טור לפרשת שמות
כותרת: איפה אלוקים כשכואב?
השאלה הזו, שאנו שואלים ברגעים קשים, זעקה ועלתה מתוך תאי הגזים, נשאלה מעומק מרתפי האינקוויזיציה וליוותה את עמנו לאורך הגלות. השאלה הזו הטרידה אף את משה רבינו, בגלות הראשונה במצרים. הוא לא התבייש לשאול את ה', ואף זכה לקבל תשובה.
היה זה כאשר משה יצא לרעות את צאנו. לפתע נתקל בסנה בוער באש אך אינו נשרף. ה' מתגלה אל משה בסנה הקוצני ושולח אותו לבשר לבני ישראל על גאולתם. משה חושש למלא את המשימה, ובין השאר שואל – מה יענה לבני ישראל כאשר ישאלו "מה שמו" של ה'.
בני ישראל הכירו היטב את הקב"ה ואת שמותיו, שהרי היו מאמינים בני מאמינים, בני אברהם, יצחק ויעקב. מדוע ישאלו "מה שמו"?
מסתבר כי מסתתרת כאן שאלה עמוקה יותר. בני ישראל נמצאים כבר 210 שנים בגלות מצרים. 86 שנים הם משועבדים לפרעה, וילדיהם מושלכים אל מותם האכזרי ביאור. כאשר ישמעו את בשורת הגאולה, תפרוץ ממעמקי ליבם זעקה שהייתה כלואה עד כה: איזה אלוקים זה? איפה היה בכל שנות הסבל?
שמותיו של ה' מייצגים את מידותיו והנהגותיו של ה', ובני ישראל שואלים-זועקים: "מה שמו" – איזו התנהגות זו, להשאיר אותנו בודדים בגלות ובנכר?
משיב ה': "אהיה אשר אהיה". מפרש רש"י: "אהיה עמם בצרה הזאת, כשם שאהיה עמם בשעבוד שאר מלכויות". גם אם לא תבינו מדוע סבלתם במצרים, דבר אחד חשוב שתדעו – הקב"ה לא עזב אתכם אף פעם! הוא נמצא איתכם בכל מצב וכואב את כאבכם, כמו שנאמר "עמו אנוכי בצרה".
זה הרעיון של הסנה הקוצני. ה' יכל להתגלות על הרים גבוהים, עם ברקים ורעמים. אך הוא בחר דווקא בסנה הקוצני, לשדר מסר לבני ישראל כי הוא איתם בתוך הקוצים, כואב את כאבם.
מה שהיה נכון במצרים, נכון בכל שלב בהיסטוריה. אין לנו הסבר הגיוני מדוע הייתה השואה ומדוע יש צרות, והסבר כזה גם לא ממש יעזור לנו. אולם אנו יודעים בבירור, כי הקב"ה מלווה אותנו בכל צעד ונמצא לצידנו בכל מצב, בפרט כאשר קשה וכואב. הידיעה הזו נותנת כוח ומשענת, ומזכירה כי יש לנו למי לפנות, שכן ה' שומע לתפילותינו.
היטיב להגדיר זאת דוד המלך, נעים זמירות ישראל, בספר תהילים (פרק כג): "גם כי אלך בגיא צלמות – לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבתך ומשענתך המה ינחמוני"!
שיר 3 דקות: גם כי אלך בגיא צלמוות
הרב פינטו 5 דקות על עמו אנוכי בצרה
מה הגדולה של משה רבנו שזכה להיות מנהיג ?? מה עיקר התיקון בימי השובבי"ם ??
