תחילת פעולת היצר – מחסיר ה”מידה” מעט – פרשת קדושים בראי החסידות

תחילת פעולת היצר – מחסיר ה”מידה” מעט – פרשת קדושים בראי החסידות

כל מידות שאדם מודד בהם, מצווה הוא בפרשתנו קדושים (יט, לה-לו) שיהיו מצודקות ומכוונות – “מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק”, ומוזהר שלא יעשה את המידה במשקל חסר – “לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה”.

ויש לבאר תוכן מצוות מידות ומשקלות בעבודת האדם את קונו:

כל איש ישראל הוא בנו של מקום – “בנים אתם לה’ אלקיכם” (ראה יד, א), ואם כן, האיך יכול יהודי ליפול רח”ל בחטא שמנגד להשי”ת ומזיק לקשר שבין יהודי לאביו שבשמים?

אלא שהיצר אומן הוא במלאכתו, ואינו בא אל היהודי ומציע לו למרוד בהקב”ה ח”ו, כי אם עושה מלאכתו אט אט, וכמאמר רז”ל (שבת קה, ב) “כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה” וכו’, שבתחילה מסית את היהודי לשנות רק מעט כמלא נימה מציווי השי”ת, וכך אט אט מוסיף ומפתהו עד שמסירו מן הדרך לגמרי רח”ל.

ודבר זה נרמז בחטא מידות ומשקלות: מחד, מחזיק האדם במידה בכדי למדוד וליתן המגיע לקונה ביושר, ובה בשעה מחסר ומנכה מעט מן המידה, ומדמה לעצמו שאינו רשע בכך שמשנה מעט, שהרי באופן כללי מודד ונותן כמעט המשקל הראוי.

ועל דרך זה הוא דרכו של היצר, מסכים הוא שיתנהג היהודי על פי ה”מידה” – בדרך התורה והמצוות ובמדידות והגבלות שנותן השולחן ערוך, שאילולא כן אין היהודי שומע לו כלל, אלא שמסיתו לחשוב שמכיוון שבאופן כללי הוא הולך בדרך התורה, אין זה משנה אם תהיה ה”מידה” חסירה מעט – שמחסר ענין כל שהוא בדין מסוים או בהנהגה פלונית, והעיקר שישנה “מידה” – שהוא שומר תורה ומצוות.

אבל כאמור, הרי זו תחילת דרכו של היצר להתחיל שליטתו באדם, ועל היהודי להלחם בכל תוקף שלא לשנות ה”מידה” כמלא נימא, שיהיו ענייני השולחן ערוך בשלימות ללא כל חסרון.

(ע”פ לקוטי שיחות חכ”ז עמ’ 149 ואילך)

השאר תגובה