בנוסח ההגדה, בהתשובה לבן הרשע אומרים "לי ולא לו, אילו הי' שם לא הי' נגאל".
ולכאורה תמוה: איזה צורך ואיזו תועלת יש בהודעה לרשע שהוא איננו שייך לענייני סדר פסח, שכן "אילו הי' שם לא הי' נגאל"? ועוד: אם אכן אין לו שייכות ליציאת מצרים, מה עניינו להגדה של פסח ומדוע בכלל הוא יושב ליד שולחן הסדר?
אלא שלאמיתו של דבר, באמירה זו לרשע אין שום כוונה ח"ו לדחות אותו מהסדר או להודיע לו שהגאולה היא ממנו והלאה. אדרבה, יש לומר שהכוונה היא דוקא להראות לו את נועם התורה ולקרב אותו:
אנו אומרים לרשע שאמנם "אילו הי' שם", במצרים, "לא הי' נגאל", אבל בגאולה העתידה גם הוא עתיד להגאל. דהנה, לענין הגאולה העתידה כבר אמרו להדיא (ראה בהל' תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ד ה"ג, ובתניא פרק לט) דכל איש ישראל ואפילו רשע בודאי סופו לעשות תשובה, כי לא ידח ממנו נדח, ו"סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), ונמצא דכולן יגאלו, וגם רשעים ונידחים יתעוררו לקול שופר גדול וישובו לקונם ולארצם.
וטעם הדבר שבגאולה העתידה לא ישאר אחד מישראל שלא ייגאל, משום שגאולה זו תבוא לאחר שכבר ניתנה תורה, שבה הקב"ה אמר לכל אחד ואחד בלשון יחיד "אנכי ה' אלקיך". מאז, נעשה "הוי'" (הקב"ה בעצמו) "אלקיך" ("כוחך וחיותך") של כל אחד מישראל, יהי' מי שיהי', וכאשר נסביר ענין זה להרשע, דגם הוא סופו להיגאל, כי "אנכי הוי' אלקיך", שהקב"ה הוא כוחו וחיותו ג"כ – ודאי יתעורר סוף-סוף מעצמו ויתגלה בו הניצוץ האלקי שהוא כוחו וחיותו הפנימי, ויבין נועם התורה ויתקרב לאבינו שבשמים.
(מתוך הספר "אוצרות ההגדה")
לזכות
לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר
ולהצלחה רבה ומופלגה במילוי שליחותו
מתוך בריאות הנכונה
לזכות
הילד יהודה ליב שי'
בן הרה"ת לוי יצחק וזוגתו מרת איטא שיחיו
רסקין
לרגל האופשערניש בשעומ"צ ביום י' ניסן ה'תשע"ה
לזכות
החתן הת' שמואל יצחק שי' רייצעס
והכלה נחמה מושקא תחי' ליסבאן
לרגל בואם בקשרי השדוכין בשעטו"מ
