פתגמים קצרים חסידיים לחודש חשוון | אמרות וציטוטים לחודש מר חשון

פתגמים קצרים חסידיים לחודש חשוון | אמרות וציטוטים לחודש מר חשון

א’ מרחשון (9.10)

ראש חודש מרחשון – שבת פרשת נֹח

נח – מנוחה כפולה

בתחילת פרשת נֹח, כתובה המילה נֹח שתי פעמים ברציפות: “אלה תולדות נֹח, נֹח איש צדיק” (בראשית ו, ט). הסיבה הפנימית לכפילות זו היא, ששמו של נח מרמז על מנוחה, ובמנוחה ישנן שתי דרגות: מנוחה לעליונים – העולמות העליונים, ומנוחה לתחתונים – בעולם הזה הגשמי. חז”ל אמרו שאותיות כפולות מרמזות על הגאולה, כן ניתן לומר שהכפלת המילה נח קשורה ומרמזת על הגאולה.

(ע”פ ילקוט שמעוני פרשת לך לך, וע”פ שיחת ש”פ נח תשנ”ב)

כמו יָרֵחַ

לאחר סיפור המבול המופיע בפרשתנו, מבטיח ה’ לנֹח שסדרי הנהגת העולם בטבע לא ישתנו: השמש תמשיך לזרוח כרגיל והירח יאיר בשמי מרום כבימים ימימה. כנאמר “וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ” (בראשית ח, כב). יוצא אפוא שקיום העולם תלוי במהלך הלבנה (הירח) והחמה (השמש).

ידוע שעם ישראל מונה ללבנה – הוא סופר את החודשים לפי הלבנה, ואילו הגויים מונים את החודשים לפי החמה.

לירח ישנו מסלול קבוע בן כמעט שלושים יום, בו הוא מתגלה ומתכסה על מנת להתגלות שוב. מאפיין זה של הירח מסמל את עם ישראל ומלכות בית דוד. בזמן הגלות הם נמשלים ללבנה הנעלמת בסוף החודש. אולם היעלמות זו הינה על מנת שבגאולה הקרובה נשוב ונחזה בשובה של מלכות בית דוד לתוקפה ע”י מלכותו של משיח צדקנו.

כדי לזרז ולמהר את התגלותו של המלך המשיח יש להדר במיוחד ב’קידוש לבנה’. בו מבקשים את התגלות משיח צדקנו, ומכריזים: “דוד מלך ישראל חי וקיים”.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נֹח תשנ”ב סעיף י)

 

ב’ מרחשון (10.10)

הקשת כמסמלת את הגאולה

בשבת שעברה קראנו את פרשת נֹח, בהקשר לכך נאמר בספר הזוהר, שאחד הסימנים המבשרים את הגאולה הוא: התגלות קשת ב”גווני נהירין” – בצבעים מאירים. הקשר בין הקשת לגאולה טמון בכך שהיא משלבת בתוכה ארץ ורקיע – משום שהיא נוצרת על ידי השתקפות של השמש בענן. השמש מסמלת אור המגיע מהשמים, והענן נוצר על ידי אד שעולה מהארץ. כן הדבר בנוגע לגאולה שאז העניינים הארציים יתרוממו למדרגה נעלית – לרקיע.

(ע”פ שיחת ש”פ נח תשנ”ב, הערה 100)

ב’ מרחשוון (01.03)

מקוה טהרה

המבול, אודותיו מסופר בפרשת השבוע אותה קראנו בשבת, לא בא רק כדי להשמיד את החוטאים. שהרי בשביל זה לא היה צריך הקדוש ברוך הוא להביא מבול דווקא, אלא יכול היה לאבדם באופנים רבים אחרים. אלא בהבאת המבול היתה מטרה נוספת, והיא טהרתו של העולם. על מנת לטהר את העולם, היה צורך למלא את העולם מים, כטבילה במקווה, בה נטהר האדם הטובל במים.

תהליך דומה של טהרה (אך ללא הבאת מבול ח”ו – שהרי הובטח לנֹח שלא יהיה עוד מבול) יתבצע ע”י הקדוש ברוך הוא בבוא הגאולה, כנאמר “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם” (יחזקאל לו, כה).

(ע”פ תורה אור נֹח ח, ד)

ג’ מרחשון (11.10)

חנוכת הבית השלישי בחשון

בנייתו של בית המקדש הראשון הסתיימה בחודש מרחשון, אך חנוכתו התעכבה על פי ציווי ה’ – עד לחודש תשרי שאחריו. במדרש נאמר, שבשל כך עתיד הקדוש ברוך הוא לשלם לחודש חשוון, בכך שחנוכת בית המקדש השלישי תחול בחשון. רמז לכך ניתן למצוא בסיום פרשת וירא –  אותה קוראים בחודש מרחשון, במילים: “בהר ה’ יראה”, ורש”י מפרש על פסוק זה “ה’ יראה ויבחר לו את המקום הזה, להשרות בו ולהקריב בו קרבנות”.

(ע”פ שיחת ש”פ וירא תשנ”ב [הערה 108], ילקוט שמעוני מלכים א’ רמז קפ”ד)

ג’ מרחשוון (01.13)

עולם מושלם ועולם מתוקן

המשותף לפרשת נֹח (אותה קראנו בשבת) ולפרשת בראשית (אותה קראנו בשבת הקודמת) הוא שבשתיהן מדובר אודות בריאת העולם וקיומו. אלא שבפרשת בראשית מתואר העולם כפי שהקדוש ברוך הוא ברא אותו באופן הנעלה ובשיא השלמות. ואילו בפרשת נֹח לא התנהגו הנבראים כפי רצונו של ה’, והבריאה נהרסה ע”י המבול. יחד עם זאת ניתנת בפרשת נֹח האפשרות לתקן את המעשים ולהקים את העולם מחדש.

כלומר, עולם מתוקן ע”י האדם חביב יותר לפני ה’, מעולם מושלם אותו ברא ה’ בעצמו. כי כאשר מתגבר האדם על פיתויי היצר הרע, הוא מרומם את עצמו ואת העולם החומרי שסביבו, להיות כלי להארה אלוקית שתשרה ותתגלה דווקא בעולמנו החומרי. ואז נעשית “דירה” לה’ בתחתונים. כמו דירה של אדם, שהאדם מתגלה בה ללא לבושי כבוד מיוחדים, ונמצא בה גם ללא סיבה מיוחדת – כי זו דירתו. כך ה’ רוצה שע”י מעשינו הפשוטים בחיי היום יום, נכין את הקרקע לכך שה’ יתגלה כאן באופן קבוע ותמידי, ובמלוא עוצמתו והדרו ללא שום כיסוי. ככתוב “וְלֹא-יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ” (ישעי’ ל, כ). כפי שיתגלה בשלמות בגאולה הקרובה.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נֹח תשנ”ב סעיף ב)

ד’ מרחשון (12.10)

הלבנה כמסמלת את הגאולה

את מנהג קידוש הלבנה נערוך בחצר בתי הכנסת במוצאי השבת הקרובה. את קידוש הלבנה נוהגים לערוך פעם בחודש, בסמוך לתחילת החודש העברי. כאשר לקראת סוף החודש הולך הירח ומתמעט, אך לאחר לידתו מחדש בחודש הבא אנו מקדשים ומברכים על הלבנה. התחדשות הלבנה בכל חודש מסמלת את מצבנו בגלות, בתחילה האור האלוקי נסתר ונעלם בתוך חשכת הגלות, ותפקידנו להמשיך לתוכה אור אלוקי שישפיע ויאיר בעולם התחתון –אור הגאולה.

(ע”פ שיחת ש”פ נח תשנ”ב)

ד’ מרחשוון (11.1)

מאזן הנפש

כל בעל עסק יודע כי עליו לערוך מידי פעם חשבון הכנסותיו מול הוצאותיו, זאת בכדי לבחון את רווחיות העסק והמשך כדאיות ההשקעה בו. כן עלינו לנהוג בנוגע לעבודת ה’ – עלינו לערוך מידי פעם “חשבון צדק” ולבדוק אלו דברים בעבודתנו דורשים תיקון.

חשבון נפש זה ניתן לערוך בשני אופנים: א. ע”י בחינת פרטי מעשיו ובחינת הדרוש תיקון ותיקונו. ב. ע”י התרוממות למדרגה גבוהה יותר בעבודתו, כך שהפגמים הקודמים מתתקנים ממילא. שלימות ה”חשבון צדק” היא כאשר ישנו שילוב בין שני האופנים, כאשר התיקון של פרטי העבודה נעשה תוך כדי התעלות למדרגה גבוהה יותר.

אך בזמננו חשוב לזכור כי כל מה שחסר בעבודתו של יהודי הרי זהו ענין פרטי של כל אחד שעליו לתקנו, אך אין זה עילה ח”ו לעיכוב הגאולה. שכן, עם ישראל ככלל עשה את כל מה שנדרש בכדי שתבוא הגאולה. לכן, גם כאשר אנו מתקנים את מעשינו, עלינו לעשות זאת מתוך שמחה וידיעה שתכף ומיד תבוא הגאולה.

כיום, מסקנת ה”חשבון צדק” הכללי של בני ישראל היא: שתכף ומיד צריכה לבוא הגאולה השלימה. ולכן (כנ”ל בפתגם של שבת קודש) צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות במצוות “קידוש לבנה”. מצווה שכולם מוזמנים להשתתף בה כבר במוצאי שבת קודש הקרובה, בה נרקוד ונשמח כולנו לזירוז הגאולה.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נח תשנ”ב)

אפשר לקיים מצווה זו בשמחה בכל בית חב”ד או בית כנסת הקרוב לאיזור מגורך.

ה’ מרחשון (13.10)

הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח, מורה להקפיד להדר ולפאר, את קידוש הלבנה בבגדים נאים וברוב עם. כמו כן,  הרבי אומר שיש לכוון בעת קידוש הלבנה כוונה מיוחדת – למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד את ביאת “דוד מלכא משיחא”. זאת על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כפי מילות הסיום והחותם של ברכת הלבנה: “ובקשו את אלוקיהם ואת דוד מלכם” – אמן!

(ע”פ שיחת ש”פ נח תשנ”ב)

לא להתייבש

סיפור המבול, עליו קראנו בשבת האחרונה, מסתיים בהתייבשות המים מעל הארץ, כנאמר “יָבְשָׁה הָאָרֶץ” (בראשית ח, יד). מצב זה מסמל את המעבר מחודש תשרי, המשופע בחגים, לחודש מרחשוון, הנטול מכל סממן של חג. המועדים שבחודש תשרי, משמשים כמין ‘מבול’ רוחני חיובי. אך תכליתם היא להביא חיוניות ושמחה גם  במצב של “יָבְשָׁה הָאָרֶץ” – בימי החול, חיי היום יום הפשוטים, ללא קדושה של מועדים. כאן נוגע וחשוב להשתמש ב’מבול’ הרוחני שקיבלנו, בקדושה ששאבנו בחגי תשרי – להכניס זאת גם בכל העיסוקים הגשמיים שלנו בחיי החולין. ע”י כך נזכה להגיע לימות המשיח עליהם נאמר “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” (ישעי’ יא, ט).

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ל עמ’ 32)

ו’ מרחשון (14.10)

שמחת קידוש החודש – כשמחת נישואין

זו גם הסיבה לכך שבעת קידוש החודש נערכים ריקודי שמחה. מכיוון שכמו שהלבנה בתחילת החודש מתאחדת שוב עם החמה, כן הדבר לגבי עם ישראל שיזכו להתאחד שוב עם הקדוש ברוך הוא בגאולה. שמחת קידוש החודש היא כדוגמת שמחת הנישואין – שבה מתאחדים החתן והכלה. לכן נערכים ריקודים – שנערכים בעת נישואין.

(ע”פ שיחת ש”פ נח תשנ”ב)

ו’ מרחשוון (11.3)

ילדים זה גאולה

בפרשתנו נאמר לנֹח ובניו הציווי “וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ” (בראשית ט, ז). בציווי זה מצווה הקדוש ברוך הוא להרבות בהבאת ילדים לעולם.

ריבוי הילודה אצל עם ישראל מזרז וממהר את הגאולה. כפי שאמרו חז”ל (יבמות סב, א) “אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף”. פירוש, כשיסתיימו להיוולד כל הנשמות הנמצאות בתוך אוצר הנשמות  המכונה “גוף”. וכאשר תושלם מטרה זו וכל הנשמות ייוולדו – תבוא הגאולה.

מלבד קיום מצווה זו של “פְּרוּ וּרְבוּ” בגשמיות, יש לקיימה גם ברוחניות, ע”י הולדה רוחנית – להשפיע על עוד יהודים שיעשו את רצון ה’. ההשפעה על יהודים נוספים לבצע את תפקידם ולגלות יותר אור אלוקי בעולם, נחשבת להולדה רוחנית, ולכן ע”י כך  תבוא הגאולה.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ל עמ 03)

 

ז’ מרחשון (15.10)

מתחילים לומר: “ותן טל ומטר” – בארץ ישראל

אור לגויים

בין הנבואות העתידות להתקיים בזמן הגאולה, ישנן נבואות המבשרות על כך שהגויים יכניעו את עצמם תחת שלטונו של עם ישראל. כפי שאומר ישעי’ הנביא: “והלכו גויים לאורך” (ישעי’ ס, כג), “והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך” (ישעי’ מט, כג).

לכן, ככל שאנו מתקרבים לזמן הגאולה, מתגברת ההכרה של אומות העולם במעלתו של עם ישראל. התחלת הקיום של נבואה זו ניתן לראות בכך שהגויים מכנים בשפתם את היהודים בשם “העם הנבחר”.

(ע”פ שיחת ש”פ בראשית תשנ”ב)

ז’ מרחשוון (11.4)

מתחילים לומר: “ותן טל ומטר” – בארץ ישראל

למחוק את הרושם

אותם 04 יום שבהם התרחש המבול, היו נרגשים בעולם בכל השנים לאחר מכן. בכל שנה, כאשר הגיע התאריך בו החל המבול ועד לתאריך סיומו – היה מורגש בעולם הרושם מכך שאותם ארבעים יום היו ימי מבול. כל זה – עד לבניית בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. בניית בית המקדש פעלה זיכוך בעולם, עד שהתבטל כל רושם מן המבול. זיכוך זה של העולם הולך וגובר מאז, והוא יגיע לשיאו בבניית בית המקדש השלישי בקרוב ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך כה עמ’ 72)

ח’ מרחשון (16.10)

שבעה כיום ועשרה בגאולה

בשבת זו נקרא את פרשת לך לך, בפרשה מוזכרות ארצותיהם של עשר האומות, אותם הבטיח ונתן הקדוש ברוך הוא לאברהם ולזרעו בברית בין הבתרים. אולם כשעם ישראל נכנסו לארץ ישראל הם ירשו בפועל ובגלוי רק את ארצם של שבעת עמי כנען. אומר על כך המדרש כי בגאולה הקרובה יתווספו על שבעת ארצות אלו גם שלוש הארצות של קיני קניזי וקדמוני. בני ישראל יירשו שלוש ארצות אלו בפועל ובגלוי, ובכך תמומש הבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאברהם.

(בראשית רבה מד, כג. הובא ברש”י)

ח’ מרחשוון (11.5)

ללכת ולטוס

בתחילתה של הפרשה אותה אנו קוראים בשבת, מופיע ציווי ה’ לאברהם אבינו “לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ” (בראשית יב, א). ציווי זה אינו רק הוראה חד פעמית שאמר ה’  אז לאברהם, אלא זהו ציווי מתמשך המיועד לכלל ישראל המהווים המשך לאברהם אבינו. משמעות הציווי היא שעלינו להזדרז ללכת מן הגלות עד שנגיע אל הגאולה. המילים “לֶךְ-לְךָ” מורות על כך שמדובר בעבודת ה’ בדרגה מיוחדת הנובעת מעצם הנשמה. עבודה זו מוליכה אותנו במהירות עצומה ביותר, “ארו עם ענני שמיא” – טיסה על עננים, בקרוב ממש אל הגאולה.

עניין נוסף הנוגע למעשה במוצאי שבת קודש: הלילה נערוך בחצר בתי הכנסת ובתי חב”ד את מנהג קידוש הלבנה. את קידוש הלבנה נוהגים לערוך פעם בחודש, בסמוך לתחילת החודש העברי (לאחר שעברו שבעה ימים ממולד הלבנה).

לקראת סוף החודש הולך הירח ומתמעט, עד להעלמותו לגמרי. לאחר לידתו מחדש בחודש הבא, אנו מקדשים ומברכים על הלבנה. קידוש לבנה זה יש לעשות מתוך ריקודים של שמחה, בבגדים נאים וחשובים, “ברוב עם הדרת מלך”, ובכוונה מיוחדת לזירוז הגאולה.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ נֹח תשנ”ב אות ט)

ט’ מרחשון (17.10)

כיבוש השכל

לאדם ישנם עשר כוחות בנפשו, המתחלקים לשלושה כוחות שכל שבמוח, ושבע מידות (רגשות) שבלב. כיום ניתן לעבוד את הקדוש ברוך הוא בעיקר על ידי שבע המידות – כפי שכבשו ישראל שבעה עמים בלבד, והשכל משמש בעיקר כדי להשפיע על המידות. אך לבוא בגאולה הקרובה תינתן לאדם היכולת לעבוד את ה’ גם על ידי שלושת כוחות השכל (“מוחין בעצם”– כפי שהם לעצמם), ולכן ייכבשו גם שלושת העמים: קיני קניזי וקדמוני. כהכנה לכך על כל יהודי להתייגע בתורה כבר עתה על ידי ג’ כוחות שכלו, ולהוסיף במיוחד בלימוד פנימיות התורה, בפרט בחסידות חב”ד – המבארת באופן המובן בשכלו המוגבל של האדם, אף ענייני אלוקות נעלים ביותר.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

ט’ מרחשוון (11.6)

מאברם לאברהם

תחילה נקרא אברהם אבינו בשם אברם, ובפרשה אותה קראנו בשבת מסופר כי ה’ החליף את שמו מאברם לאברהם. שינוי זה של שמו התרחש בסמיכות לכך שאברהם ערך ברית מילה לעצמו.

משמעות השם אברהם היא “כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ” (בראשית יז, ה). היות שברית מילה היא מצווה הנותנת לאדם את האפשרות להפוך את החומריות והגשמיות לדבר קדוש, לחפץ של מצוה – לכן, לאחר ברית המילה יכול היה אברהם לפעול גם על הגויים שגם בהם יאיר האור האלוקי. עד שבגאולה השלמה יתקיים הפסוק “וְהָיְתָה לַה’ הַמְּלוּכָה” (עובדיה א, כא) שמלכותו של ה’ תשרור ותאיר אף אצל הגויים.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ לך לך תשנ”ב סעיף י)

 י’ מרחשון (18.10)

שלמות הקנין לעתיד לבוא

היות וכיבוש כל עשרת העמים יתרחש בפועל ובשלמות רק בימות המשיח, לכן גם הקנין של בני ישראל על ארץ ישראל – יהיה בשלמות רק לעתיד לבא. ניתן לראות רמז לכך בשמותיהם של הארצות שיתווספו לעתיד לבוא: קיני, קניזי וקדמוני. ששלושתן מתחילות באות ק’ – כפי התחלת המילה קנין, ובשלושתם קיימות שלושת אותיות השורש של המילה קנין – ק’, נ’, י’. דבר זה מרמז שעל ידי כיבוש ארצות אלו יהיה שלימות הקנין של ארץ ישראל על ידי עם ישראל.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

י’ מרחשוון (11.7)

זכות הברית

מצוות ברית מילה, אשר עליה מקפיד כל יהודי, והיא נערכת לכל תינוק בהגיעו לגיל שמונה ימים – היא מצווה חשובה ומיוחדת עד מאוד. נאמר עליה שאפילו אם אין לעם ישראל מעשים טובים כלל, הרי שבזכות ההקפדה על ברית המילה, הקדוש ברוך הוא גואל את ישראל גאולת עולמים בקרוב ממש.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ג עמ’ 467)

י”א מרחשון (19.10)

יום פטירת רחל אימנו

הנביא מספר על כך שרחל בכתה כשיצאו עם ישראל לגלות (ירמי’ לא, יד): “קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה”, ובזכות זה הבטיח לה הקדוש ברוך הוא: “ושבו בנים לגבולם”. גם בדורנו תתקיים ההבטחה “ושבו בנים לגבולם”. בזכותן של נשים צדקניות, שמתמסרות לגדל את הדור הבא של עם ישראל – תבוא הגאולה.

 (ע”פ לקו”ש כרך כח, עמ’ 240)

י”א מרחשוון (11.8)

יום פטירת רחל אימנו

ויתור לדורות

מעלתה הגדולה של רחל אימנו באה לידי ביטוי בכך שהקדוש ברוך הוא מבטיח לה שבזכות בכייתה הוא משיב את בניה מן הגלות.

רחל אימנו הסכימה להיקבר בבית לחם, על אם הדרך לבדה, ולא עם שאר האבות והאמהות במערת המכפלה. בכך וויתרה רחל על מעלתה ושלימותה העצמית, בכדי שתהא לעזרה לבניה. עזרה זו הייתה רק כעבור דורות רבים, שבדרכם לגלות, עצרו בניה על קברה והתפללו לגאולתם. ולמרות שמדובר בבנים כאלו שמעשיהם גרמו לכך שיתחייבו בגלות – מוותרת עבורם רחל על זכותה להיקבר יחד עם יעקב.

לכן יש לרחל היכולת לדרוש כביכול מן הקדוש ברוך הוא שירחם אף הוא על בניו, עם ישראל. כי למרות שנתחייבו גלות, הרי בכל זאת הם בנים. ולכן מבטיח לה הקדוש ברוך הוא “ושבו בנים לגבולם”, בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו.

(ע”פ לקוטי שיחות כרך ל עמ’ 042)

י”ב מרחשון

קנין בדרכי שלום

הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח אומר שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור ראשון לגאולה. לכן צריכים כבר עכשיו להערך ולהתכונן בפועל לקנין ארץ ישראל בשלמותה – ארץ עשר ארצות – שניתנה לנו כירושה מאבותינו גם אם עדיין לא קיבלנו אותה בפועל ובגלוי.

החידוש של ימות המשיח הוא: שאנו נקבל את שלושת הארצות הללו בדרכי נועם ובדרכי שלום. שהרי לגבי ימות המשיח נאמר: “לא יהיה שם לא רעב… ולא מלחמה”, אלא אומות העולם ימסרו ארצות אלו לבני ישראל מרצונם הטוב.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

י”ב מרחשוון (11.9)

מימוש ההבטחה

בברית בין הבתרים המתוארת בפרשתנו, כורת ה’ ברית עם אברהם וצאצאיו, ובה הוא מבטיח לו את ארץ ישראל במתנה. אך מתנה זו לא הגיעה עדיין לידי מימוש מושלם. בכל הדורות מאברהם ועד עתה, הצליחו ישראל לשלוט רק על ארצותיהם של שבעה עמים, שזה רק חלק מתוך ארץ ישראל השלימה שהובטחה לאברהם. הארץ השלימה כוללת גם את ארצותיהם של הקיני הקניזי והקדמוני, אשר יש מפרשים המזהים אותם עם הארצות אשר מעבר לירדן במזרחה של ארץ ישראל.

מימוש מושלם זה יתרחש עם בוא הגאולה, כאשר כל ארץ ישראל – ארץ עשר אומות –  תהיה שייכת לעם ישראל. כמו כן, הפעם הראשונה בה ישהו כל בני ישראל מכל הדורות כולם על גבי אדמת ארץ ישראל – תהיה בגאולה הקרובה. דבר אשר מהווה קניין חזק יותר בבעלות על ארץ ישראל.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ לך לך תשנ”ב סעיף ה)

י”ג מרחשון

שלמות הארץ ושלמות התורה

השלמות של ארץ ישראל קשורה לשלמות של מתן תורה. החידוש של מתן תורה הוא – נתינת כוח לכך שיהודי יוכל על ידי קיום מצוות להכניס קדושה לתוך העולם שהרי מספרים לנו חז”ל שגם קודם מתן תורה קיימו האבות מצוות, אך החפצים נשארו גשמיים, ורק לאחר מתן תורה ישנה יכולת להעלות את הגשמיות לרוחניות. זו גם הסיבה לכך שהקדוש ברוך הוא נתן לאברהם את ארץ ישראל – בכדי שיעשה מהארץ הגשמית ארץ ישראל. מכך מובן שרק כאשר תהיה בידינו ארץ ישראל בשלמותה – בגאולה האמיתית והשלמה, רק אז תהיה האפשרות המושלמת לבטא את החידוש של מתן תורה.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

הלב והמוח

משמעותן הרוחנית של עשר הארצות שהובטחו לאברהם (כמוזכר בפתגם הקודם) מתחלקת לשתי רמות: שבע הארצות,  שקיבלו וירשו עם ישראל בעבר, מסמלות את שבע המידות אשר משכנם בלב. כלומר, את עבודת ה’ הקשורה ללב, לרגשותיו ולמידותיו של האדם. ואילו שלוש הארצות הנוספות, אותן יקבלו ישראל בגאולה הקרובה, מסמלות את שלושת הכוחות של השכל – חכמה בינה ודעת, עבודת ה’ הקשורה למוח.

עיקר עבודת ה’ הנדרשת מאתנו בזמן הגלות היא במידות וברגש. ואילו עבודת ה’ הקשורה לכוחות השכל, שייכת בעיקר לזמן הגאולה הקרובה. אולם כבר עכשיו, כהכנה לזמן הגאולה, עלינו להתרגל אף לרמת עבודת ה’ שתידרש מאיתנו בזמן הגאולה – עבודת השכל. לכן עלינו לעסוק במיוחד בלימוד תורת החסידות בעניינים עמוקים וברמה גבוהה לאין ערוך מזו שהורגלנו בה.

(ע”פ דבר מלכות לך לך תשנ”ב סעיפים יג-יד)

 

י”ד מרחשון

עליה במדרגות התורה

מדרגת לימוד התורה שאנו לומדים היום נחשבת כנמוכה לגבי התורה שנלמד בזמן ביאת המשיח. אחת הסיבות לכך היא  שכאשר אדם לומד תורה בזמן הגלות – הוא יכול לשכוח את לימודו. בימות המשיח, לעומת זאת, הלימוד יכנס בקרבו ללא שכחה.

בנוסף לכך, הלימוד בימות המשיח יהיה נעלה הרבה יותר, מכיוון שהוא יעסוק ב”תורה חדשה” שיגלה מלך המשיח. לימוד התורה שלנו כיום, למרות שהוא במדרגה נמוכה, מהווה הכנה  לקראת מדרגת לימוד התורה לעתיד לבוא.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

י”ד מרחשוון (11.11)

לעמוד בתוקף

כאשר עם ישראל עומד בתוקף המתאים, ומבהיר לכל אומות העולם שארץ ישראל שייכת לנו – לא מפני שכבשנו אותה ב”כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי” (דברים ח, יז), אלא משום שאלוקי העולם נתן אותה במתנה נצחית לעם עולם – מתקבלת עמדה זו אצל הגויים אף בזמן הגלות. זאת כהכנה להתבטלות של אומות העולם כלפי עם ישראל שתהא בגאולה הקרובה, כפי שנאמר “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ” (ישעי’ מט, כג).

(ע”פ לקוטי שיחות כרך טו עמ’ 901)

ט”ו מרחשון

חום ההתגלות

פרשת וירא – אותה אנו קוראים השבת, פותחת במילים “וירא אליו ה'” – התגלות ה’ לאברהם אבינו. פסוק זה מסתיים במילים: “כחום היום“. במילים אלו רומזת התורה ששלימות ההתגלות של הקדוש ברוך הוא  תהי’ בזמן הגאולה שגם היא קשורה עם חום היום. כפי שנאמר: “לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים (ועמך כולם צדיקים) מתרפאים בה'” (נדרים ח, ב).

(ע”פ שיחת ש”פ וירא תשנ”ב סעיף י”א)

ט”ז מרחשון

שלמות הרצון האלוקי

בהקשר לכך שלעתיד לבוא אנו נקריב קורבנות, מופיע בתפילת מוסף הביטוי “כמצוות רצונך”. הסברו הפשוט של ביטוי זה הוא, שישנן מצוות שאיננו יכולים לקיים אותן כיום כלל – כמו קורבנות. הסבר נוסף לכך הוא, שכיום אין באפשרותנו לקיים את המצוות באופן מושלם לפי הרצון האלוקי. אך לעתיד לבוא כשיוכל האדם לעבוד את ה’ בכל עשר כוחות נפשו, וללא שום הפרעה מנפשו הבהמית – אז יוכל לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא ולרומם את הבריאה כולה על ידי קיום המצוות בתכלית השלמות.

(ע”פ שיחת ש”פ לך לך תשנ”ב)

י”ז מרחשון

הילדים של כולנו – “מְשִיחַי” –

תינוקות של בית רבן מכונים בשם “מְשִיחַי” (תהילים קה, טו), זאת משום שאצל ילד יהודי לפני גיל מצוות מודגש במיוחד הניצוץ מנשמתו של משיח שקיים בתוכו. סיבת הדבר היא שמכיוון שעבודתם את הקדוש ברוך הוא איננה תלויה כל כך בהבנה שכלית, ולכן הכרתם בו היא יותר עמוקה ונובעת מעצם הנפש.

המפרשים מבארים סיבות שונות לכך שילדי ישראל מכונים מְשִיחַי, אך כיום אין צורך לחפש סיבות לכך, כי ברגע שרואים ילד יהודי הוא כל כך חדור בנושא המשיח עד שרואים עליו – משיח

(ע”פ שיחת ש”פ וירא תשנ”ב סעיף י”א, ע”פ שיחת שמחת תורה תשנ”ב)

י”ח מרחשון

מבית הכנסת לבית המקדש

בית המקדש השלישי שיבנה בקרוב ממש, יתרחב מאוד ויתפרש על פני שטחה של כל העיר ירושלים. זאת משום שיתווספו אליו חלקים נוספים שלא היו בבתי המקדש הקודמים. חלקים אלו הם בתי הכנסיות מכל העולם כולו, אשר יעברו לשכון בירושלים ויתחברו לבית המקדש.

לאור זאת ניתן לפרש את הפסוק: “כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים” (ישעי’ נו, ז), במובן זה, שבתי הכנסת שנמצאים כיום בארצותיהם של כל העמים – יהיו בימות המשיח חלק בלתי נפרד  מביתו של הקדוש ברוך הוא – בית המקדש.

(מהרש”א, מגילה כט, א)

י”ט מרחשון

בית הכנסת המרכזי – 770

בזמן שבית המקדש היה קיים היתה עיקר השראת השכינה של הקדוש ברוך הוא בעולם – בבית המקדש. ומאז שחרב נסתלקה השכינה ואין היא שורה בעולם כמקודם. לכן מכונים בתי הכנסת בשם – בית מקדש מעט, להורות שישנה שם רק מעט שכינה. אולם הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח אומר שגם בזמן הגלות ישנו מקום מרכזי שבו מתרחש עיקר השראת השכינה. מקום זה הינו בית הכנסת של נשיא הדור – הרבי מלך המשיח.

לפיכך, חיבורם של כל בתי הכנסת לבית המקדש בגאולה הקרובה יהיה באמצעות בית הכנסת שב-770, משום שהוא בית הכנסת של נשיא הדור.

(קונטרס בית רבנו שבבל תשנ”ב)

כ’ מרחשון

יום הולדת האדמו”ר הרש”ב – ר’ שלום בער – האדמו”ר החמישי

הרבי הרש”ב ייסד את ישיבות חב”ד, שנקראות בשם: ישיבות “תומכי תמימים”. ייחודיות הישיבה היא בלימוד תורת החסידות מתוך הבנה והסברה, מלבד לימוד תורת הנגלה. בשיחה בפני תלמידי הישיבה, הגדיר הרבי הרש”ב את תפקידם כ”חיילי בית דוד”, אשר תפקידם להביא את הגאולה.

ביום זה שבו חל יום הולדתו, עלינו להוסיף ולהגביר את העיסוק בנושאים שבהם פעל הרבי הרש”ב. לכן יש להגביר את ההכנה לגאולה, על ידי לימוד תורת החסידות בעיון, מתוך הבנה והסברה – כלימוד סוגיות בתורת הנגלה.

(ע”פ שיחת ש”פ וירא תשנ”ב סעיף יב)

כ”א מרחשון

גם התאנה יודעת

בתפילת הימים הנוראים אנו אומרים: “וידע כל פעול כי אתה פעלתו” – כלומר, שכל נברא ונברא אף הדומם ידע ויכיר כי ה’ ברא אותו. מצב נעלה כזה יתרחש בימות המשיח. משום שההתגלות האלוקית בזמן הגאולה תוביל לכך שגם בדברים הגשמיים יהיה ניכר כי ה’ בורא ומחייה אותם. כתוצאה מכך, אם אדם ירצה לקטוף תאנה בשבת – התאנה  תצווח ותאמר (מדרש תהילים, עג): “שבת היום” – כלומר התאנה תאמר ותזהיר את האדם לבל יעבור על איסור ויקטוף אותה בשבת. מכך ניתן להבין כי כל הבריאה תזעק “אלוקות”.

(ע”פ שיחת ש”פ וירא תשנ”ב)

כ”ט מרחשוון (6.11) – שבת פרשת תולדות

השליחות – לקבל פני משיח

בשבת זו ובימים הסמוכים לה, נערך בחצר הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח בכל שנה הכינוס העולמי של שלוחי הרבי. לפני 19 שנה – בשנת תשנ”ב, בשיחה שנשא בפני השלוחים אמר הרבי כי עבודת השליחות להכין את העולם לקראת הגאולה נסתיימה ונשלמה. ולכן “יש לצאת בהכרזה לכל השלוחים ולכל יהודי, שעבודת השליחות עתה מתבטאת בכך שנקבל את פני משיח צדקנו. שכל עבודתנו בענייני יהדות תהיה חדורה בנקודה: כיצד זה מוביל אותנו לקראת משיח צדקנו”.

(ע”פ שיחת ש”פ חיי שרה תשנ”ב)

ל’ מרחשוון (7.11)

יום א’ של ראש חודש כסלו

יום שבו ארע הנס בבריאותו של הרבי

החודש השלישי 

ביום זה אנו מציינים את היום הראשון של ראש חודש כסלו. לחודש כסלו ישנו קשר מיוחד לגאולה הקרובה בשל כמה סיבות: אחת מהסיבות היא שחודש כסלו הוא החודש השלישי (מתשרי, לפי סדר בריאת העולם). היותו שלישי מקשרת אותו לבית המקדש השלישי, אשר יבנה במהרה בימינו.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ תולדות הערה 29)

השאר תגובה