פתגמים קצרים חסידיים לחודש אלול | אמרות וציטוטים לחודש אלול

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אלול | אמרות וציטוטים לחודש אלול

חרטה אלוקית

ישנה התבטאות מעניינת של חז”ל כי הקדוש-ברוך-הוא מתחרט על כך שחולל את הגלות. חרטה זו אינה חרטה במובן הרגיל, שהרי אם-כן – מי מונע מהקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגלות בכל רגע נתון?!

הבעת החרטה האלוקית נועדה להחדיר בנו הכרה כי הגלות כשלעצמה הינה מצב בלתי-רצוי וזמני בלבד, ולכן אסור ליהודי לחשוב אף לרגע כי לא נורא כל-כך להישאר בה. עצמותיו צריכות לבעור ברצון להגיע מיד לגאולה הנצחית.

כשחיים בהרגשה כזאת, עוזר הקדוש-ברוך-הוא להתחיל לחוות חיים של גאולה כבר בזמן הגלות. לדוגמה: זוכים לכך שגויים מסייעים לנו לקיים תורה ומצוות.

(ליקוטי שיחות כרך כד עמוד 167)

אינסטינקטים אלוקיים

עידן הגאולה יתחלק לשתי תקופות: בתקופה הראשונה יסורו כל המכשולים והניסיונות ונוכל לקיים בשלמות את כל המצוות. בתקופה השנייה – לאחר תחיית המתים – נתעלה למדרגה נשגבה בה נהיה חדורים בהכרה אלוקית במידה כזו שתגרום לכך, שהטבע האנושי, האינסטינקטים הטבעיים שלנו יהיו תואמים אל מה שכתוב בתורה.

(על פי ליקוטי שיחות כרך טו עמוד 417)

גם מהפינה הכי נידחת

בפרשת-השבוע – ניצבים-וילך – מופיעה הבטחה על קיבוץ הגלויות שיתרחש בגאולה: “אם יהיה נדחך בקצה השמים – משם יקבצך השם אלוקיך ומשם יקחך”. הביטוי ‘בקצה השמים’ בא לומר, כי אפילו מהפינה והנידחת והמרוחקת ביותר –  גם משם ייאספו וייגאלו בני ישראל.

(התוועדויות תשמ”ה חלק חמישי עמוד 3030)

אור הלבנה כאור החמה

בימות המשיח לא ישרור חושך בעולם כי החושך עצמו יהפך לאור, כפי שאומר הנביא (זכרי’ה יד, ז): “והיה לעת ערב יהיה אור”. זאת משום שיהיה גילוי אלוקות נעלה, שיחדור בתוך כל נברא ונברא, עד שכל הנבראים יאירו. כפי שנאמר: “והיה אור הלבנה כאור החמה” (ישעיה ל, כו). כיום, הירח מקבל את אורו מן השמש, ועל ידי כך הוא מאיר. אולם בזמן הגאולה, הלבנה לא תצטרך עוד לקבל את אורה מן השמש, אלא היא תאיר בעצמה, בשל גילוי אור ה’ שיחדור גם בה.

(ע”פ מאמרי אדמו”ר הזקן, נביאים, עמ’ כח, ולקו”ש ח”ט עמ’ 64)

התקרבות גוררת התגברות

בגמרא (חולין נט,ע”ב) מסופר אודות אריה עצום ממדים, שככל שמתקרבים אליו מרגישים בעוצמתו יותר ויותר. אריה זה הינו משל לימים הנוראים, אשר כדברי האדמו”ר ה”צמח צדק” הם מכונים אריה. ראשי התיבות של: אלול ראש-השנה יום-הכיפורים הושענא-רבה – הם אריה, משום שככל שמתקדמים בהם מתחזק הגילוי האלוקי ומתעצם. כן הדבר בנוגע לגאולה, ככל שמתקרבים אליה נכרת השפעתה יותר ויותר. לכן נתגלתה תורת החסידות בדורות האחרונים דווקא – כי היא מהווה טעימה מתורתו של משיח.

(ע”פ אור התורה נ”ך ח”א עמ תסז, הובא בשיחת ש”פ ראה תשנ”א)

למול ולשוב

כידוע, לחודש אלול ישנם כמה ראשי תיבות, אחד מראשי התיבות הללו נמצא בפרשת ניצבים – אותה קראנו בשבת: “וּמָל ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ” (דברים ל,ו). ראשי תיבות אלו מרמזים על תשובה, משום שכאשר מוסרת העורלה המכסה ליבו של האדם הוא יכול לחזור ולהתקרב אל הקב”ה.

הקשר בין התשובה לגאולה מובע בדברי הרמב”ם: “וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין” (הלכות תשובה ז, ה).

(ע”פ שיחת אור לג’ פר’ ניצבים תשנ”א)

ילדים זה ברכה

בגאולה נזכה לגילוי מוחשי של האין-סוף האלוקי – אותו כוח מופלא, שממנו נוצרה כל הבריאה יש מאין. למעשה, גם לעם ישראל ניתן מימד מסוים של כוח האין-סוף – היכולת ללדת ילדים, שנחשבת במובן מסוים ליצירת יש מאין. מסיבה זו, לידתם של ילדים (יהודים דווקא, שבתוכם שורה נשמה אלוקית), שהנם ביטוי לכוח האין-סוף האלוקי – מזרזת את גילויו של אותו כוח, בגאולה השלמה והקרובה.

(התוועדויות תנש”א חלק רביעי עמוד 239)

לאורו של המשיח ולעפר רגליו

במדרש מתואר, כי בעת שיתגלה המשיח הוא יעמוד על גג בית-המקדש ויאמר  לעם ישראל: “ענווים, הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם. באותה שעה מבהיק הקדוש-ברוך-הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן… שנאמר: “והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך” (ישעיה ס, ג), ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח”.

(ילקוט שמעוני ישעיה רמז תצ”ט)

א’ אלול (8.13) – ב’ דראש חודש אלול

חמישה ראשי תיבות

לשמו של החודש “אלול”, אשר מתחיל ביום זה, ישנם מספר ראשי תיבות, המבטאים את מהות עבודת ה’ הנדרשת בחודש זה: 1.”אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי” (שיר השירים ו, ג)  המסמל תפילה. 2.”אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ” (שמות כא, יג), המדבר אודות ערי מקלט, ו”דברי תורה קולטים”, ולכן הוא מסמל   לימוד תורה. 3.”אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים” (אסתר ט,כב) – גמילות חסדים, 4.”וּמָל ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב” (דברים ל,ו) – תשובה, 5. “לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה ” (שמות טו,א) – גאולה.

כלומר, עבודת ה’ בחודש אלול צריכה להיעשות בשלושת הקווים עליהם עומד העולם: תורה, תפילה וגמילות חסדים –  מתוך תשובה, וציפייה לגאולה.

העבודה הרגילה של יהודי היא בשלושת העמודים: תורה, עבודה (תפילה), וגמילות חסדים. לעומת זאת תשובה היא למעלה מן ההגבלה, גם למי שמעד ונפל. וגאולה היא כמובן עוד למעלה יותר. וזו ההדגשה שגם את העבודה הרגילה צריכים לקיים מתוך תנועה של תשובה וגאולה, באופן שלמעלה ממדידה והגבלה.

(ע”פ דבר מלכות שיחת ש”פ ראה סעיף ד)

ב’ אלול (9.1)

אלול של ציפייה

אחד מראשי התיבות של אלול נמצא בפסוק: “לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה” (שמות טו, א). פסוק זה נמצא בתוך השירה, והוא מרמז על השירה שישירו ישראל בגאולה הקרובה.

מכך אנו לומדים כי עבודת ה’ בחודש אלול צריכה להיות חדורה בתחושת הגאולה בכל פרט ופרט. זאת ע”י ציפייה ואמונה, מתוך וודאות גמורה, שתכף ומיד נראה בעיני בשר ש”הנה זה (מלך המשיח) בא”.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ ראה תשנ”א סעיף יא)

ג’ אלול (9.2)

בלי לראות ובלי לשמוע

שיפוטו של מלך המשיח לא יהיה כמשפטו של כל שופט בשר ודם. בדרך כלל השופט מכריע לפי ראות עיניו או לפי משמע אוזניו. אך לגבי מלך המשיח נאמר: “וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ” (ישעי’ יא, ג), כלומר המשפט לא יתבסס על שמיעה או ראיה.

מלך המשיח ירגיש ויבין את הסיבות שהביאו את החוטא לחטוא. הוא ירגיש את קשיי הגלות שהכבידו עליו, ויעורר רחמים על החוטא כדי למצוא זכות עליו. הוא יאמר שבוודאי אותו אדם לא רצה לחטוא, אלא שבשל קושי הגלות לא היה יכול להתגבר על יצרו. ע”י לימוד זכות זה יוכל האדם לצאת זכאי בדינו של מלך המשיח ויקום בתחיית המתים.

(ע”פ ליקוטי דיבורים כרך ב עמ’ 862)

ד’ אלול (9.3)   829

נבואת הגאולה

בשבת זו, לפני 20 שנה הודיע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט”א בדברי נבואה מפורשים שהגאולה כבר מגיעה, כדבריו “צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקדוש ברוך הוא בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה”שופטייך” ו”יועצייך” ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל ענייני תורה ומצוות… עד הנבואה העיקרית: הנבואה ש”לאלתר לגאולה”, ותכף ומיד ממש “הנה זה (משיח) בא”.

לאור זאת כשמתבוננים בנבואותיו של הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח ורואים כי כולם התקיימו אחת לאחת. כמו, לגבי מלחמות ישראל (ששת הימים, יום כיפור ומלחמת המפרץ) ונבואת העליה הגדולה של היהודים מתוך המהפכה ברוסיה וכו’, לא נתפלא שכמאתיים רבנים בישראל חתמו על פסק דין ברור שלרבי מליובאוויטש שליט”א יש דין של נביא, ויש להשמע להוראותיו. במיוחד בנוגע לנבואה על הגאולה ש”הנה הנה משיח בא”, שזו נבואה לטובה.

נבואה לרעה, אומנם, יכולה להתבטל על ידי תפילה וכדו’. אך נבואה לטובה ברור לפי כל הדעות (ההלכתיות) כי היא חייבת להתקיים.

לכן, הבה נקבל בשמחה את בשורת הגאולה של הרבי, בכך נזרז את הגאולה הפרטית והכללית של כולנו.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ שופטים תשנ”א אות יא)

ה’ אלול (9.4)

לאן נעלמו השוטרים?

המצווה הפותחת את פרשת השבוע- אותה קראנו בשבת, היא מינוי שופטים ושוטרים בכל עיר, כפי שנאמר “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ” (דברים לג,ד). תפקיד השופטים הוא להכריע את הדין, ואילו תפקיד השוטרים הוא לאכוף את ביצוע גזר הדין.

אולם, לגבי הגאולה הקרובה נאמר “וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה” (ישעי’ א,כו), כלומר, בימות המשיח יהיו רק שופטים ללא שוטרים. אם כך, לאן נעלמו השוטרים? התשובה לכך היא, שהיות שהיצר הרע וכוחות הטומאה המשכנעים אותנו כיום שלא לנהוג על פי פסק הדין – יעלמו מן העולם בזמן הגאולה. לכן לא יהיה צורך עוד בשוטרים שיכריחו אותנו לבצע את גזר הדין, אלא כולנו נבצע ברצון ובשמחה את פסיקתם של גדולי ישראל בבתי הדין.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ שופטים תשנ”א אות ג)

ו’ אלול (9.5)

שוטרים חיוביים

אמנם, (כנאמר בפתגם הקודם) בגאולה הקרובה לא יהיה צורך בשוטרים שיכריחו אותנו לבצע את מה שהשופטים הכריעו. אולם, לא יתכן לומר שבימות המשיח לא יהיה שוטרים בכלל, זאת מכיוון שהתורה היא ניצחית, ולא יתכן שהציווי  “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ” (דברים לג,ד) – לא יתקייים.

לכן מחדש הרבי שליט”א מליובאוויטש מלך המשיח כי אמנם יהיו שוטרים בעולם, אך הם יבצעו את תפקידם באופן שונה מתפקידם כיום. תפקידם יהיה חיובי ולא שלילי – לא להכריח לבצע את גזר הדין אלא לסייע לנו לקיים את מצוות ה’, כגון: סיוע לעדים להתייצב בבית הדין, הכוונת עולי רגלים בדרכים וכדו’.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ שופטים תשנ”א אות ג הערה 23)

ז’ אלול (9.6)

רוצח? למקלט!

ציווי נוסף המופיע בפרשת השבוע – אותה קראנו בשבת הוא: ערי מקלט. ערים אלו נועדו לשמש כמקלט לאנשים שהרגו בשגגה. בפרשה שלנו נאמר כי לעתיד לבוא – כשירחיב הקדוש ברוך הוא את שטחה של ארץ ישראל, ישנה מצווה להוסיף עוד ערי מקלט במקומות שנכבשו.

אולם, לכאורה, בגאולה הקרובה לא יהיה צורך עוד בערי מקלט, משום שלא יהיו רוצחים יותר בעולם כלל, אם כן, מדוע מצווה התורה להקים ערי מקלט בימות המשיח?

התירוץ לכך הוא, שהיושבים בערי המקלט בימות המשיח יהיו אנשים אשר רצחו בשגגה בזמן הגלות. למרות שהחטא היה בזמן הגלות הם יתחייבו בגלות בעיר מקלט בזמן הגאולה.

(ע”פ ליקוטי שיחות כרך כד ש”פ שופטים עמ’ 701 ואילך)

ח’ אלול (9.7)

לא מתגרשים!

גאולה נמשלה לנישואין מחודשים של הקדוש ברוך הוא עם ישראל לאחר שגרשם מלפניו בגלות. דימוי זה של הגלות לגירושין מעורר תמיהה, הרי אדם שגרש את אישתו והיא נישאה לאחר הוא אינו יכול לקחתה מחדש, אם כן כיצד יתכן שהקדוש ברוך הוא יתחתן מחדש עם ישראל לאחר שהם עזבוהו והלכו אחרי אלוקים אחרים? התשובה לכך היא שהיות שכל הארץ שייכת לקדוש ברוך הוא, אם כן לא שייך המושג גירושין אצלו. משום שגם כאשר ישנה גלות ואנו נראים כמרוחקים מן הקדוש ברוך הוא – הרי אנו עדיין ברשותו, ולעולם איננו יכולים לצאת מרשותו.

(ע”פ ילקוט שמעוני דברים פרק לב רמז תתקמא, וע”פ דברי שמואל ד”ה ויקחו לי תרומה)

ט’ אלול (9.8)

מקום לא ידוע

כידוע מקום קבורתו המדוייק של משה רבינו אינו ידוע, כפי שכתוב בתורה: “וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דברים לד,ה). הטעם לכך שהקדוש ברוך הוא לא חפץ שישראל ידעו את מקום קבורתו היא שגלוי וידוע היה לפניו שעתידים ישראל לגלות מארצם, וחשש שמא יבואו להתפלל על מקום קברו של משה רבינו והוא יעמוד ויתפלל עבורם ותתבטל גזירת החורבן.

ומדוע לא אפשר הקדוש ברוך הוא למשה לבטל את גזרת החורבן, זאת מכיוון שלמרות הקושי והצער של הגלות יש בה יתרון לעם ישראל.

אומנם  בזמננו, מדגיש הרבי מליובאוויטש שליט”א מלך המשיח, כבר תוקנו כל הדברים שנדרשו בזמן הגלות וכבר הגיע זמן הגאולה.

(ע”פ זרע שמשון, הובא בילקוט משיח וגאולה יז עמ’ 37)

י’ אלול (9.9)

כולם משכילים

כחלק מן הנבואות העוסקות בימות המשיח אומר הנביא ישעי’ “הִנֵּה יַשְׂכִּיל, עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ, מְאֹד” (ישעי’ נב,יג). דברי נבואה אלו מתבארים בשני אופנים: 1. אלו מעלותיו של מלך המשיח בעצמו. 2. אלו מעלותיהם של כל ישראל.

שני פירושים אלו אינם סותרים זה את זה אלא הם שלובים זה בזה. היות שמלך המשיח יהיה “משכיל” וחכם עצום לכן הוא יוכל ללמד את התורה לכל ישראל, לימוד זה של התורה על ידי המשיח בעצמו ירומם את כל ישראל לדרגה גבוה ופנימית כל כך שכולנו נוכל להגיע לדרגה כזו של “הִנֵּה יַשְׂכִּיל, עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ, מְאֹד”.

(ע”פ ספר המאמרים תש”כ עמ’ 211)

י”א אלול (9.01)  692

ניצחון בטוח

פרשתנו פותחת במילים “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל אֹיְבֶיךָ” (דברים כא,י). המילים “עַל אֹיְבֶיךָ” מבטאות את הענין שכבר ביציאתו של היהודי למלחמה יש לו עליונות על האוייב “עַל אֹיְבֶיךָ”.

בתורת החסידות מוסבר שישנה מלחמה נוספת יום יומית אותה אנו מנהלים עם כוחות הרשע אשר מנסים להשתלט עלינו. רומזת לנו כאן התורה, שכאשר נתאמץ עם הנפש הטובה, הקדושה, האלוקית – לקיים את הרצון האלוקי, ואותה נקדים בכל ענין יהודי ובחיי היום יום, אזי נרגיש את עליונותה האמיתית. עליונות שתביא גם להחזרת הכוחות שבזבזנו עבור עניינים שליליים. עליונות הנשמה על חומריות הטבע תביא בסופו של דבר להשלמת הכוונה האלוקית בבריאת העולם “לעשות לו יתברך (לקדוש ברוך הוא) דירה בתחתונים” (בחומריות ובחיי היום יום דווקא). כוונה זו תושלם בגאולה הקרובה בקרוב ממש.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ תצא תשנ”א אות י)

י”ב אלול (9.11)

מותר לטעום

בפרשתנו מדובר אודות אדם העובד בשדה חברו. התורה מתירה לו לטעום מן התבואה תוך כדי עבודתו, בין כאשר מדובר בחיטים – שהם צורך קיומי, ובין שמדובר בענבים שנאכלות לתענוג. כן הדבר גם בעבודתם של עם ישראל את ה’, תוך כדי העבודה בקיום המצוות בעולם הזה – נותן לנו הקדוש ברוך הוא לטעום מפרי עמלנו. זאת ע”י שהוא מספק לנו את צרכנו הקיומיים ואף מעניק לנו ביד רחבה.

ובנוסף לשכר שמהווה רק בסיס קיומי לחיים תקינים על מנת שנוכל לעבוד את ה’, מחכה לנו השכר המובטח לעתיד לבוא, שכר שהוא שלא בערך והשוואה כלל לעבודתנו.

בגאולה נזכה לכך כולנו, בקרוב ממש!

(ע”פ דבר מלכות ש”פ תצא תשנ”א הערה 18)

י”ג אלול (9.21)

שכר עתידי

השכר שבו נזכה לעתיד לבוא איננו רק על מעשינו בזמן הגלות, אלא הוא גם על עבודתנו בזמן העתיד. על קיום המצוות בימות המשיח יגיע לנו שכר רב יותר מאשר על קיום המצוות כיום. זאת מכיוון שנוכל לקיים מצוות רבות, שאין באפשרותנו לקיימן כיום. בנוסף לכך, קיום המצוות יהיה בדרגה גבוהה ומרוממת יותר. מכיוון שאז תהיה שלמות בעולם ושלמות באדם. כך שקיום המצוות יעשה באופן מושלם ביותר. ועל קיום מושלם כזה – בוודאי מגיע שכר רב.

(ע”פ דבר מלכות ש”פ תצא תשנ”א אות ט)

י”ד אלול (9.31)

מן בסעודה

כחלק מן השכר המובטח לעתיד לבוא, תתקיים סעודה גדולה לצדיקים. בסעודה זו – אותה יאכלו הצדיקים בעת ביאת המשיח יוגשו מאכלים מיוחדים, כגון: שור הבר והלוייתן, ויין המשומר מששת ימי בראשית. מלבד מאכלים אלו יוגש בפתיחת סעודה זו מעדן מיוחד אשר כבר שנים רבות לא טעם אף אדם ממנו, והוא – המן שהוריד ה’ לישראל בעת נדודיהם במדבר.

(ע”פ שיחת כ’ אב תשכ”ג)

ט”ו אלול (9.41)

יום התייסדות ישיבת “תומכי תמימים” בשנת תרנ”ז (1897) – ישיבת חב”ד המפורסמת הראשונה בעולם ע”י הרבי הרש”ב – הרבי החמישי לשושלת חב”ד

תמים – שלם

תלמידי ישיבות חב”ד מכונים “תמימים”. פירוש המילה “תמים” הוא – שלם, ע”ד קרבן שצריך להיות “תמים” – שלם, ללא מום. כלומר, על התלמידים הנקראים “תמימים” מוטלת החובה להיות שלמים בעבודת ה’ בכל שלושת התחומים: תורה, תפילה וצדקה – אשר מסמלת את קיום המצוות בכלל.

מכך אנו לומדים שלא די בכך שהאדם לומד תורה באופן מושלם או מתפלל בשלימות, אלא עליו להתעסק גם בגמילות חסדים – להשפיע ולהאיר את סביבתו. שכל בית בישראל יהיה מעין “תומכי תמימים”, בית שמגדלים בו ומפארים בו תורה, תפילה וגמילות חסדים. בכך נרגיש כולנו תמימות ושלימות מיוחדת. ענין זה כולל לימוד בכל בית בפנימיות התורה (חסידות, קבלה ועוד), שהוא אחד מן החידושים של ישיבת תומכי תמימים, ובפרט תורתו של משיח.

בכך נזרז את התגלות המשיח, כפי שהבטיח לבעל שם טוב שכאשר יפוצו מעיינות החסידות חוצה – יבוא המשיח.

(ע”פ קטע משיחת ש”פ קרח ג’ תמוז תשנ”א וע”פ שיחת פר’ תצא תשנ”א)

ט”ז אלול (9.51)

יותר מגן עדן

בגאולה הקרובה יתגלה בעולם אור אלוקי בדרגה גבוהה כל כך, יותר מן האור האלוקי המתגלה לצדיקים בגן עדן. לכן גם הצדיקים הגדולים ביותר – כמו אברהם אבינו ומשה רבינו, אשר מקום מושבם הוא ברום מעלות שבגן העדן, יקומו בתחיית המתים, יתלבשו בתוך גופים ויחיו כאן – בעולם הזה בעת הגאולה.

(ע”פ ליקוטי תורה שלח מט,א)

י”ז אלול (9.61)

רוממות וענוה

למרות שמלך המשיח יהיה מרומם ונישא מעל כולם, למרות זאת הוא יהיה ענו, וילמד תורה גם עם אנשים פשוטים.

בכדי לזרז ולמהר את ביאת המשיח עלינו ללמוד תורה – תורת הנגלה ותורת החסידות, וללמדה לכל אחד, גם לאנשים פשוטים. כלומר, שהלימוד וההפצה צריכים להיות לא בשביל התרומה שלהם למי שמלמד – אלא בשביל המקבלים והלומדים. הנהגה כזו בענווה ובשפלות כמו המשיח, בוודאי תקרב ותמהר את התגלותו.

(ע”פ קונטרס ה’ טבת תשנ”ב)

כ”ה אלול (4.9)

יום בריאת העולם

שלמות ופריצת גדר

על בריאת העולם, נאמר בתורה: “אלה תולדות השמים וארץ בהבראם” (בראשית ב, ד). בפסוק זה נכתבת המילה תולדות בכתיב מלא (פעמיים ו’), זאת על מנת ללמד שהעולם נברא בשלמותו. אולם לאחר חטא עץ הדעת נגרם חסרון בעולם, ולכן בכל התורה נכתבה המילה תולדות בכתיב חסר: “תולדֹת”. הפעם השנייה שבה כתוב בתנ”ך את המילה תולדות – בכתיב מלא, היא בפסוק: “אלה תולדות פרץ” (מגילת רות ד, יח). פסוק זה עוסק בפרץ בנו של יהודה בן יעקב אבינו, שמצאצאיו יצא מלך המשיח. הכתיב המלא בא ללמדנו שמלך המשיח יביא את העולם למצב של שלמות.  אך לא רק שלמות כפי שהייתה בבריאת העולם –שלמות מוגבלת, אלא שלימות בדרגה גבוהה הרבה יותר, כ”פרץ” – “פריצת גדר” – שהיא בלתי מוגבלת לחלוטין.

(ע”פ שיחת ש”פ נצבים תשנ”א, ב’ דר”ה וש”פ וילך ו’ תשרי תשנ”ב)

כ”ו אלול (5.9)

אור הלבנה כאור החמה

בימות המשיח לא ישרור חושך בעולם כי החושך עצמו יהפך לאור, כפי שאומר הנביא (זכרי’ה יד, ז): “והיה לעת ערב יהיה אור”. זאת משום שיהיה גילוי אלוקות נעלה, שיחדור בתוך כל נברא ונברא, עד שכל הנבראים יאירו. כפי שנאמר: “והיה אור הלבנה כאור החמה” (ישעיה ל, כו). כיום, הירח מקבל את אורו מן השמש, ועל ידי כך הוא מאיר. אולם בזמן הגאולה, הלבנה לא תצטרך עוד לקבל את אורה מן השמש, אלא היא תאיר בעצמה, בשל גילוי אור ה’ שיחדור גם בה.

(ע”פ מאמרי אדמו”ר הזקן, נביאים, עמ’ כח, ולקו”ש ח”ט עמ’ 64)

כ”ז אלול (6.9)

ברצוננו ושלא ברצוננו

ידוע פתגמו של רבי יוסף יצחק מליובאוויטש (הרבי השישי לבית חב”ד): “לא ברצוננו הלכנו לגלות ולא ברצוננו נצא ממנה – אלא ברצון ה'”. אם נקשה: לשם מה צריך היהודי לרצות משיח – הרי אין הדבר תלוי ברצונו? המענה לכך הוא: שפתגם זה מתאים רק בקשר לרצונו הפרטי של האדם הנמצא בעולם הזה הגשמי. כי בעולם הזה רצונו של האדם הינו נפרד מן הרצון האלוקי. אולם היהודי צריך לשלוט על רצונותיו, לשאוף להתקרב אל הקדוש ברוך הוא ולהפוך את רצונו לקדושה. כאשר יהודי מתאחד עם ה’, אזי נאמר על כך במשנה: “עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו” (אבות ב, ד). כאשר הרצון של היהודי מאוחד עם רצונו של ה’, יש ביכולתו לפעול שהקדוש ברוך הוא יעשה את רצונו כרצונו של היהודי – יבטל את הגלות ויביא את הגאולה.

(ע”פ שיחת ש”פ כי תבוא תשנ”א)

כ”ח אלול (7.9)

התקרבות גוררת התגברות

בגמרא (חולין נט,ע”ב) מסופר אודות אריה עצום ממדים, שככל שמתקרבים אליו מרגישים בעוצמתו יותר ויותר. אריה זה הינו משל לימים הנוראים, אשר כדברי האדמו”ר ה”צמח צדק” הם מכונים אריה. ראשי התיבות של: אלול ראש-השנה יום-הכיפורים הושענא-רבה – הם אריה, משום שככל שמתקדמים בהם מתחזק הגילוי האלוקי ומתעצם. כן הדבר בנוגע לגאולה, ככל שמתקרבים אליה נכרת השפעתה יותר ויותר. לכן נתגלתה תורת החסידות בדורות האחרונים דווקא – כי היא מהווה טעימה מתורתו של משיח.

(ע”פ אור התורה נ”ך ח”א עמ תסז, הובא בשיחת ש”פ ראה תשנ”א)

כ”ט אלול (8.9)

ערב ראש השנה ויום הולדת כבוד קדושת אדמו”ר ה”צמח צדק” – רבי מנחם מענדל

צמח באופן של צדק

האדמו”ר השלישי בשושלת חב”ד מכונה על שם ספרו: “צמח צדק”. שמות אלו הם גם שניים משמותיו של מלך המשיח. כמו שכתוב “איש צמח שמו” (זכרי’ ו, יב) וכן הוא נקרא “משיח צדקנו”. כיוון שבכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משיח, לפיכך ניתן ללמוד מכך הוראה בעבודת ה’ לכל יהודי: השם “צמח” מלמד אותנו שיהודי צריך תמיד “לצמוח” ולהתעלות ברוחניות. השם השני “צדק” מורה על אופן הצמיחה – שצריך להיות “בצדק”, כלומר לפי הוראות התורה וההלכה. ציון יום ההולדת של הצמח צדק בערב ראש השנה מרמז כי הנהגה זו מהווה הכנה לתקיעת שופר. בזכות ההשתפרות וההתעלות (“צמח”) בעבודת ה’ לפי הוראות התורה (“צדק”), זוכים לשמוע את קול השופר – שופרו של משיח.

(ע”פ שיחת ז”ך אלול תשמ”ט)

 

השאר תגובה

%d bloggers like this: