דברי תורה קצרים לפרשת דברים שבת חזון – לאור החסידות

דברי תורה קצרים לפרשת דברים שבת חזון – לאור החסידות

 

‎ממתק לשבת פרשת דברים – שבת חזון תשע״ז 2017

‎היה פעם איש עשיר שעלה על גג בניין גבוה והדלת נטרקה, הוא מנסה לצאת ולא מצליח, נעמד בקצה הגג והתחיל לצעוק אבל אף אחד למטה לא שומע אותו, בלית ברירה הוציא שטר של מאה דולר וזרק, עבר אחד האנשים אסף את השטר והמשיך בדרכו, זרק עוד שטר ושוב אחד העוברים לקח והלך וכך זרק עוד שטר ועוד שטר ואנשים לקוחים והולכים, כשנגמרו כל השטרות לקח אבן וזרק, האבן פגעה במישהו, ההוא הרים את ראשו והתחיל לצעוק "מה זה למה אתה זורק אבנים?"… כשטוב לנו זה נראה טבעי אך כשרע לנו אנחנו מיד צועקים…
‎רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר שבשבת חזון מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי וכביכול "אומרים לו אם רק תשפר את דרכיך תזכה לראות בבנינו" ומביא משל על זה מאבא שיש לו בן יחיד אהוב והאבא קונה לבן בגד יקר מאוד אך הבן לא שמר עליו, לכלך וקרע את הבגד, קנה לו האבא עוד בגד ושוב הבן קרע ולכלך קנה האב בגד שלישי אבל הפעם לא נתן לו את הבגד אלא תלה אותו בארון ופעם בשנה היה מראה לו את הבגד ואומר לו כשאראה שהתבגרת ואתה יודע לשמור אתן לך את הבגד היפה וכך הקב"ה עושה עם עם ישראל הכין לנו את בית המקדש ופעם בשנה מראה לנו שהוא רק מחכה לנו.

‎רבי לוי יצחק היה נקרא מליצם של ישראל שתמיד ראה טוב בכל אדם, אותו רבי לוי יצחק שידע להסתכל על כל אדם בעין טובה ידע גם להסתכל ולראות את הטוב שבכל תקופה ולכן דווקא בשבת חזון שהיא שבת שלפני תשעה באב ולכאורה אמורה לתת לנו לראות חורבן אומר רבי לוי יצחק שאם נסתכל טוב נראה את בית המקדש השלישי,

‎רבי לוי יצחק נותן לנו הוראה לחיים, כשמגיעים לתקופה זו של תשעה באב כל אחד מתעורר אבל בדרך כלל ההתעוררות היא מהכאב של החורבן ומהמחשבה על כמה רע לנו, במקום זה הוא אומר לנו בואו תתעוררו ותסתכלו למעלה דווקא מהמקום הטוב מתוך הידיעה שהנה בית המקדש מוכן ומחכה רק לנו.

‎לכל אחד מאיתנו יש לפעמים תקופות שקצת יותר קשה לנו בא רבי לוי יצחק ומלמד אותנו להסתכל לפנימיות ולראות את הטוב שבכל מצב וכך נוכל להיות בשמחה תמידית כך לגבי כל מצב וכך גם לגבי כל אדם אם נשכיל לראות תמיד פנימה נראה שלכל אחד יש טוב ונוכל לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך בשלמותה.

‎ובזכות אהבת חינם נזכה שייבנה בית המקדש וייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ועוד השנה נחגוג כולנו את תשעה באב בירושלים בגאולה אמיתית ושלימה.

שבת שלום ומבורך

ממתק לשבת פרשת דברים תשעה באב תשע״ח 2018

סוחר יהודי הולך בדרכו הביתה ברוסיה, החורף שהקדים לבוא תפס אותו לא מוכן, הקור חודר לעצמות והדרך לבית עוד ארוכה, מרחוק הוא רואה אור קטן ומקווה שאולי יש שם בית שיוכל להתחמם בו, הוא מתקרב אל הבית ורואה מזוזה בפתח, הוא מתמלא בשמחה מהמחשבה על החום הנעים שיהיה בפנים, דופק בדלת אך השעה מאוחרת, דרי הבית ישנים ולא שומעים, הוא דופק ודופק ואין מענה, הוא מתיישב על המפתן ומתחיל להתייאש, לפתע הוא נעמד והתחיל לרקוד עד שעלה השחר ויושבי הבית התעוררו ופתחו את הדלת, הם ראו אותו ומיד הזמינו אותו להיכנס ולהתחמם ליד האח הבוערת, הגישו לו אוכל ושאלו אותו מה קרה,

*

היהודי מספר להם ״הגעתי באמצע הלילה וממש חיכיתי להתחמם בביתכם, כשלא שמעתם אותי התיישבתי בייאוש והתחלתי להרגיש את ידיי ורגליי קופאים מהקור, הבנתי שאני הולך למות כאן במקום והשלמתי עם המצב, אך לפתע עלתה במוחי המחשבה איך אתם יושבי הבית תרגישו כשתראו יהודי שוכב מת בפתח ביתכם רק בגלל שישנתם ולא שמעתם אותו, המחשבה הזו גרמה לי לקום ולרקוד ולהתחמם ורק לא ליפול וכך בזכות זה שחשבתי עליכם ודאגתי לכם ניצלו חיי״.

*

ספר דברים אותו נתחיל לקרוא השבוע, פותח בדברי תוכחה שמשה רבנו נותן לעם ישראל, אך משה לא מפרט את החטאים והנפילות של עם ישראל הוא רק רומז להם בכמה מילים את שמות המקומות בהם חטאו ומקווה שיבינו שעליהם לתקן, בדרך כלל אף אדם לא אוהב לקבל ביקורת, מצד שני אדם חכם מבין שהביקורת יכולה לעזור לו להשתפר וכאן הדבר תלוי בעיקר במבקר, אם המטרה שלו היא בביקורת עצמה, הרי שדבריו ייאמרו ולא יפעלו שום שינוי, אך אם הביקורת מגיעה מתוך אהבת ישראל והמטרה היא לעזור לחברו יחשוב איך להגיד את הדברים בצורה הנכונה שיהיה לחבר קל לקבל, משה רבנו בענוותנותו ובאהבתו לעם ישראל מלמד אותנו איך אפשר להגיד את הדברים בתמציתיות ובלי לפגוע וכך לפעול על המקבל שישנה את דרכיו.

*

בימים אלו בהם אנחנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שנחרב בגלל שנאת חינם וכל זמן שהוא לא נבנה כנראה שעדיין יש לנו מה לשפר בעניין, עלינו להוסיף באהבת חינם, להרגיל את עצמינו לחשוב על טובת הזולת ולחפש איך להיטיב אחד לשני, בזכות זה שנוסיף באהבת ישראל נזכה שהצום שנדחה ליום ראשון יידחה כבר לגמרי ונזכה לחגוג את היום הזה עם משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

רבי-נחמן-מברסלב-על-התפילה

 

מה החזון שלך?

בימים בהם יש מי שמבקש לשכוח או לברוח מההיסטוריה של העם היהודי, אין טובה מהשבת העומדת בפתח לעשות לנו קצת סדר בראש.

השבת שלפני תשעה באב, או שחל בה תשעה באב כמו בשנה זו, נקראת 'שבת חזון' על שם ההפטרה אותה אנו קוראים, "חזון ישעיהו", המנבאת על חורבן ירושלים, בגינו אנו מתאבלים בתשעה באב, ואמרו חכמינו שדווקא המתאבל על ירושלים הוא זה שזוכה ורואה בבניינה.

בהתאם לכך האירו גדולי החסידות את הזווית החיובית של שבת זו, בה טמון גם חזון הגאולה, כאשר כל יהודי זוכה לחזון – ראיה רוחנית נשמתית, בבית המקדש השלישי.

ההווה היהודי תמיד כרוך בזכרונות ובהפקת לקחי העבר, יחד עם החזון והמבט קדימה, לעתיד מושלם וטוב יותר. חזון שמימושו תלוי בעוד מעשה טוב קטן אחד, של כל אחד ואחת מאתנו.

 

 

מסרון השבוע – פרשת דברים
המגנומטר הרוחני

המילה הזו הפכה לפופולרית במיוחד: "מגנומטר", ובעברית "גלאי מתכות". הצורך במגנומטר התעורר כדי למנוע את כניסתם של דברים מסוכנים ובלתי ראויים להר הבית. וכולם עסוקים בשאלה כן מגנומטר בהר הבית, או לא מגנומטר?
נניח לרגע לשאלה המעשית. אני בעד מגנומטר רוחני. הר הבית הוא מקום המקדש, וכאשר רוצים להתקרב אל הקודש, לפעמים מכניסים דברים בלתי ראויים. לעיתים תרבות הרחוב נכנסת גם לבית הכנסת.

לא רק בית הכנסת הוא מקום קדוש. גם הבית הפרטי קדוש, וגם החיים האישיים הם קדושים, שהרי עם ישראל הוא עם קדוש. התרבות הליברלית גורמת לנו להכניס לחיינו אלמנטים מפוקפקים, התנהגויות לא ראויות. הכול הופך להיות מותר.

בשביל זה צריך מגנומטר רוחני. אנו נדרשים לסנן ולבדוק מה שראוי שייכנס לחיינו ומה לא ראוי. ואת מה שלא ראוי, פשוט נשאיר בחוץ.

כי יש דברים שלא יכולים להיכנס להר הבית!

שבת שלום,
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

לראות רק טוב בכל אדם

מסרון השבוע – פרשת דברים
בוכים וצוחקים

פתאום הילד פרץ בבכי ובצחוק. זה קרה אחרי חורבן הבית, לילד ממשפחת אבטינס.

שאלו אותו: מה ראית? למה בכית? למה צחקת?

והשיב: המשפחה שלנו הייתה אחראית על הכנת הקטורת בבית המקדש. ראיתי עכשיו צמח שנקרא "מעלה עשן", אותו היינו שמים בקטורת כדי שהעשן יעלה בצורה ישרה. בכיתי על חורבן הבית, וצחקתי כי אנו מובטחים שהמקדש ייבנה ונחזור להקטיר קטורת.

ביקשו ממנו להראות את הצמח, אך הילד סירב בנימוק שזה סוד מקצועי.

ימים אלו הם ימי "בין המצרים", ועוד מעט נצום בתשעה באב, ביום בו נחרבו שני בתי המקדש. אנו בוכים וצוחקים במקביל. בוכים, כי אנו אבלים על חורבן הבית; וצוחקים, כי אנו מובטחים שאוטוטו תתגשם התפילה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן"!

שבת שלום!

האר"י והאריה

מזלו של חודש אב – אריה,
בו נחרב 'אריאל' – בית המקדש שמבנה היכלו דמה למבנה גופו של האריה,
ובו יבוא האריה – אלוקים, ויבנה מחדש את בית המקדש.
היום, ה' באב – יום ההילולא של האר"י הקדוש, שציווה להפיץ את תורת הסוד, ממנה נבעה תורת החסידות.
השבת – שבת חזון – בה על פי גדולי החסידות, זוכה הנשמה של כל יהודי לחזון – ראיה וצפייה רוחנית, בבית המקדש השלישי.
כל מעשה טוב ומאחד, מנחם אב, והופך חורבן לנחמה וגאולה.

והר הבית?!

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם".

 

השבת פרשת דברים
(השבתות – למעלה מהגלות)

את חומש דברים מתחילים תמיד לקרוא בשבת שלפני תשעה באב (או אף בתשעה באב עצמו, כשהוא חל בשבת). מובן אפוא, שחייב להימצא קשר בין ספר זה, 'משנה תורה', ובין עניינם של ימים אלה, ימי בין המצרים.
מוסבר בתורת החסידות שאף שימי בין המצרים הם ימי אבל וצער, השבתות שבהם הן בבחינת 'הקדמת רפואה למכה'. כאשר מקדימים את הרפואה למכה, משמעות הדבר היא, שמלכתחילה אין כאן מכה (אם הרפואה באה לאחר המכה, אף אם הרפואה הייתה שלמה ומלאה, עדיין נשאר מהמכה רושם כלשהו והחולה נקרא 'חולה שנתרפא'. אולם כאשר הרפואה קודמת למכה, אין כאן מלכתחילה שום מקום למכה). זה עניינן של השבתות הללו – הן עומדות מעל כל העניין של הגלות והחורבן ושוללות אותו מעיקרו.
את מעלתה המיוחדת של השבת רואים גם בעניין החטא הראשון, חטא עץ-הדעת. חטא זה, שנכשל בו אדם הראשון ביום השישי לבריאה, גרם חשכה בעולם כולו, ואף-על-פי-כן לא פגע הדבר במעלתה של השבת. אמרו חז"ל, שבשבת זו היה אור כל היממה ולא היה חושך כלל.
כאן באה לידי ביטוי מעלתה המיוחדת של השבת, העומדת מעל כל גדרי החטא, עד שהחטא אינו עושה שום רושם ואינו גורם שום פגם בקדושתה של השבת. וכשם שחטא עץ הדעת, שורש כל החטאים, לא פגם במעלתה של השבת, כך אין פוגמים בה כל שאר החטאים, וממילא היא עומדת למעלה גם מעניין החורבן והגלות, שהם תוצאה של החטאים הללו.
מהות פנימית זו של השבת משתקפת גם בהלכה. הדין הוא, שבשבתות בין המצרים, לרבות בשבת שבתוך תשעה הימים ואף אם תשעה באב עצמו חל בשבת – אסור לנהוג שום מנהג אבלות, מהאבלות של ימי בין המצרים. להפך, מצווה להתענג ולשמוח בשבת זו.
השבתות הללו עומדות מעל כל עניין הגלות והחורבן, ולא זו בלבד אלא שהן אף 'מרפאות' את ה'מכה' של הגלות. השבתות הן מעין 'יום שכולו שבת', כפי שיתגלה לעתיד לבוא, בזמן הגאולה, כאשר גם אנחנו נבין את הטוב הפנימי שהיה צפון בתוך הגלות.
כל דבר מתחיל בתורה, ולכן גם עניין זה בא לידי ביטוי בכך שמתחילים לקרוא את חומש דברים לקראת תשעה באב. בחיצוניותו יש בו דברי תוכחות ומוסר על הירידה והחטאים של בני-ישראל, אך בפנימיותו הוא מתווה את הדרך לגאולה השלמה, כמרומז בפסוק "עד הים האחרון", שעליו דרשו חז"ל – עד היום האחרון – בגאולה העתידה לבוא על-ידי משיח-צדקנו, בקרוב ממש.
וכמו-כן מבטאת פרשת דברים, שגם כשיש צורך לומר לעם-ישראל דברי תוכחה, צריך להיטיב עמם קודם לכן. כך גם הקב"ה צריך לתת לעם-ישראל שפע של ברכה, בהרחבה בגשמיות וברוחניות, ורק לאחר מכן דברי תוכחה, וגם אז – דברי תוכחה רק בתורה, שהיא תורת חסד, שמטרתם הכנה לגאולה האמיתית והשלמה.

(לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1090)

שבת שלום!!
מוקדש לע"נ האשה החשובה מרת רבקה גולדה ע״ה בת הרה"ח ר' אברהם דב ז״ל

 

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ
  •  
  •  
  • 126
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
    126
    Shares

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

כתיבת תגובה