, אך דעו שאחדות אמיתית היא לא כשכולם נראים וחושבים אותו הדבר, אחדות היא לדעת לגלות את המיוחד שבכל אחד ולהביאו לידי ביטוי וכך אחד משלים את השני ולכן אומר להם יעקב אברך כל אחד מכם בברכה המיוחדת לו שיצליח למצות את הפוטנציאל המיוחד שהקב״ה הטמין בו,

הקב״ה נתן לכל אדם בעולם את המיוחד שלו והברכה הגדולה שלנו כעם תהיה כשנדע לעזור אחד לשני בזכות זה שאנחנו אחים גם אם איננו דומים.

העם היהודי תמיד התברך בעזרה ובערבות הדדית ועלינו רק להזכיר לעצמינו כל פעם מחדש שכל יהודי הוא אחי גם אם הוא נראה שונה ממני.

יהי רצון שאכן נצליח לחזק את אחדותנו ובזכות זה נזכה לראות בקרוב את משיח צדקנו.

שבת שלום ומבורך!

 

מסרון השבוע – פרשת ויחי חוצפה או חוצפן

מעשה באדם שאני מכיר, שיש בו את כל המעלות, ובכל זאת משהו חוסם אותו בחיים. שום דבר לא מצליח. מתברר שבתור ילד, אמא כעסה ואמרה לו "אתה טיפש, לא ייצא ממך כלום". הילד האמין בתמימותו והדימוי העצמי צנח לתחתית.

בפרשת השבוע יעקב אבינו נפרד מבניו ומוכיח את שמעון ולוי על הרצח של תושבי שכם: "ארור אפם כי עז" – הכעס שלהם, חרון האף, שלילי ומגונה. הוא מפריד בין האדם והמעשה, ואינו מגנה אותם בעצמם אלא את הכעס בלבד.

לעולם אל תאמרו לילד "חוצפן", "שקרן", ביטוי המדביק עליו תווית. אמרו "זו חוצפה", "זה שקר".

כי כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו!

שבת שלום!

 

למד לשתוק - כדי שתדע לדבר. (רבי מנחם מנדל מוורקא)

ב"ה ממתק לפרשת ויחי תשע"ט 2018

מזכירו של הרבי מליובאוויטש, הרב יהודה קרינסקי, שימש גם כדובר חב"ד בעולם והשתדל מאוד להביא את המסרים של הרבי לכלי התקשורת בארצות הברית. הוא הצליח מאוד בהרבה כלי תקשורת, אבל משום מה ל"ניו יורק טיימס", העיתון החשוב והמשפיע באמריקה, הוא לא הצליח לחדור.

לאחר שבדק, נודע לו כי האחראי על תחום היהדות בעיתון, יהודי בשם אירווינג שפיגל הוא זה שעוצר את הפרסומים, בעצת אשתו, הזמין את אותו עיתונאי להתארח אצלו בשמחת תורה, ולקח אותו להשתתף בהקפות בהתוועדות של הרבי. במהלך ההתוועדות, ניגש הרב קרינסקי עם העיתונאי והציגו בפני הרבי. הרבי, פנה אליו ואמר לו: "אתה יכול להשפיע על יותר יהודים ממה שאני יכול להשפיע עליהם".

העיתונאי היהודי היה המום למשמע הדברים. לפניו יושב הרבי מליובאוויטש, שהשפעתו פרוסה על כל העולם, ועם זאת הרבי אומר לו, "את ההשפעה שאתה יכול להפעיל על קוראיך – רק אתה יכול לעשות. אפילו לרבי הגדול אין כביכול את הדרך להשפיע עליהם. רק אתה יכול!

הדברים חלחלו עמוק לדעתו ולנשמתו, ופעלו בו שינוי עמוק. מאז הוא כמובן שינה את גישתו, הוא פתח את שערי ה"ניו יורק טיימס" לרווחה בפני המסרים החשובים של הרבי, והוא עצמו ומשפחתו התקרבו מאוד.

בפרשת השבוע ויחי אנחנו קוראים על יוסף שמגיע עם בניו ליעקב לפני מותו והתורה מספרת שכשיוסף נכנס יעקב קם ומשתחווה אליו ולמעשה זה די צורם לקרוא את זה בתורה, למרות שיוסף היה משנה למלך, זה לא מתאים שאבא ישתחווה לבנו, וגם אם יעקב מצדו מכבד את יוסף הרי שיוסף היה צריך למחות בו על כך ולא להסכים שישתחווה אליו, בדיוק כמו שידע למחות על כך שיעקב שם את יד ימינו על ראש אפריים הצעיר?
הרבי מליובאוויטש מסביר ההשתחוויות של יעקב הייתה יותר כהעצמה ליוסף ונתינת כח לקראת המשימה הקשה שהוא עומד להטיל עליו, יעקב מבקש מיוסף להעלות אותו לקבורה לארץ ישראל, הוא יודע שפרעה יתנגד מחשש שיוסף ואחיו לא יחזרו למצרים, המצרים יתנגדו שהרי תכננו לעשות מקברו של יעקב אתר עלייה לרגל, לכן יעקב משתחווה ליוסף כדי להזכיר לו שהוא מלך ולכן הוא סומך עליו ויודע שביכולתו לעמוד מול כולם ולהצליח למלא את המשימה.
לכולנו יש ילדים, תלמידים וחברים ואם אנחנו רוצים לעזור להם להצליח עלינו להעביר להם את המסר שאנחנו סומכים עליהם ויודעים שיש להם את הכוחות להצליח.
יהי רצון שנהיה תמיד בביטחון עצמי לקיים את תפקידנו בעולם וביחד נהפוך את העולם למקום הרבה יותר טוב כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

דבר תורה קצר לפרשת ויחי

שמע ישראל

כשכל בניו נאספים ליד מיטתו ברגעיו האחרונים, יעקב מבקש לברכם אבל תוהה שמא יש בהם מי שאינו ראוי לברכה, ואז פונים בניו ואומרים לו את המשפט שהפך לסמל העם היהודי: "שמע ישראל (שמו השני של יעקב), השם אלוקינו, השם אחד" – כולנו ממשיכים את דרך האבות מתוך אמונה שלימה בהשם אחד, ובעקבות כך הם זוכים לברכתו.

כיצד זכה יעקב שכל 12 בניו ילכו בדרכו?

ממשיכה התורה ומספרת לנו על ברכה ייחודית שמעניק יעקב לכל אחד מהבנים – "איש אשר כברכתו, ברך אותם". הוא לא מסתפק בברכה כללית, אלא מעניק לכל אחד מהם משהו אישי, אינדיבידואלי.

אם תרצו, זהו סוד הצלחתו החינוכית של יעקב, המשכיל לתת בכפית לכל ילד את המגיע לו. חנוך לנער על פי דרכו. את הפידבק הוא זוכה לקבל מהם עוד בחייו: "שמע ישראל (אבינו), השם אלוקינו, השם אחד".

נחת מהילדים זו לא רק ברכה, בעיקר משימה. ואולי גם על כך מאחלים השבת:

"חזק, חזק ונתחזק"!

בעל עסק חסידי - מה עושה בבוקר

 

השמחה, מנוע הצמיחה

 נסו לחשוב, מה היה עושה אדם רגיל היושב, לא עלינו, מאחורי סורג ובריח ביום חתונת בתו, בה אינו מורשה להשתתף?_

כך כתב שלום רובשקין, שזכה לצדק מאוחר ויצא לחירות בשבוע שעבר בארצות הברית, לבתו ביום חתונתה:

מוזיקאי רוסי התפרנס מנגינת רחוב, כשבתום ההופעה היו עוברי האורח משליכים כמה פרוטות לקערתו. היה לו עוזר, ילד יתום קטן, שהיה מקבל ממנו אוכל ותפקידו היה למחוא כפיים ולרקוע ברגליו כשהוא קורא "יותר שמח, יותר שמח"…

פעם התנמנם הילד ולא מחא כף בקצב הנגינה. הנגן סטר לו על לחיו, אך הילד הפגוע נאלץ להמשיך למחוא כפיים לעיני הקהל ולהכריז "יותר שמח, יותר שמח"…

האמת היא, הביא רובשקין במכתבו את ההסבר החסידי, שהילד ידע שהכאב הוא רק זמני, ואילו העתיד שלו תלוי בכך שהוא ימשיך לשמוח גם עתה, גם כשקשה. השמחה היא מנוע החיים.

וכך, בכל הפרשות האחרונות של ספר בראשית, רוחו של יוסף איתנה: בהיותו בבור, בעת מכירתו לעבד וגם בבית האסורים, עד לעת בה זוכים הוא ויעקב אביו, לסגור את המעגל, כמסופר בפרשת "ויחי" על שבע עשרה השנים הטובות בהן זוכה סופסוף יעקב לשלווה ולנחת מכל צאצאיו.

אמונה=גאולה.

חיזוק הבטחון השמחה

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 53
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    53
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות