"אנחנו דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה"

נאמר בפרשתנו ניצבים "ושב ה' אלקיך את שבותך" (ל, ג). ומפרש רש"י "הי' לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן, כביכול שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם".

ולכאורה תמוה, הרי בפרשת שמות כבר פירש רש"י שמה שהקב"ה התגלה למשה "מתוך הסנה" (ג, ב) הוא "משום 'עמו אנכי בצרה'". ואם כן, מדוע כתב רש"י ש"רבותינו למדו מכאן" – "שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם" – הרי דבר זה ידוע כבר מפ' שמות! ויתירה מזו: "עמו אנכי בצרה" הוא הרי פסוק מפורש (תהלים צא, טו) – ואם כן, למה צריך ללמוד תוכן זה מדיוק הכתוב כאן, כאשר יש לזה פסוק מפורש?!

ויש לומר הביאור בזה:

הפסוק "עמו אנכי בצרה" מלמדנו שמצד גודל החיבה של הקב"ה לישראל, הרי כאשר ישראל נמצאים בצרה רח"ל ומתייסרים בצרת הגלות, נעשה גם להקב"ה צר כביכול, וגם הוא ית' כביכול מתייסר יחד עמם, וכל צרה לעם ישראל גורמת למיצר כביכול אצל הקב"ה [שלכן נראה ה' למשה "מתוך הסנה" (שיח דוקר), להראות שהוא משתתף בצערם של ישראל – הצרות של ישראל ר"ל "דוקרות" אותו ומצרות לו].

אבל זה שהצרות של ישראל מצערות אותו, אין פירושו שהוא נמצא בגלות, אלא רק שהצער של ישראל גורם גם לו לצער. וכמו מלך הנמצא בהיכלו, ומצטער בלבו על כך שבנו נמצא בגלות או בבית האסורים.

וזהו מה שלומדים מהפסוק "ושב ה' אלקיך את שבותך":

לא זו בלבד שהקב"ה מצטער בצרתם של ישראל, אלא יתירה מזו: הוא נמצא יחד עמם, באותו מקום ובאותה צרה של הגלות. וכמו מלך, ששמע על כך שבנו נתפס ויושב ויושב וטוחן אחר הרחיים בבית האסורים, והוא לא מסתפק בכך שהוא משתתף בצערו, אלא יוצא מתוך היכל מלכותו והולך להיות עם בנו בתוך בית האסורים, ואף טוחן עמו שם בעבודתו הקשה. וזהו מה שכותב רש"י ש"השכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם", שהשכינה כביכול נמצאת עם ישראל בתוך הגלות.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 175 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

בין "עמו אנכי" ל"השכינה שרוי'" | פנינה יומית לפרשת נצבים

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: