קודש הקודשים

בפרשתנו תצווה נאמר בנוגע לאבני השוהם "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" (כח, י).

והנה, בסדר חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם "כתולדותם" מצינו להרמב"ם שיטה מיוחדת, שמפרש ש"כתולדותם" אינו כסדר לידתם אלא כסדר לידת אמותיהם, והיינו שתחילה מנויים בני לאה, אח"כ בני בלהה, ולאחר מכן בני זלפה, ולבסוף בני רחל (ראה קרית ספר להמבי"ט על הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ט ה"ט ועוד).

ולכאורה יש לעיין בזה, הרי חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם הוא כדי שעל ידי זה "יהא רואה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם" (לשון רש"י ד"ה לזכרון כח, יב), שדבר זה תלוי באחדותם ואהבתם של ישראל זה לזה (ראה תניא פל"ב), ולכן היה מתאים לכאורה שיהיו השבטים חקוקים באופן המדגיש את האהבה ביניהם, ואם כן מדוע היו חלוקים השבטים לפי אמותיהם, חלוקה שמדגישה את השוני והחילוק ביניהם?

ויש לבאר בזה, שהאחדות והאהבה הנדרשת מישראל אינה רק מפני שלאמיתתה של דבר אין שינוי וחילוק בין אחד לרעהו, וכל ישראל שווים הם, אלא גם כאשר לא מורגש ענין זה ורואים שינוי וחילוק בין איש אחד לרעהו, גם אז נצטווינו לאהוב את השני ולהתאחד עמו.

ולכן נחקקו שמות השבטים על אבני השוהם באופן המדגיש את השינוי והחילוק ביניהם להראות שגם באופן כזה צריכה להיות אהבה ואחדות, ואזי יעלו לרצון "לפני ה' גו' לזכרון" (כח, יב).

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ו עמ' 148 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

אהבת ישראל – גם כשההבדלים נרגשים!

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: