דברי תורה קצרים לפרשת ואתחנן וט"ו באב

דברי תורה קצרים לפרשת ואתחנן וט"ו באב

ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ז 2017

כשהסתיימה השואה התברר שהרבה ילדים יהודים שהצליחו לשרוד נשארו יתומים. 
ההורים שלהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז, והילדים הקטנים נשארו לבד.
הרבה מנזרים נוצריים, אספו את הילדים, שמרו עליהם וגידלו אותם.
הרב הראשי לישראל הרב הרצוג הסתובב באירופה במשך חודשים רבים ועבר ממנזר למנזר, אסף את היתומים הרכים והקים בעבורם בית יתומים יהודי כדי שיגדלו כיהודים.
באחד הימים, הגיע הרב הרצוג אל בית היתומים גדול ומוכר באירופה וניגש לנזירה הראשית,
הודה על הצלת היתומים היהודיים וביקש לקבל אותם בחזרה לעם היהודי,
הנזירה הסכימה אך שאלה את השאלה המתבקשת,
איך תדע מי כאן מתוך מאות הילדים שבמנזר, יהודי?
הרי עברו חודשים רבים מאז ראו את הוריהם שנלקחו לתאי הגזים.
הרב הרצוג אמר לה אני אדע, הוא ביקש לכנס את הילדים לאולם המרכזי,
עלה לבמה וזעק בהתרגשות "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
מיד עשרות ילדים קטנים רצו לכיוונו בבכי מר וקראו
"אבא", "אמא".. הם נזכרו בשמע ישראל שהיו הוריהם אומרים איתם לפני שהלכו לישון,
כל הילדים האלו הצטרפו לרב והגיעו לארץ ישראל.
התפילה המפורסמת ביותר בתפילות היהודיות היא "קריאת שמע". חלקה הראשון מופיע בפרשת השבוע ואתחנן,

אנו מצווים לקרוא קריאת שמע פעמיים בכל יום: בבוקר ובערב. נוסף על כך, התפילה מופיעה כמה פעמים נוספות בסידור התפילה. כך, חוץ מקריאת השמע הנאמרת בתפילת ערבית, קוראים שמע לפני ששוכבים לישון בלילה. זהו אחד הטקסטים היהודיים הראשונים שמלמדים ילד קטן, והיא גם התפילה שאומרים כשהאדם הולך לעולמו, בסוף הדרך.

ההצהרה המרכזית של השמע היא "השם אחד". חז"ל אומרים: "כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו".

בחסידות מוסבר שבכך אומרים לנו חז"ל לחשוב על הרעיון במשפט "השם אחד" המשמעות היא לא רק שיש אלוקים אחד, אלא שכל הבריאה הא אחד עם אלוקים. אין שום דבר מחוץ לאלוקים.

כשהרעיון הזה בתודעתנו אנו קוראים את שמע ישראל בכל מאודנו , אבל יותר מכך אנחנו מצליחים להפנים שאנחנו חלק מהאלוקות ומבינים את גודל הזכות והאחריות של כל אחד מאיתנו בתוכנית האלוקית ואת המשמעות הפנימית של כל מעשה שלנו.

יהי רצון שנזכה להבין את היותינו חלק ממשהו כל כך גדול ונזכה למלא את החלק שלנו כהכנה לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש

שבת שלום+

מסרון השבוע – פרשת ואתחנן | כבד את האבהות והאימהות

"נכון שההורים גידלו אותי, אבל זה ענה להם על צורך טבעי. למה אני חייב לכבד אותם?" – שואלים נערים בימינו.

בפרשת השבוע מופיעים שוב עשרת הדיברות, והדיבר החמישי הוא: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". ביטוי דומה מופיע במצוה אחרת: שילוח הקן. אם יונה רובצת על האפרוחים, אסור לקחת אותה ביחד עם האפרוחים, אלא רק כשהם נפרדים. "שלח תשלח את האם, ואת הבנים תקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים".

בשתי המצוות בורא העולם אומר: האינסטינקט האימהי הטבוע גם באדם וגם בחי הוא קדוש. זה הבסיס לקיומם של חיים עלי אדמות. לכן אסור לחלל אותו!

האינסטינקט האימהי גורם ליונה להיות עם האפרוחים. מי שמנצל זאת כדי לקחת לעצמו גם את היונה, פוגע בהמשכיות החיים.

כך בכיבוד הורים. נכון שהורות היא צורך. אבל זה צורך קדוש, שאסור לפגוע בו. לא לחינם מסופר בתלמוד על רב יוסף, שכאשר היה רואה את אמו, היה אומר "אני אקום מפני השכינה".

הדיבר החמישי קורא בקול גדול: כבד את האבהות והאימהות, וכך תבטיח את המשכיות החיים!

הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

"כשאתה מקבל, אתה נותן"…

בט"ו באב הירח מלא, והחל מיום זה, אומר התלמוד, תשש כוחה של חמה (שימו לב לחשבון החשמל..). לכן מתקופה זו מתחילים ימים טובים לעם ישראל; החמה מסמלת את מי שמרגיש תמיד מלא, הכי חכם, הכי נבון. הלבנה, המקבלת מאור החמה, מסמלת את מי שהוא כלי לקבלה, מי שמוכן לשמוע עוד דעה ולהכיל את הזולת. תנועת הענווה והביטול הזו היא מתכונותיהם של עם ישראל, ולכן כשגובר כוחה של הלבנה אלו ימים טובים לישראל.

יום זה של קבלה והכלה מגיע כתיקון החורבן של תשעה באב שנגרם משנאת חינם, ומסמל אחדות ואהבת חינם, ולכן בט"ו באב שהיה נהוג כיום של שידוכים, היו יוצאות בנות ישראל בבגדי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לה, ולחוש את הזולת. כך נזכה לקבל מאלוקים חסד חינם, בגאולה השלימה.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

כתיבת תגובה