תכלית בריאת העולם – מסעות! פרשת פקודי

תכלית בריאת העולם – מסעות! פרשת פקודי

הפסוקים בסיום פרשתנו עוסקים בסדר מסעי בני ישראל “ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל . . כי ענן ה’ על המשכן יומם . . לעיני כל ישראל לכל מסעיהם” (מ, לז-לט).

ולכאורה תמוה ביותר, הרי בפסוקים הקודמים מדובר אודות הקמת המשכן והשראת השכינה בו, ומדוע נכתב כאן דווקא אודות סדר מסעי בני ישראל?

ויש לומר הביאור בזה:

אמרו חז”ל שתכלית בריאת העולם הוא ד”נתאוה הקב”ה להיות לו דירה בתחתונים” (ע”פ תנחומא נשא טז. ראה בארוכה תניא פל”ו), והיינו, שהכוונה שלשמה ברא הקב”ה את העולם הוא שעל ידי שבני ישראל יקיימו את התורה יעשו מן העולם התחתון דירה לו יתברך (וראה בארוכה הביאור בזה בתניא שם).

והנה, בספר שמות מדובר על יציאת מצרים, מתן תורה והשראת השכינה בתוך בני ישראל על ידי הקמת המשכן. ונמצא, שבתחילת הספר מדובר על לידת עם ישראל והיותו לעם. אחר כך מדובר על נתינת התורה. ואחר כך מדובר אודות מילוי כוונת הבריאה בפועל, ע”י הקמת המשכן, שבזה שרתה שכינה בעולם ובדברים תחתונים וגשמיים.

ועל פי זה יובן מה שמסיימים את הספר במסעי בני ישראל במדבר, כי בזה מבוארת תכלית השלימות במילוי כוונת הקב”ה בבריאת העולם, שלא רק שתשרה שכינה במשכן, שהוא מקום בו הי’ גילוי אלקות, אלא גם במקום ובזמן שבו נוסעים ב”מדבר העמים” (יחזקאל כ, לה), ו”בהעלות הענן”, שיש סילוק שכינה, ואין רואים אלקות בגלוי, הנה גם במצב כזה נצטוו ישראל לעשות שם “דירה בתחתונים” ולגלות גם שם אלקות.

וזוהי תכלית ספר שמות – לידת עם ישראל ומילוי כוונת הבריאה על ידם – שדוקא במצב “העלות הענן” ובמקום שאין בו גילוי אלוקות יעשו ישראל “דירה” לו יתברך, ודווקא שם לגלות קדושתו.

(ע”פ לקוטי שיחות חט”ז עמ’ 475 ואילך)

השאר תגובה

%d bloggers like this: