בעליו של מפעל גדול החליט יום אחד לרדת לאולמות הייצור ,ולראות את הפועלים בעבודתם.
הוא עבר כמה מחלקות ואולמות ייצור,כשלפתע ראה בחור צעיר נשען על אחד העמודים בחוסר מעש.
הוא התעצבן, ניגש לבחור ושאל אותו:
"תגיד, כמה אתה מרוויח בחודש?", "בערך שלושת אלפים שקלים" ענה הבחור.
בעל המפעל הוציא מכיסו חבילת שטרות, ולפני כל העובדים ספר שלושת אלפים ₪, מסר אותם לבחור ואמר לו: "הנה המשכורת שלך, קח אותה ואל תחזור אלינו אף פעם ! ".
הבחור לקח את הכסף והלך. לאחר מכן פנה בעל המפעל אל מנהל העבודה ושאל אותו:
"איך קיבלנו בחור כזה עצלן לעבודה אצלנו?", "האמת…" ענה מנהל העבודה, "הוא בכלל לא עובד אצלנו, הוא השליח של הפיצה"…
לפני שאתה עושה צעד חפוז, שלחזור ממנו יהיה קשה, תנשום שלוש נשימות עמוקות,
ותחליט, שאם זו החלטה שעשויה להשפיע על העתיד שלך, בשום פנים ואופן לא לעשות החלטות כשאתה עצבני, דיכאוני, מיואש וכד'. החלטות צריכים לעשות בצורה שקולה, שכלית. ולא בצורה חפוזה ורגשית. עדיף לחכות קצת לפני שעורפים ראשים…
ואולי ברגע שנקבל את כל הפרטים – התמונה תיראה שונה.
