פרשת תצווה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". בתורת החסידות מוסבר, כי המילה תצווה היא מלשון צוותא, ופירוש הפסוק הוא (גם) כך: 'ואתה' – משה רבינו, 'תצווה את בני ישראל' – תחבר אותם אל הקדוש-ברוך-הוא, על-ידי שתעורר אותם להיות 'כתית למאור' – להיות מוכנים 'להיכתש', להפיק מעצמם את המיטב – 'שמן זית זך' – כדי ששמו של הקדוש-ברוך-הוא יאיר בעולם. פעולה זו נעשית ע"י נשיא הדור שהוא משה רבינו שבכל דור ובדורנו אנו – הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח.
על-ידי 'הפקת השמן' מהנפש נזכה במהרה למשיחה בשמן של משיח בן דוד, וכמו שנאמר: "מצאתי (בן) דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו".
(תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 309)