צד השווה דשרה ואסתר

צד השווה דשרה ואסתר

בתחילת פרשתנו כתוב “ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה””. ואיתא במדרש “מה ראתה אסתר שתמלוך על ‘שבע ועשרים ומאה מדינה’? אלא: תבוא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה קכ”ז – ותמלוך על קכ”ז מדינות” (ב”ר פנ”ח, ג).

ויש לבאר בתוכן רמז זה:

היתרון המיוחד (“אויפטו”) בקכ”ז שנות חיי’ של שרה הוא, כדברי רש”י, ש”כולן שוין לטובה” – דאף שמצד הטבע ישנם תמורות ושינויים בחיי האדם, עליות וירידות, הרי אצל שרה כל שנות חיי’ היו “שוין לטובה”, ללא הבדל בין זמן לזמן.

והשתוות זו, למעלה מהטבע, היא שהיתה גם בקכ”ז מדינות שעליהן מלכה אסתר:

בני ישראל לא היו אז במקום אחד, אלא באופן ד”מפוזר ומפורד בין העמים” – מפוזרים ב”שבע ועשרים ומאה מדינה”. ולכן גזירת המן “לאבד את כל היהודים מנער ועד זקן”, נשלחה אל כל מדינות המלך, “מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו” (מגילת אסתר ג, יב-יג).

וזהו גודל הפלא והחידוש, שאף שהיו ישראל מפוזרים במקומות שונים ומשונים, הרי שהיו “כולן שוין לטובה” בענין המסירות נפש – וכדברי אדמו”ר הזקן נ”ע (תורה אור בהוספות קכ, ד) “שכל הימים שהיו ישראל בסכנה מפני גזירת המן, שנמשך הזמן כמעט משך שנה, היו כולם בבחינת מסירות נפש ממש, בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כי בכל שעה ושעה היו מוכנים למסור נפשם להריגה ולא לעבור דת ח”ו, ולא עלה על שום אחד מהם מחשבת חוץ ח”ו”!

וזהו שמשווה המדרש בין קכ”ז שנותי’ של שרה לקכ”ז המדינות דאסתר, כי בתרווייהו היא אותה המעלה – “כולן שוין לטובה”.

(ע”פ שיחת פורים תש”ל)

השאר תגובה