4 תגובות

1. הערב ומחר אור לאור י"א אדר ,יום הילולת החיד"א הקדוש הרב חיים יוסף דוד אזולאי,𝟭𝟬 עובדות וסגולות מיוחדות 👍

   1. החיד"א הקדוש, הרב חיים יוסף דוד אזולאי, (ת'תפ"ד- י"א באדר ה'תקס"ו) היה פוסק הלכה ומקובל גדול. הוא חיבר מעל 100 ספרים בתחומים תורניים מגוונים.
   2. החיד"א נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי.
   3. החיד"א יצא למסעות ארוכות לטובת הקהילה בחברון, שנמשך 6 שנים, ולאחר מכן חזר לירושלים וכיהן בה כדיין. במהלך נסיעותיו ברחבי העולם, הגיע החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך לא הצליח במשימתו. במשך 5 שנים כיהן כרב ואב בית הדין באלכסנדריה שבמצרים. לאחר מכן חזר לארץ והתיישב בחברון.
   4. בשנת 1772 יצא החיד"א למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון. במהלך נסיעותיו הגיע לליבורנו, ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת והדפסת חיבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר.
   5. במסעותיו כשליח הקהילה היהודית בישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.
   6. בין מאות הספרים שכתב יש ספרי הלכה, פרשנות, דרושים. ביניהם: "אהבת דוד", "אור תורה", "אחורי תרעא", "בית מנוחה", "ברכי יוסף", "בתי הנפש", "גאולת עולם", "דברים אחדים", "העלם דבר", "זיכרון משה", "זרוע ימין", "זרע אנשים", "חדרי בטן", "חסדי אבות", "כיכר לאדן", "כיסא רחמים", "כרם חמ"ר – תפילה לחולה, מילה, רפואה", "לב דוד", "לדוד אמת", "לימודי ה'", "מדבר קדמות", "דבש לפי", "מחזיק ברכה", "מראית העין", "עבודת הקודש" המכיל את "שבעת כוכבי הלכת": מורה באצבע – הנהגות; ציפורן שמיר – מוסר, הנהגות ותפילות; קשר גודל – פסקי הלכות; כף אחת – תפילות; יעיר אזן – על כללי הש"ס; יוסף בסדר – תיקונים; סנסן ליאיר – תיאור ”סדר אשר נעשה באחת הערים לעורר הרחמים“; שומר ישראל – דברים מועילים לשמירה, "פה אחד", "פתח עיניים", "שמחת הרגל", "שער יוסף", "שפה אחת", "שו"תים", "טוב עין", "חיים שאל", "יוסף אומץ", "מחזיק ברכה".
   7. בנוסף, החיד"א חיבר עשרות פירושים על התנ"ך, בספרים הבאים: "חומת אנ"ך" – פירוש על התנ"ך, "לחם מן השמים" – פירושים על התורה, "נחל קדומים" – פירוש על התורה, "אהל יוסף" – פירוש על תהלים, "יוסף תהלות" – פירוש על תהילים, "נחל אשכול" – על חמש מגילות, "צוארי שלל" – פירוש על ההפטרות".
   8. כן כתב החיד"א ספרי היסטוריה וביבליוגרפיה, ביניהם: "שם הגדולים", "ועד לחכמים", "זעיר שם", "מעגל טוב" – הכולל את מסעותיו כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. החלק שני של הספר כולל את מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה, איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו. החלק השלישי של הספר עוסק בחידושי תורה אותם אסף החיד"א תוך כדי מסעותיו. כן כולל החלק רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם באותה התקופה.
   9. על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל. כן קיים בירושלים מפעל העוסק בהוצאת כתביו לאור.
   10. קיימות סגולות גדולות ונפלאות בשמו. בין המפורסמות שבהן היא הסגולה לקריעת גזר דינו של חולה – לקרוא את פסוקי התהילים על פי האות בה הם מתחילים לפי שם האדם. לדוגמה: אדם ששמו ראובן יקרא את כל פסוקי התהילים שמתחילים באות "ר" ואחר כך "א", "ו", "ב" 'ו-'נ". סגולה בדוקה זו נקראת "תהילים החיד"א".
   מי שדאג להעלות את עצמותיו של החיד"א מאיטליה הוא ר' מרדכי אליהו בשנת 1960 זיע"א שזכה להיקבר לידו כ50 שנה לאחר מכן. זיע"א

   מתוך העמוד
   @The Lubavitcher Rebbe – לאוהבי הרבי מליובאוויטש והצדיקים

2. יג אדר במנחה אין אומרים תחנון
   🔥 פורים קטן
   בשנה מעוברת מציינים את חג הפורים פעמיים: באדר ראשון ובאדר שני. באדר שני חל פורים הרגיל ובאדר ראשון חוגגים פורים-קטן, הנקרא כך כי לא מקיימים בו את מצוות החג, אלא רק שמחים בו מעט – מעין פורים הרגיל.
   *
   קונטרס פורים-קטן
   לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, תשנ"ב.
   למחרת, ביום שלישי פורים קטן לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל של אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב – לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל[1].

   השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים בעוד מועד, וחסידים רבים הגיעו אף ממרחקים, להיות נוכחים בשעת המעמד, בתפילת ערבית נכח ב-770 קהל רב. לאחר התפילה, אמר הרבי שיחה במשך כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק כשמונת אלפים קונטרסים[2].

   החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, בתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, וכן חתיכת לעקאח (עוגת דבש).

   וידיאו
   הרבי מליובאוויטש בשיחה לילדים מסביר שקטנות זה גדולה אמיתית
   https://youtu.be/J_QFJ1AS3sk

   קונטרס 'ואתה תצוה' בתוספת ביאור
   http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67177_he_1.pdf

   1. ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
   2. על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה הרבי: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".

3. פורים קטן שמח
   הרבי מליובאוויטש – פורים קטן אדר א
   וידיאו המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק
   בהמשך למה שפרסמנו אתמול בזריקת חסידות
   https://youtu.be/5NZio2685oU

   שאלה: מה מקור הביטוי "פורים קטן" ומה דיניו של יום זה?
   תשובה: על הביטוי 'פורים קטן' אמר הרבי מליובאוויטש שהוא מופיע בפעם הראשונה במנהגי מהרי"ל (בדומה לביטוי "פסחא זעירא" [=פסח קטן] המופיע במגילת תענית, במשנה ובגמרא על פסח שני).

   נאמר במשנה: "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". כלומר, ההבדל בין שני החודשים הוא, שמצוות הפורים חלות באדר שני בלבד. נחלקו הראשונים בדבר איסור תענית והספד בי"ד וט"ו שבאדר ראשון, ולמעשה פסקו ה'בית יוסף' והרמ"א בשולחן ערוך לאוסרם.

   יש פוסקים המחייבים גם "משתה ושמחה" בי"ד באדר ראשון, ובפרט שהגמרא למדה איסור הספד ותענית בפורים מהפסוק (אסתר ט,יט) "שמחה ומשתה ויום טוב". למעשה סיים הרמ"א (את הגהתו לעניין זה, ולכל חלק 'אורח חיים' של השולחן ערוך): "ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים. וטוב לב משתה תמיד".

   הרבי מתפלא שהרמ"א לא כלל בזה את ט"ו באדר ראשון, 'שושן פורים קטן', ובפרט שהוא מסיים "תמיד". הרבי מעיר, שמהלשון תמיד מוכח שאם יש רק סברא כלשהי שצריכה להיות שמחה, אכן יש לנהוג כך. ועל-ידי שינהגו כך, יזכו לקיים את הנאמר בפסוק (משלי טו,טו): "וטוב לב משתה תמיד".

   מקורות: מגילה ו,ב. ירושלמי שם פ"א ה"ה. רי"ף, רא"ש ור"ן שם. רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ג. מהרי"ל – מנהגים עמ' תיט, תלד. טושו"ע או"ח סי' תרצז ונו"כ. 'שערי המועדים – פורים', ס"כ-כג.
   מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
   ההלכה הופצה מאתר http://www.chabad.org.il

4. מה אברהם פריד לומד מהתרנגול / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

   הרבה פעמים שמעתי את אברהם פריד שר, אבל הלילה שמעתי אותו מדבר. פריד השתתף בהשקת הספר החדש של אחיו, הרב מאניס פרידמן, "לא ביקשתי לבוא לעולם", שכתב ד"ר אלעד בן אלול. הנה רעיון קצר של פריד, מתוך האירוע המלא:

   "אני נמצא פה עם אחי, ורוצה לצטט רעיון של אחותי. לאחרונה היא שאלה אותי שאלה מעניינת. הברכה הראשונה שאנחנו אומרים ב'ברכות השחר' בתפילת שחרית היא: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלוקינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי (תרנגול) בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה. למה אנחנו מתחילים את היום דווקא עם התרנגול, שאכן יודע להתחיל לעשות קוקוריקו בזריחה? בעבר קריאת התרנגול הייתה השעון המעורר של אנשים. אבל למה אנחנו מציינים זאת? מה זה אומר לנו?

   התרנגול פותח את היום שלו בשיר. הוא לא רק יודע להבחין בין יום ובין לילה. מייד כשמתחיל היום – הוא משמיע קריאת התפעלות. זה הניגון שלו. זוהי תזכורת גם לנו להתחיל את היום שלנו כמוהו. מאז ששמעתי את הרעיון הזה אני נזכר בו בבוקר, בברכות השחר, ומנסה להתחיל את היום שלי בניגון. זה מתאים בפרט עכשיו, בחודש אדר, שבו מרבים בשמחה".

   בוקר טוב!

   * לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9