דברי תורה קצרים לפרשת וארא

דברי תורה קצרים לפרשת וארא

ממתק לפרשת וארא תשע"ח 2018 הוכח תוכיח את עמיתך

רבי שמואל האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ראה פעם את שני ילדיו זלמן אהרון ושלום דובער בשיחה, זלמן אהרון שהיה גדול יותר אך נמוך יותר אמר לאחיו "אני מבוגר יותר ומן הראוי שאהיה גבוה יותר, כנס אתה לבור וכך אהיה אני גבוה יותר, קרא האב לבניו ואמר לבן הגדול "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת, אם תרצה להיות גבוה תעלה אתה על כסא…"

בפרשתנו אנו קוראים על משה ואהרון שעומדים לפני פרעה ומתחילים לשכנע אותו שעליו לשחרר את עם ישראל, עם תחילת השיחה אהרון לוקח את המטה אשר בידיו, זורק אותו והמטה נהפך לנחש, פרעה לא מתרגש, הוא קורא לחרטומיו והם גם זורקים את מטותיהם שנהפכים גם הם לנחשים ואז קורה הלא יאומן, "ויבלע מטה אהרון את מטותם" אומר רש"י שהיה כאן נס כפול לא כתוב שהנחש בלע את שאר הנחשים אלא המטה בלע אותם מלמד שחזר להיות מטה ואז בלע את שאר המקלות, מוסיפים על כך מפרשי התורה שעוד יותר היה הנס בכך שהמקל נשאר כשהיה ולא השמין לאחר שבלע את כל המקלות,

אם כן היו כאן שלושה נסים, א. שמטה אהרון בלע את מטות החרטומים, ב. כשבלע כבר לא היה נחש אלא מקל, ג. גם אחרי שבלע לא השמין ונשאר כשהיה.לא תמיד אומרים הכל

סיפור יציאת מצריים הוא בעצם גם הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו, לכולנו יש מצרים פנימי שמסמל את המיצרים והגבלות שמפריעים לנו בהתקדמות הרוחנית ועלינו לסייע אחד לשני בתהליך יציאת מצריים האישית אך כשאנו באים לעזור לזולת לצאת מהמגבלות שלו עלינו ללמוד מסיפור המטה של אהרון שלושה כללים איך לעשות את זה בצורה נכונה.

כלל ראשון כשאתה בא להוכיח תדאג שזה יהיה עם מקל של אהרון שהיה סמל לאהבה, "אוהב שלום ורודף שלום" אם באמת המטרה שלך היא שייתקבלו הדברים תבדוק שהתוכחה מגיעה מאהבה ורצון אמיתי בטובת הזולת.

כלל שני גם כשאתה כבר מוכיח באהבה אל תהיה נחש, הנחש מפזר ארס וגם דברי התוכחה יכולים להיות לפעמים מתובלים בארס ובאמירה של כעס ועלבון לזולת, תשמור על איפוק ותוכיח מתוך רוגע ואז דבריך היוצאים מהלב יתקבלו בלבו של השומע.

כלל שלישי לאחר שהוכחת את הזולת אל תשמין מזה, תבדוק את עצמך שאתה לא מגיע לידי גאווה מתוך כך שביקרת את חברך, "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת".

יהי רצון שנצליח לקיים את דברי הפסוק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ומתוך אהבת ישראל אמיתית נצליח להכין את העולם לקראת הגאולה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

מסרון השבוע – פרשת וארא
מה יעשו עובדי טבע?

הכאב הגדול של עובדי טבע המפוטרים, מעלה את השאלה: כיצד עובד אמור להתייחס למעביד שפיטר אותו?

בפרשת השבוע מסופר כי דווקא אהרן היכה את מכות דם, צפרדע וכינים, ולא משה. זאת מפני שכשמונים שנה לפני כן הנילוס הגן על תיבת משה, והאדמה כיסתה את המצרי ובכך סייעה למשה. לא ראוי אפוא שמשה יהיה כפוי טובה ויכה את הנילוס והאדמה.

גם כלבים זכו להכרת הטוב. עקב העובדה שלא חרצו לשון לבני ישראל ביציאת מצרים, זכו שהתורה אמרה לתת בשר טריפה לכלבים, "לכלב תשליכון אותו".

אפילו המצריים עצמם, אלו שעינו אותנו באכזריות – אף הם זוכים להכרת הטוב. נאמר "לא תתעב מצרי, כי גר היית בארצו". סוף סוף התארחנו בארצם ותקופה ארוכה אף נהננו ממיטב הארץ, ולכן אסור לתעב אותם.

ללמדנו: בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן!

שבת שלום!

בור ששתית ממנו - אל תזרוק בו אבן

הדעה של הצפרדע

התלמוד מספר שכאשר הציב נבוכדנצר ברירה בפני חנניה מישאל ועזריה, האם להיות מושלכים על ידו לכבשן האש, או לעבוד חלילה עבודה זרה, הם בחרו ללמוד מהצפרדע, עליה מסופר בפרשת 'וארא', שלא עשתה לעצמה הנחות וקפצה במסירות נפש הישר לתוך תנורי מצרים הלוהטים, הפך הטבע שלה לשהות במים הקרים.

וכאותה צפרדע בשעתה, עליה מספר המדרש שיצאה בנס מתנורי מצרים, כך להבדיל, זכו גם חנניה מישאל ועזריה לצאת בשלום מהכבשן אליו הושלכו.

לעיתים צריך לצאת קצת מאזור הנוחות ולזנק קדימה. תשאלו את הצפרדע

אל תהיה צפרדע

בס"ד
בוקר טוב… חיזוק יומי… כה' טבת
פרשת – "וארא"
אין בגאווה מאומה

הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, גדול בתורה וביראה, פעל רבות להצלת יהודים מציפורני הברזל של מכונת ההשמדה הגרמנית בשואה.

הרב וייסמנדל פעל עם יהודים נוספים במסגרת ועד-הצלה ששכן בעיר ברטיסלוה. הוועד כונה "קבוצת העבודה" וחבריו הצליחו לפעול רבות למען חיי היהודים בסלובקיה באותן שנים החשוכות.

אחת הפעולות החשובות ביותר, וגם הנועזות ביותר, נעשתה באמצעות משא ומתן עם קצין גרמני באס-אס. המשא ומתן נוהל על-ידי יהודי שבא במגע עם אותו קצין, אולם בשלב מסוים נעצר אותו יהודי והקשר נותק.

חברי "קבוצת העבודה" רצו לחדש את הקשר עם הקצין ולמשימה המסוכנת נבחר אחד מהחברים, יהודי בשם אונדרי שטיינר.

לפני צאתו למשימה, בירך אותו הרב וייסמנדל ונתן לו עצה: "כשתעמוד לפני הקצין הנאצי הלבוש בהידור, עטור דרגות ועיטורים, ומלא יהירות וחשיבות עצמית – תדמיין לעצמך היטב כאילו אתה פוגש אותו במצב הכי פחות מכובד שהוא יכול להיות, כאשר הוא יושב בבית הכיסא…"

כשנכנס אונדרי למשרדו של הקצין, התנפל עליו הרשע בצעקות חימה… לאונדרי, שידע היטב שהאירוע יכול בקלות להסתיים בכדור מאקדחו של הקצין, לא היה הרבה מה לעשות, אך תוך-כדי הצעקות הוא החל ליישם את עצת הרב ודמיין לעצמו את הקצין בבזיונו. וכך עלה קצה חיוך על שפתיו של אונדרי.

הקצין ראה את החיוך וכעסו גבר עוד יותר… ואז אמר לו אונדרי: "אני רגיל לנהל משא ומתן כאשר יושבים ליד שולחן ומדברים בנחת. אינני יכול לנהל משא ומתן כשאני עומד ואתה צועק עליי". מיד נרגע הקצין ואמר לאונדרי "בבקשה לשבת"… (רבי יעקב פוקס)

כאשר שלח הקב"ה את משה להתרות בפרעה על המכה הראשונה, מכת דם, אמר לו: "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶך." (שמות ז', טו') – פירש רש"י: "לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו, ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו".

לא פעם אנו ניצבים מול אנשים העושים עצמם אלוה, גאוותנים, נפוחי חזה, המנצלים את כוחם ומעמדם להטיל אימה ופחד על כל סביבתם.

יש לנו לזכור שכולם, כולל כולם הם בדיוק כמונו, בשר ודם, היום כאן ומחר…

כשנצייר בדמיוננו את האדם נפוח החזה והמאיים העומד מולנו, במקום הכי בזוי, כשהוא ערום מכל התלבושות הנוצצות, ערום מכל כוח, ערום מכל מעמד וכבוד, הפחד ממנו יפחת, כי אין באמת ממי וממה לפחד בעולם, חוץ, ורק מבורא עולם…

בורא עולם הוא מלך העולם, הכל בידיו, וידיו בכל, אין שום בריה בעולם שיכולה להזיק לך אם לא גזר עליך הבורא, "והעיקר לא להתפחד כלל…" (רבי נחמן מברסלב)

יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

ניתן לרכוש את הספר הראשון של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133

ב"ה
ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ט 2019

סיפר הבעל שם טוב, בביתו של מלך אחד היה איש שידע לנגן בכינור. והאיש ניגן לפני המלך בכישרון רב. אחד מניגוניו היה מאוד אהוב על המלך, והמלך ציווה על האיש שינגן לפניו את הניגון הזה בכל יום כמה פעמים.
עברו ימים, והנגן איבד את החשק לנגן את הניגון המיוחד, כבר נמאס לו כל יום לנגן את אותו ניגון.
החליט המלך שימצא דרך לעורר אותו ולהכניס לו חשק לנגן את הניגון האהוב עליו? בכל יום ובכל פעם שרצה לשמוע את הניגון שלח לקרוא לאדם חדש מהשוק שעדיין לא שמע את הניגון מעולם. האורח היה מתלהב מהניגון וכך היה מכניס התלהבות בלב המנגן, שהתחיל לנגן את הניגון מתוך חשק. כך עשה המלך זמן רב, ובכל פעם היה מביא מהשוק אדם אחר.
עבר עוד זמן והמלך החליט שזו טרחה גדולה מדי להביא כל פעם אורח חדש, לכן ציווה המלך לכסות את עיניו של המנגן.
ומאז, בכל פעם שעלה ברצונו של המלך לשמוע את הניגון שאהב, אמר למנגן: "הנה כאן איש חדש, שלא שמע את נגינתך מעולם." כיוון שעיניו היו מכוסות, האמין כי כך הדבר, ונולד בלבו תענוג חדש לנגן את הניגון מתוך התעוררות הלב.
*
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המכות שהביא הקב"ה על מצרים כהכנה ליציאת עם ישראל ממצרים, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים" תורת החסידות מלמדת אותנו שמצרים זה מצב פנימי שיש לכל אחד מאיתנו, ועלינו לצאת בכל יום מחדש ממצרים, מהמיצרים וההגבלות שמפריעות לנו בעבודת ה' ובחיבור לחלק הרוחני שבתוכנו, אם כן עלינו ללמוד מיציאת עם ישראל ממצרים איך לצאת מהמצרים האישי שלנו,
המכה הראשונה שהביא הקב"ה על המצרים היתה מכת דם. כל המים של מצרים הפכו לדם, כידוע מים מסמלים קור ורוגע ולעומת זאת דם מסמל חום והתלהבות. כך גם ב'מצרים' האישי, אם יהודי רוצה לצאת מהמצרים שלו, עליו לצאת מהקרירות ולהפוך את המים לדם. להפוך את האדישות להתלהבות. בטבעו של האדם להתלהב מהכסף, מהקריירה והחומריות שמסביב ולעומת זאת כשמקיים מצוות לפעמים עושה את הדברים מתוך הרגל ואדישות ולא באמת שמח ומתלהב בעבודת השם. באה התורה ומלמדת אותנו שבתחילת העבודה עלינו להכניס חום והתלהבות בעשייה שלנו, למצוא תמיד רעיונות שיגרמו להביא את עצמנו לידי התלהבות ומכאן הדרך תיפתח לשמחה וזריזות בכל דבר טוב שנוכל לעשות בעולם. כשהאדם בהתלהבות התפילה נראית אחרת, הזמן שהוא יקדיש לחינוך הילדים יהיה אחר וכל מצווה שתזדמן לידיו תיעשה בשמחה.
יהי רצון שנזכה לצאת ממצרים, לחמם את הקשר בינינו לבין הקב"ה זה יחזק את ההידור שלנו בלימוד תורה ובקיום מצוות ובזכות זה נזכה שיקויים הפסוק "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.

עם אחד, לב אחד

בין בחירות מוניציפליות לארציות, בין הנפצות ומפצים מימין ומשמאל, היה מרענן ומרגש לשמוע על הקשר המיוחד והמפתיע בין הסופר עמוס עוז ז"ל שנפטר בדיוק לפני שבוע, לבין הרב שניאורסון, שליח הרבי מליובאוויטש בעיירה הרוסית רובינא, בה ניטעו שורשי משפחת אמו של עוז. הנה קטעים מטורו של השליח:

בשיחת טלפון שקיימנו, אמרת לי: "ר' שניאור, דע לך שמהביקור הקודם הכוסית עם הוודקה מחכה לך".

ואני קיבלתי את ההזמנה, ובאתי שוב. שמחת לקראתי, הוצאת קלסר ובו תמונות מרובנא של פעם.

שוחחנו על אמונה ועל הכל. לא הסכמנו בהכל, ויותר מאשר התווכחנו אני ואתה, התווכחת יותר עם עצמך. בשיחות בינינו כאבת על הבורות של הדור הצעיר. לא הצלחת להסתיר את התסכול מכך שגדל דור בלי ערכים.

סיפרתי לך על תכניות לימוד תורה ויהדות בקהילה, התעניינת בפרטי פרטים. הבעת את שמחתך על כך שברובנא של היום יושבים ולומדים תורה. ביקשת לתמוך כספית ואף דאגת להעביר תרומות עבור כולל התורה ברובנא ועל עוד תכניות של תמיכה בקהילה. עשית את זה בחן מיוחד וראית בתרומה זכות מיוחדת להיות שותף בפעילות שלנו.

בביקור הבא ניכר היה שהטיפולים מתישים אותך, אך הארת פניך לקראתי, ושמחת לראות את בני. סיפרתי לך על כך שהיום הוא מתחיל את לימודיו בישיבה. לא הסתרת את קורת רוחך, ואיחלת לו הצלחה מעומק הלב.

באותו ביקור הבאתי איתי שופר ובקשתי להעניק לך אותו כמתנה. התרגשותך לא נותרה נסתרת. שוחחנו על השופר ומשמעותו, ואף תקעתי בשופר כשאתה מסכך בידך על הראש בתנועה של התרגשות פנימית.

כשביקרת לאחרונה במוסקבה אחרי שהזמינו אותך לקבל פרס על עבודתך, היו אלו הימים בהם חל יום הזיכרון לקדושי יהודי רובנא, שנעקדו על קידוש השם בימי השואה האיומה, ודאגת לשלוח לי בקשה:

"אנא אמרו קדיש בשמנו על כל בני ובנות משפחת מוסמן (משפחתה של פניה) ועל כל בני ישראל שנרצחו ברובנו".

והחי יתן אל ליבו…

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 90
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    90
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. השבת פרשת וארא
    (צריך לזעוק ולהאמין)

    פרשתנו נפתחת בתשובת הקב"ה למשה רבנו על הטענה שהשמיע כלפיו בסוף הפרשה הקודמת. משה אמר שם: "למה הרעותה לעם הזה!… מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". על כך משיב הקב"ה בראשית פרשתנו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", וכפי שמפרשים חז"ל: "חבל על דאבדין ולא משתכחין" – הרבה ניסיונות נתנסו האבות ולא הרהרו אחר מידותיי.
    כל דבר שנכתב בתורה, מטרתו להנחות את היהודי בחייו ובעבודתו את קונו. התורה נמנעת בדרך-כלל מלדבר אפילו בגנותה של בהמה, ואילו כאן היא מספרת דבר שלכאורה אינו לשבחו של משה רבנו. ברור אפוא, שהדבר נחוץ כדי ללמדנו הוראת-דרך בחיינו.

    משה, שזכה לגילוי השכינה, ודאי ידע על דרכם של האבות. אין ספק שהוא ידע, כי האבות לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה. הוא עצמו גם עמד בדרגה גבוהה מזו של האבות, וברור שהייתה בו אמונה שלמה בקב"ה ובצדקת דרכיו. אף-על-פי-כן עמד וזעק: "למה הרעותה לעם הזה!".
    מבואר בתורת החסידות שמדרגתו של משה הייתה מדרגת החכמה, ואילו האבות היו בדרגת המידות – חסד, גבורה, תפארת. במידות (ברגשות) יש נטייה לקבלת-עול, ואילו השכל שואף להבין. זו הסיבה שהאבות לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה, ואילו משה עמד ושאל וביקש להבין, שכן מצד החכמה והשכל (של הקדושה!), התבקשה כאן הזעקה הגדולה: "למה הרעותה!".

    מזה אנו יכולים ללמוד לקח כפול:
    מצד אחד עומדת תשובת הקב"ה, שאפילו בשעת צרה כזאת צריך לאמץ את תכונתם של האבות ולא לשאול קושיות. כשעומדים לקראת הגאולה, שאותה מוביל הקב"ה בעצמו, אין לשאול שאלות, אפילו כשהמצב נראה קשה מנשוא.
    מצד שני נשארה בתורה גם טענתו של משה רבנו, ואף בה יש לקח נצחי. כשיהודי נמצא בגלות, ובפרט בסוף הגלות, בעקבתא דמשיחא, כאשר החושך הרוחני מכסה ארץ, עד כדי בלבול מוחלט בין אור לחושך ובין טוב לרע – צריכות לשכון בקרבו שתי מגמות נפשיות: מצד אחד עליו להיות חזק באמונתו בקב"ה, שהכול לטובה ושדווקא החשכה הזאת מובילה אל הגאולה; אך מצד שני, מצד החכמה האלוקית, צריכה לפרוץ מפיו הזעקה: למה?! עד מתי?!

    הזעקה אינה סותרת את האמונה. מצד השכל, שבוחן את הנעשה בכליו שלו, צריכה לפרוץ זעקה משוועת: "למה הרעותה לעם הזה!". כך רוצה הקב"ה, שהשכל יגיב כפי שמתקבל אצלו, כפי האמת שלו. ועם זאת צריכה לגבור אצל היהודי תכונתם של האבות, שלא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, וזאת מצד כוח האמונה.
    יהודי נדרש לחיות עם שתי התנועות הנפשיות הללו – מצד אחד אמונה שלמה ובלתי-מעורערת, ומצד שני זעקה מכל מעמקי הנפש: "אנו רוצים משיח עכשיו".

    (על-פי לקוטי שיחות כרך ג עמ' 854; שיחת שבת פרשת וארא תשמ"ג)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות