בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו.
וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו?
ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק שגם במקום ההוא נמצא "מים חיים".
והיינו, שעבודת יצחק היתה לגלות שגם במקום שנראה ריק מקדושתו של הקב"ה הנה ע"י חפירה בעומק מגלים גם שם ניצוצי קדושה.
ועפ"ז יובן מה שברך את עשו, משום שכוונתו היתה לגלות שגם אצל עשו שבחיצוניות נראה שרחוק הוא לגמרי מעבודת השי"ת הנה ע"י "חפירה" ועבודה קשה, יכולים לגלות שבפנימיות נפשו ה"ה קשור לעבודת הבורא.
ומזה הוראה אלינו, שאם גם אצל עשו הרשע עסק יצחק לגלות פנימיות נפשו ולקשרו לעבודת ה', הרי דברים ק"ו שצריכים לעבוד גם עם אלו הנראים כרחוקים מתורה ועבודת ה', ולגלות את פנימיות נפשם – "מים חיים", שישובו לדרך אבותינו.
(ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 191 ואילך)
