אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
פתגמים קצרים חסידיים לחודש סיון | אמרות וציטוטים דברי תורה לסיוון מסודר לפי ימים החודש

פתגמים קצרים חסידיים לחודש סיון | אמרות וציטוטים דברי תורה לסיוון מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש סיוון מסודרים לפי ימים

א’ סיון (6.3) – ראש חודש סיוון – ארבעים וחמישה ימים לעומר

הכנה מאוחדת

את ספירת העומר אנו סופרים לקראת חג השבועות, כפי שספרו ישראל מיציאתם ממצרים עד ליום קבלת התורה. כשם שההכנה למתן תורה היתה על ידי אחדותם של כל ישראל, כפי שמתארת התורה שישראל עמדו כולם מאוחדים מול הר סיני לקבלת התורה “כאיש אחד בלב אחד”, כך עלינו להתכונן למתן תורה על ידי הוספה באחדות ישראל.

אחדות זו שלנו תביא גם אותנו במהרה למעמד מרומם ביותר, שהוא ההמשך והשלמות של מתן תורה – הוא גילוי תורתו של משיח בגאולה השלמה בקרוב.

(ע”פ התוועדויות תשמ”ו כרך ג עמ’ 163)

א’ סיון (5.22) – ראש חודש סיוון

ארבעים וחמישה ימים לעומר

שלוש כפול שלוש

חודש סיון, המתחיל היום הינו החודש השלישי (לפי מנין התורה – המתחיל מניסן). תוכנו העיקרי של החודש נובע מן החג החל בו – חג מתן תורה, אשר גם הוא מסומל במספר שלוש. כפי שאמרו חז”ל שה’ נתן תורה משולשת (המחולקת לתורה, נביאים וכתובים), לעם משולש (עם ישראל הנחלק לכהנים, לויים וישראלים) בחודש השלישי (הוא חודש סיון).

המספר שלוש מסמל גם את ה”שלום” שמטרתו לחבר בין קצוות מנוגדים. ואכן זאת היא דרכם של תלמידי חכמים להרבות שלום בעולם.

אם כך הבה נתחזק בכל שלושת חלקי התורה כפי שמבוארים בנשמת התורה (קבלה וחסידות) וכך נגיע במהרה לבית המקדש השלישי והמשולש.

 (ע”פ שבת, פח, א)

ב’ סיון (5.32)

ארבעים ושישה ימים לעומר

לאן נעלמו השאלות?

כל השאלות, הספקות והתמיהות הקיימים אצלנו כיום בחיי היום יום, ובמיוחד בנוגע לביאת המשיח ולגאולה השלימה, נובעים מן הגלות. היות שנולדנו בגלות, וגדלנו בגלות, ואנו “אנשי גלות”, לכן אנו נמצאים במצב של גלות – המעוררת בנו ספקות וקושיות. אולם, בגאולה הקרובה יזרח ויאיר אור ה’ באור בהיר, ברור וחזק, אשר יבטל כל העלם והסתר הקיים בעולם בשל הגלות, ובמילא יתבטלו כל השאלות.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ במדבר תשנ”א אות יג)

ג’ סיון (5.42)

ארבעים ושבעה ימים לעומר

מקבלת עול לקבלת התורה

כהכנה לקראת מתן תורה אמרו בני ישראל “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (שמות כד, ז), הם הקדימו תחילה את המילה “נַעֲשֶׂה”, ובכך הצהירו שהם מוכנים לקיים את כל מצוות ה’ בקבלת עול, לפני ה-“נִשְׁמָע” – המסמל את ההבנה.

בהנהגה כזו עלינו לנהוג בכל שנה ושנה מחדש – כהכנה לחג מתן תורה. תחילה עלינו להתבטל אל הקדוש ברוך הוא ולקיים את מצוותיו מתוך קבלת עול, ואז אנו זוכים למתן תורה וקבלת התורה. והעיקר, שזוכים לקבלת התורה בשלימות, כפי שתהיה בימות המשיח, שאז “תוֹרָה (חדשה) מֵאִתִּי תֵצֵא” (ישעי’ נא, ד).

(ע”פ שיחת פרשת במדבר תשמ”ט אות ז, יא)

ד’ סיון (5.52)

ארבעים ושמונה ימים לעומר

יחיד ורבים

ספר במדבר, אותו אנו מתחילים לקרוא בתורה החל מן השבת הקרובה, נקרא “ספר הפקודים”. זאת בשל מנינם של בני ישראל המופיע בחומש זה.

כאשר מונים את כל העם, הרי מלבד הסך הכולל את כל העם יחדיו יש בכך כדי להדגיש גם את מעלתו של כל יחיד, מכיוון שהוא נחשב כאחד המנוי במנין הכולל. כן הדבר בנוגע לגאולה הקרובה, מצד אחד נאמר “וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (ישעי’ כז, יב) – כלומר, איסוף של כל יהודי ויהודי באופן אישי, דבר הממחיש ומבטא את מעלתו העצמית של כל אחד בפני עצמו. יחד עם זאת נאמר גם “קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה” (ירמי’ מד, טו) – מעלתם של כל בני ישראל כקהל המאחד בתוכו את כל העם יחדיו.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ בהר-בחוקותי תשנ”ב אות טו)

ה’ סיון (5.62)

ארבעים ותשעה ימים לעומר

הפקר!

הפרשה אותה קוראים בשבת זו כהכנה לחג השבועות היא: “במדבר”. הקדוש ברוך הוא נתן את התורה במדבר דווקא, מכיוון שהמדבר הוא מקום הפקר – אשר אינו שייך לאף אחד, כך התורה אינה נמצאת בבעלותו של אף אדם. עניין ה”הפקר” שבמדבר רומז גם על דרגה נעלית מאוד בתורה, דרגה כל כך מרוממת שלשם קבלתה צריך האדם להתעלות מעל המגבלות האנושיות של גאווה, אנוכיות, תאווה וכדו’ להיות במצב של “הפקר” כביכול.

לדרגה כזו הגיעו עם ישראל בראש חודש סיוון ביום הגיעם למדבר סיני לקבל את התורה. לפתע מול כל המחלוקות והמריבות הקטנוניות כולם הרגישו “לב אחד כאיש אחד”. רגש שמראה על התעלות ויציאה מהמגבלות האישיות והתחברות אל כל יהודי באשר הוא יהודי.

לאור האמור לעיל מובנת ה”בקשה נפשית”  של הרבי מליובאוויטש לאחדות ישראל בשבת זו. כשם שההכנה למתן תורה היתה על ידי אחדותם של כל ישראל, כפי שמתארת התורה שישראל עמדו כולם מאוחדים מול הר סיני לקבלת התורה, כך עלינו להתכונן למתן תורה על ידי הוספה באחדות ישראל.

ובפשטות יש לעשות כנוסים מיוחדים (רצוי אחרי מנחה של שבת) גברים, נשים וטף (בנפרד, כמובן) ולדבר על מעלת אהבת ישראל ואחדות ישראל. כנוסים שמתנהלים באווירה של אהבת חינם יבטלו בוודאי את סיבת הגלות (שנאת חינם) ויביאו את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש.

 (ע”פ דבר מלכות ש”פ בהר-בחוקותי תשנ”א)

ו’ סיון (5.72)

חג השבועות

לנוח פעמיים

פעולת האדם בעולם נעשית בדרך כלל בשני מישורים: א. דברים הנעשים מתוך מנוחה. ב. דברים הנעשים תוך כדי תנועה. כך מתנהל העולם כבר בשחר הבריאה, כאשר במשך שישה ימים – פעל הקדוש ברוך הוא וברא את העולם, ובשבת – הגיעה עת המנוחה.

מנוחה נוספת באה לעולם בעת מתן תורה. מכיוון שהתורה הינה הוראה לחיים כיצד עלינו להתנהג, ומטבעו של האדם כשאשר הוא יודע מה בדיוק מוטל עליו לבצע בכל דבר וענין – הרי שעצם הידיעה כי דרכו סלולה ובטוחה ללא ספקות ותהיות – דבר זה עצמו מביאו לרגיעה ולמנוחת הנפש.

בשנה זו, כאשר חל חג מתן תורה ביום ראשון – מיד לאחר השבת, מסמל הדבר מנוחה ורגיעה כפולה. משום שביום זה מתנהל העולם מתוך מנוחה כפולה: הן בשל יום השבת שחלה ביום הקודם, והן בשל מתן תורה – שחל היום.

לרמה גבוהה ומרוממת עוד יותר של מנוחה ורוגע נזכה בקרוב בגאולה השלימה, שאז המנוחה היא מנוחה נצחית שאינה נפסקת לעולם, ולכן היא מכונה “יום שכולו שבת ומנוחה”.

בכל יום יש מעין “מתן תורה” ובחג השבועות זה הוא הזמן המרכזי בו מתחדשת נתינת התורה. כשם שאז היינו צריכים להביא את הילדים אשר ישמשו ‘ערֵבים’ לנו בקבלת התורה. כך גם היום, אומר הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח, יש להביא אפילו את התינוקות שבעריסה על מנת להיות ערֵבים ושותפים לקבלת התורה מחדש. ניתן לזכות בכך היום בבוקר בכל בית כנסת. במוקדי חב”ד יש גם פרסים והפתעות לילדים שבאים לשמוע את “10 הדברות” (פרטים בכל בית חב”ד הקרוב לאיזור מגורך).

והעיקר שנעשה זאת בשמחה ופנימיות.

חג מתן תורה שמח!

(ע”פ דבר מלכות ש”פ במדבר תשנ”א)

ז’ סיון (5.82)

כתיבה אישית

החיזוק בלימוד התורה הנעשה בסמיכות לחג השבועות – חג מתן תורה, צריך לכלול גם עיסוק בכתיבת חידושי תורה. זאת מורה לנו הרבי שליט”א מליובאוויטש מלך המשיח. סיבת הדבר היא שכאשר אנו נדרשים להעלות את חידושי התורה שלנו על הכתב, הרי הדבר דורש מאיתנו עיון והעמקה נוספת. מכיוון שאנו מודעים לכך שאנשים אחרים עתידים לקרוא בחידושים אלו, ולכן אנו נזהרים ומדקדקים בהם עוד יותר. בזכות ההוספה בכתיבת חידושי התורה שלנו נזכה במהרה להנות מחידושי תורתו של מלך המשיח, עליו נאמר “תּוֹרָה (חדשה) מֵאִתִּי תֵצֵא” (ישעי’ נא, ד).

(ע”פ דבר מלכות ש”פ במדבר תשנ”א)

ח’ סיון (5.92)

רק בטוב!

אמנם ייסורי הגלות נועדו בכדי לכפר על העוונות, ולזכך אותנו לקראת הגאולה. אך הקדוש ברוך הוא הינו הכל יכול, וביכולתו לכפר על חטאינו גם שלא ע”י ייסורים. זוהי הסיבה לכך שאנו מבקשים בקריאת שמע שעל המיטה “ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי ייסורים וחוליים רעים”. כלומר, שנוכל לזכות בגאולה השלימה מתוך חסד ורחמים תכף ומיד ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות חלק כח עמ’ 93 הערה 95)

ט’ סיון (5.03)

להשמיע את הבלתי נשמע

כאשר היה הקדוש ברוך הוא מדבר עם משה רבינו מאוהל מועד, היה קולו של ה’ נשמע לאוזניו של משה בלבד. זאת למרות שהקול לא היה נמוך, אלא היה גדול וחזק כקולו של ה’ במעמד הר סיני.  הקדוש ברוך הוא הפסיק את קולו והגביל אותו רק לתחומי אוהל מועד, בכדי שקולו לא יגיע אל כל העולם באופן מיידי, אלא שמשה יצטרך לצאת מאוהל מועד למסור בעצמו את דברי ה’ אל העם.

זאת בכדי לסמל לנו שתפקידו של האדם אינו רק ללמוד את תורת ה’ בעצמו, אלא עליו להשמיע את דבר ה’ במקומות בהם הוא איננו נשמע, ולהפיץ את תורת ה’ בכל העולם. עד ש”מלאה הארץ דעה את ה'” – שכל העולם ידע ויכיר בייחודו של ה’, בגאולה הקרובה.

(ע”פ לקוטי שיחות חלק יג עמ 32)

י’ סיון (5.13)

לנצל עד תום

בפרשת נשא אותה נקרא בשבת הקרובה אנו לומדים על תפקידיהם של בני שבט לוי, שהיו ממונים על נשיאת המשכן וכליו בעת מסעותיהם של ישראל במדבר. את קרשי המשכן הטעינו הלויים על גבי עגלות, אשר מספרן היה מצומצם, ובתוך כל אחת מן העגלות היה מקום מדוייק עבור הקרשים. זאת למרות שבנית המשכן נעשתה מתוך עשירות והרחבה רבה, ולא חסר היה ממון כדי לבנות עגלות נוספות או לבנותן באופן רחב יותר.

דיוק זה בבניית העגלות, אשר מלוֹא תְּכוּלָתָן שימש לצרכי נשיאת קרשי המשכן מורה לנו דרך בעבודת ה’. עלינו לנצל את כל כוחותינו במלואם ולהשקיע את כל כולנו בהתעסקות בעבודת ה’. עבודת ה’ באופן מושלם שכזה תגרום במהרה לבנית בית המקדש השלישי בגאולה הקרובה.

(ע”פ לקוטי שיחות חלק כח עמ’ 84)

י”א סיון (6.1)

סור מרע ועשה טוב

שבט לוי נתחלקו למספר קבוצות לפי השתייכותם המשפחתית. תפקידם של שתים מן המשפחות מציג שני עניינים: 1. בני משפחת גרשון – נשאו את היריעות וקלעי החצר שתפקידם להגן ולשמור על המשכן כדי שלא יחדרו לתוכו גורמים בלתי רצויים מבחוץ, 2. בני משפחת קהת – נשאו את כלי המשכן שאוכסנו בתוככי המשכן עצמו – ותפקידם להוסיף קדושה ואור בעולם.

גם אנו כיום יכולים לבצע את תפקידם של בני לוי באופן רוחני, עלינו מצד אחד לנהוג באופן של “סור מרע” – להגן ולשמור על עצמינו מפני השפעות שליליות – כקרשי המשכן. ומצד שני עלינו לפעול באופן של “עשה טוב”, כל העת להוסיף בנו אור וקדושה – ככלי המשכן, עד שנביא במהרה לבנית המקדש.

(ע”פ לקוטי שיחות חלק יג עמ’ 91)

י”ב סיון (6.2)

עיון מעמיק

כהכנה לחג מתן תורה שיחול מחר, עלינו לחזק את לימוד התורה שלנו, וזאת בכמה מישורים. אחד מן המישורים בהם עלינו להתחזק בשבת זו הוא, לימוד במשניות של מסכת אבות (אותן נוהגים ללמוד בכל שבתות הקיץ). ואף מי שכבר הורגל לעשות זאת בשבתות הקודמות יוסיף בלימודו ע”י העמקת הלימוד, בכך שילמד לפחות משנה אחת בעיון. לימוד זה בוודאי ימהר ויזרז את התגלות משיח צדקנו בקרוב.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ במדבר תשנ”א)

י”ג סיון (6.3)

חריף יותר

כיום אנו פוסקים את ההלכה לפי דעתם של בית הלל – תלמידיו של הלל הזקן, אך בגאולה הקרובה נפסוק את ההלכה לפי דעתם של בית שמאי. הסיבה לכך היא שתורתם של בית שמאי היתה נעלית יותר, ובלשון חז”ל: “מחדד טפי” (חריפים יותר). בימות המשיח נתעלה כולנו לדרגה גבוהה יותר בלימוד התורה, ונהיה כולנו “חריפים יותר” לכן ההלכה תהיה כבית שמאי.

(ע”פ קונטרס תורה חדשה מאיתי תצא תשנ”א)

י”ד סיון (6.4)

סכין מסנפיר

כחלק מסעודת משיח יוגש שור הבר אשר נשחט ע”י סנפירי הלויתן. זאת למרות ששחיטה באופן כזה נחשבת כיום כפסולה, שהרי סכין השחיטה צריך להיות חלק ללא כל בליטות. אך, מכיוון שמלך המשיח יגלה לנו חידושי תורה, כנאמר “תּוֹרָה (חדשה) מֵאִתִּי תֵצֵא” (ישעי’ נא, ד), הוא יגלה לנו גם כיצד שחיטה זו הינה כשרה. זאת מכיוון שהלכות שחיטה כפי שהן ידועות לנו כיום עוסקות רק בשחיטה בידי בשר ודם, ומלך המשיח יחדש לנו את הלכות השחיטה האלוקית, שאינה מוגבלת בהלכות אלו.

(ע”פ קונטרס תורה חדשה מאיתי תצא תשנ”א)

ט”ו סיון (6.5)

להסתכל בתוכנית

כמו שלכל בנין ישנה תוכנית אדריכלית – שעל פיה נבנה הבנין, כך גם לעולמינו ישנה תוכנית כזו – וזוהי התורה. כן נאמר בספר הזוהר “אסתכל באורייתא וברא עלמא” – הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה ולפיה הוא ברא את העולם.

כן הדבר בנוגע לגאולה הקרובה, ההסתכלות המחודשת בתורה – חידושי התורה שיגלה ויחדש המלך המשיח, ויגרמו לכך שיווצר עולם מחודש “הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה” (ישעי’ סו, כב). כלומר, בגאולה הקרובה יתעלו השמים והארץ לדרגה רוחנית גבוהה עד שניכר בהם האור האלוקי המחייה אותם.

( ע”פ דבר מלכות ש”פ נשא תשנ”א אות ה)

ט”ז סיון (6.6)

מדבר מואר

הליכתם של בני ישראל במדבר יחד עם המשכן וכליו הקדושים, נועדה כדי להכשיר את המדבר שיהיה ראוי לקבלת הקדושה האלוקית. זאת כהכנה לגילוי האור האלוקי המרומם ביותר שיתגלה בעולם בגאולה הקרובה. שבו אף מקום שומם, מרוחק ונידח כמו מדבר ישמש כמקום משכן לאורו של הקדוש ברוך הוא.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נשא תשנ”א הערה 18)

י”ז סיון (6.7)

להניף מלמטה

כאשר ברצוננו להשתמש במכשיר כל שהוא כדוגמת מנוף בכדי להגביה בית, עלינו לעשות זאת באמצעות אחיזה בתחתית הבית. שאם לא כן, יניף המנוף רק את חלקו העליון של הבית בלבד. כן הדבר בנוגע לגאולה, למרות שדורנו הוא דור ירוד – ביחס לדורות הקודמים, אך דווקא פעולת ההגבהה בו היא הגורמת לכך שכל מעשיהם ועבודתם של הדורות הקודמים יתעלו לדרגה של גאולה.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ בהעלותך תשנ”א)

י”ח סיון (6.8)

נפרד ומאוחד

למרות החלוקה הקיימת בעם ישראל, כאשר לכל אחד ישנו סוג ושורש נשמה המיוחד לו, למרות זאת ישנה נקודה המשותפת לכולנו. זוהי הנקודה הפנימית בה כל עם ישראל הם כדבר אחד ממש, וזוהי נשמתו של משיח, אשר שייכת לכל אחד מאיתנו.

ניתן לראות רמז לכך בתחילת פרשת בהעלותך (אותה נקרא בשבת הקרובה) אשר עוסקת בהדלקת המנורה בבית המקדש. מנורה זו היתה עשויה משבעה קנים נבדלים – המסמלים שבעה סוגים בנשמות ישראל, אך יחד עם זאת כולה היתה עשויה מִקְשָׁה אחת – כפי שכולנו מאוחדים בנשמה אחת – נשמתו של משיח.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נשא תשנ”א אות י)

י”ט סיוון (6.9)

להאיר גם את ה”מתאוננים”

פרשת השבוע היא “בהעלותך את הנרות”. זהו בעצם תפקידו של כל יהודי – להדליק את הנרות. להאיר את עצמו ואת סביבתו באור וחום יהודי. הנשמה נקראת נר, “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם” (משלי כ, כז). צריך להדליק את הנשמה, ולהאיר את עצמנו ואת כל הנשמות שסביבנו, עם “נר מצווה ותורה אור”. ולעשות זאת “עד שתהא שלהבת עולה מאליה” – עד ששלהבת היהדות תאיר ותעלה מתוכם עצמם.

ודווקא בעיצומה של פרשה זו מופיע הפסוק  “וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ה’ ” (במדבר יא, א) – מה עושה פסוק זה בתוך פרשת “בהעלותך את הנרות”?

אלא, אכן את זאת באה התורה ללמדנו: שגם את החלקים ה”חשוכים” של יהודי צריכים להכניס פנימה, שיהיו גם הם חלק מ”בהעלותך את הנרות”. שגם הירידה הגדולה תשמש מנוף לעליה גדולה יותר. להפוך, על ידי התשובה, גם את הזדונות לזכויות.

הנהגה זו, להאיר את עצמנו ואת סביבתנו באור וחום יהודי, ולרומם גם את ה”מתאוננים” שיהיו חלק מ”בהעלותך את הנרות”, תביא אותנו לגאולה השלמה.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ בהעלותך תשנ”א)

כ’ סיוון (6.01)

לחם מן השמים

המן, אותו אכלו ישראל בנדודיהם במדבר, מכונה בתורה בשם “לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם” (שמות טז, ד). מקורו של לחם זה הינו מרומם ביותר, “מִן הַשָּׁמָיִם”, ולכן זכו האוכלים אותו להתעלות רוחנית, אפילו אם היו קודם לכן בדרגת רשעים.

כן הדבר גם בנוגע לאותו חלק בתורה המכונה “לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם”, פנימיות התורה, שהתגלתה בדורנו בתורת החסידות. חלק זה בתורה הוא כה נעלה ומרומם, עד שהוא פועל התעלות בכל מי שעוסק בו.

לכן אין למנוע מאף יהודי לעסוק בתורת החסידות, אף מיהודי הנחשב כרשע – כיוון שגם עליו יכול הלימוד להשפיע ולהחזירו למוטב.

הפצת מעיינות החסידות חוצה לכל אחד ולכל פינה, תביא לביאת המשיח בקרוב ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ד ע’ 0401)

כ”א סיוון (6.11)

זְרֻבָּבֶל, ישראל והמשיח

כל אחד מאיתנו ניחן בסוג ושורש נשמה המיוחד לו, למרות זאת ישנה נקודה המשותפת לכולנו. זוהי הנקודה הפנימית בה כל עם ישראל הם כדבר אחד ממש, וזה הוא ניצוץ מנשמת משיח, אשר נמצא בכל אחד מאיתנו.

ניתן לראות רמז לכך בפרשת בהעלותך, אותה קראנו בשבת האחרונה, אשר עוסקת בהדלקת המנורה בבית המקדש. מנורה זו היתה עשויה משבעה קנים נבדלים – המסמלים שבעה סוגים בנשמות ישראל, אך יחד עם זאת כולה היתה עשויה מִקְשָׁה אחת – כפי שכולנו מאוחדים בנשמה אחת – נשמתו של משיח.

רמז נוסף לקשר הנפלא בין המנורה, נשמותינו – נשמות עם ישראל והמשיח מוצאים אנו  בהפטרה.  הנביא מתאר כי הוא ראה את מנורת שבעת הקנים, והמלאך המבאר לו את המראה אומר “זֶה דְּבַר ה אֶל זְרֻבָּבֶל” (זכריה ד, ו).

הכינוי “זְרֻבָּבֶל” מתייחס אל כל נשמות ישראל, אשר ה’ ‘זרע אותם בבל’ – כלומר, פיזר אותם בגלות כדי שיבררו את ניצוצות הקדושה הטמונים בה. המנורה מסמלת את נשמותיהם של ישראל, כנאמר “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם” (משלי כ, כז), ולכן ראיית המנורה מורה לנביא על מטרת פיזורם של ישראל בגלות – כדי להפיק מכך תועלת לעולם כולו.

באותה הפטרה מקשר הרד”ק את עניין הגאולה “הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח” עם הנביא של אותו הדור ‘זְרֻבָּבֶל’ (אשר על שמו נקראים המנורה וגם עם ישראל כנ”ל) ומוסיף ומבאר ש”צֶמַח” – הוא מלך המשיח שיצמח ויעלה, אשר הגימטריה של “צמח” היא “מנחם”, שכידוע שמו של משיח הוא מנחם.

רואים כאן רמז ברור שכולנו, כל ישראל, קשורים בקשר נפלא וחזק למנורה שנקראת גם ‘זְרֻבָּבֶל’, ובשם זה יש קשר לרבי מלך המשיח שליט”א אשר “מנחם שמו”.

הבה, נוסיף ונאיר את כל נשמות ישראל שסביבנו ב”נר מצווה ותורה אור”, בכך נזרז ונזכה שיפציע ויאיר עלינו אורו של משיח במהרה, בקרוב ממש.

 (ע”פ דבר מלכות ש”פ נשא תשנ”א אות י, לקוטי תורה פר’ בהעלותך ופירוש הרד”ק שם).

כ”ב סיוון (6.21)

כשמבקשים – מקבלים

בפרשתנו אנו נוכחים לראות את העוצמה האדירה בבקשתם ודרישתם של עם ישראל מהקדוש ברוך הוא.

אנשים שהיו טמאים ולא יכלו להשתתף בהקרבת קורבן הפסח, באו וטענו: “לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה’ במועדו” (במדבר ט, ז). ובעקבות בקשתם זו, העניק להם ה’ הזדמנות שנייה להקריב פסח שני.

כן הדבר בנוגע אלינו. עלינו לבקש ולדרוש ולתבוע כביכול מהקדוש ברוך הוא ללא הרף את הגאולה. ובוודאי ישמע ה’ לתפילתנו ויביא את הגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך כג ע’ 16)

כ”ג סיוון (6.31)

ברגע אחד

הגאולה תגיע תיכף ומיד ממש ברגע זה ובמקום זה, כך שהרגע האחרון של הגלות והנקודה האחרונה של הגלות נהפכים להיות הרגע הראשון והנקודה הראשונה של הגאולה.

(ע”פ שיחת ש”פ שמות, כ”א טבת תשנ”ב)

כ”ד סיוון (6.14)

להאמין ולהיכנס

לפני שהקדוש ברוך הוא מודיע לדור המדבר את העונש שהושת עליהם בשל חטא המרגלים, הוא מונה בין הסיבות לכך את העובדה שאינם מאמינים בו – “וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים” (במדבר יד, כב).

מכך אנו למדים, שעל מנת להיכנס ולנחול את ארץ ישראל, כולל הרחבתה בגאולה השלמה – צריך להאמין בצורה מוחלטת בקדוש ברוך הוא ובאותות ובמופתים שהוא עושה. ובמיוחד כאשר אנו רואים בכל יום ניסים מופלאים בתשובות מדויקות שהרבי שליט”א מלך המשיח עונה דרך “אגרות-הקודש” וכדומה. אמונה כזו תביא אותנו להיכנס ולנחול את הארץ בגאולה הקרובה על ידי משיח צדקנו.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך כג ע’ 211)

כ”ה סיוון (6.15)

מארבע כנפות הארץ

מצוות ציצית מופיעה בסיום פרשת שלח, אותה נקרא בשבת הקרובה: “וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם” (במדבר טו, לח).

הידור במצוות ציצית בארבע כנפות הבגד, יזרז את קיום מצוות ציצית על ידי הקדוש ברוך הוא. כפי שאנו אומרים בתפילה “והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ”,  בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך לג ע’ 401)

כ”ו סיוון (6.61)

לשליח אסור לשכוח

שמה של הפרשה אותה נקרא בשבת הקרובה – “שלח” – מלמד אותנו שיש לזכור כל העת כי אנו שליחים של נשיא הדור, וכך לא ניפול בטעותם של המרגלים.

חטאם של המרגלים נבע מכך שהם שכחו כי הם שליחים של משה רבינו, ובשלב מסוים הם בחנו את הדברים על פי דעתם האישית.

שליחותו של נשיא דורנו – הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח – “השליחות היחידה שנותרה” היא “לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש” ולהכין את העולם לגאולה.

אין לחשוש ולגלות חוסר אמונה. עלינו ללמוד מיהושע וכלב שלא נרתעו מהענקים בארץ כנען, אלא בטחו בה’ ובמשה עבדו שבוודאי יצליחו לכבוש את הארץ.

אף אנו נבטח ונשמח בנבואת ובשורת הגאולה מפי הגואל, הרבי מלך המשיח שליט”א. נפיץ אותה לכל אדם. נצעד קדימה בביטחון גמור ונכין את העולם לגאולה.

כך נזכה לנחול את ארץ ישראל המורחבת. כנאמר “יַרְחִיב ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ” (דברים יט, כ), בגאולה הקרובה בפועל ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ג ע’ 49)

כ”ז סיוון (6.71)

גם לוי במרגלים

בהפטרה של פרשת שלח, אותה קראנו בשבת האחרונה, מסופר אודות המרגלים ששלח יהושע לרגל את ארץ ישראל לפני כיבושה. אולם, להבדיל ממשה ששלח שנים עשר מרגלים, וביניהם לא היה נציג משבט לוי, הרי יהושע שלח, יחד עם כלב בן יפונה, גם נציג משבט לוי, את פינחס.

הסיבה לכך היא שבזה הכין יהושע את הקרקע לכיבושה המושלם של הארץ בימות המשיח, שאז ייטלו גם שבט לוי חלק ונחלה בארץ. שהרי הסיבה ששבט לוי אינו נוטל חלק בארץ היא משום שכל עיסוקם הוא בתורה. והרי בזמן הגאולה “לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד”. אם כן, אין מניעה שגם שבט לוי ייטלו אז חלק בארץ, בקרוב ממש.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ שלח תשנ”א סעיף יא)

כ”ח סיוון (6.81)

ה”כח” של מתן תורה

ביום זה הגיעו הרבי שליט”א מליובאוויטש מלך המשיח ורעייתו הרבנית חיה מושקא לארצות הברית. ומאז החלה תנופה אדירה בהפצת התורה והחסידות ב”חצי הכדור התחתון” ובעולם כולו.

יום זה, כ”ח סיוון – הוא ה”כח” של חודש סיוון, ה”כח” של מתן תורה. ביום זה הגיעה התורה גם ל”חצי הכדור התחתון”, וניתן ה”כח” להחדיר את התורה שתגיע ותפרוץ גם ודווקא מן המקומות הרחוקים והנידחים ביותר.

מיום זה שואבים אנו את ה”כח” לבצע את השליחות שהוטלה עלינו על ידי נשיא הדור, “השליחות היחידה שנותרה – לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש” ולהכין את העולם כולו לגאולה. לעסוק בכל כוחנו, ויותר מכך, בהפצת בשורת הגאולה והגואל. להוסיף בתורה ובמעשים טובים לקירוב הגאולה. ובפרט בלימוד התורה בענייני משיח וגאולה, כפי שמבואר היטב בתורתו של הרבי שליט”א. בכך נמהר עוד יותר את התגלות משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

(ע”פ ספר השיחות תשמ”ט כרך ב ע’ 545 ואילך)

כ”ט סיוון (6.91)

שליחות ללמד תורה

המילים הפותחות את הפרשה אותה קראנו בשבת האחרונה הן ציווי ה’ למשה לשלוח מרגלים לארץ ישראל: “שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים” (במדבר יג, ב).

ציווי זה, כמו כל הוראות התורה, אינו חד פעמי, אלא הוא נצחי והוא קיים אף כיום. ה”שְׁלַח לְךָ” של משה רבינו שבדורנו – הוא הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח – “השליחות היחידה שנותרה” היא “לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש” ולהכין את העולם לגאולה. ובמיוחד על ידי ייסוד שיעורי תורה בענייני משיח וגאולה.

צו ודרישת השעה, אומר הרבי, שכל אחד ייסד שיעור תורה, ויהיה גם בעצמו “מגיד שיעור”. ומה טוב שיארגן ויאמר שיעור לעשרה יהודים, ולכל הפחות לחמישה או שלשה או אפילו שניים.

בזכות הוספה זו בלימוד התורה, נזכה במהרה לגאולה הקרובה. כפי שאמרו חז”ל “אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות”.

(ע”פ ספר השיחות תש”נ כרך ב’ ע’ 525)

ל’ סיוון (6.02) ראש חודש תמוז

אחד וכולל

כאשר נחשב את הערך המספרי של המילה “ציצית”, תהיה התוצאה: צ=09, י=01, צ=09, י=01, ת=004 – סך הכל 006. אם נוסיף למניין את 8 החוטים הנמשכים מהציצית, ואת 5 הקשרים שקושרים בהם את החוטים, נקבל בסך הכל 316, כמניין תרי”ג מצוות.

אם כן, יש במצוות ציצית תופעה מיוחדת: למרות שזוהי רק מצווה אחת, היא כוללת בתוכה את כל המצוות כולן. כלומר, האחדות שלמעלה מכל הפרטים חודרת כאן ונכנסת לתוך המצווה הפרטית.

וזו הכנה לגילוי האלוקי שיהיה בעולם בגאולה הקרובה, כאשר תתגלה בעולם האחדות האלוקית הפשוטה שלמעלה מהתחלקות לפרטים – וזה עצמו יחדור וייכנס בתוך כל הפרטים.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ שלח תשנ”א סעיף יב)

ל’ סיוון (7.2)

א’ דראש חודש תמוז

אמן כן יהי רצון

פרשתנו, פרשת חוקת, פותחת בציווי האלוקי למשה לעשות פרה אדומה, כפי שנאמר: “זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה” (במדבר יט, ב). הזאת אפר מן הפרה האדומה מטהרת מטומאת מת. בספר הלכותיו של הרמב”ם מסתיימים הלכות פרה אדומה בכך שעד עתה הוכנו תשע פרות אדומות ואת הפרה העשירית יעשה: “מלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון” (משנה תורה, סוף הלכות פרה אדומה). בכך מלמד אותנו הרמב”ם שכאשר ישנה הזדמנות להזכיר את הגאולה עלינו להזכירה ולבקש כי תתגלה במהרה.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך כח עמ’ 631)

אריה קדם

הרב אריה (ארי) קדם הוא רב בית הכנסת “בית דוד ורפאל” לצעירים בשיכון חב”ד לוד, ר”מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך השבועון “הגאולה מעניין ועכשווי”.

Leave a Reply

Close Menu