פרשת עקב והמזוזה

פרשת עקב והמזוזה

ב”ה טור לפרשת עקב  כותרת: מזוזה זה לא קמיע

“מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?”, פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי.

“אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו”, השיב היהודי.

“אם כן, שים גם אצלי מזוזה”, ביקש השכן. ואכן, גם בביתו הותקנה מזוזה.

כעבור חודש שוב הופיע הגוי בביתו של היהודי, והפעם בפיו בקשה חד משמעית להוריד את המזוזה מפתח ביתו. “מה קרה, האם עדיין יש גניבות בביתך?”, שאל היהודי בפליאה.
“לא”, ענה השכן, “הגניבות אומנם פסקו. אבל מאז ששמתי מזוזה, כמעט כל רבע שעה דופק בדלת איזה ‘שנורר’ יהודי ומבקש צדקה”…
הבדיחה הזו כנראה לא התרחשה במציאות, אבל סיפור דומה התרחש במציאות. התלמוד מספר על ארטבן, מלך פרס, ששלח מתנה יקרה לרבי יהודה הנשיא. בתגובה, שלח לו רבי יהודה הנשיא מזוזה מהודרת במתנה. ארטבן נפגע ושאל: “אני שלחתי לך מתנה יקרה, וכיצד אתה שולח לי דבר פעוט ערך שכזה?”. ענה לו רבי יהודה הנשיא: “אתה שלחת דבר שצריך לשמור עליו, ואילו אני שלחתי מזוזה ששומרת עליך”.
כעבור תקופה, חלתה בתו היחידה של המלך ארטבן במחלה קשה. הוא נזכר במזוזה ובדבריו של רבי יהודה, קבע את המזוזה בפתח החדר, ואכן הבת הבריאה לחלוטין.
למעשה, גוי אינו חייב במצוות. אם כן, איך זכה ארטבן לקבל שכר על קיום מצוות מזוזה?
מסתבר, שכוח השמירה של המזוזה אינו רק שכר חיצוני, אלא מהווה חלק מהמהות של המזוזה. במזוזה עצמה יש קדושה, השומרת על הבית, בנוסף לשכר המצוה. שמירה זו משתקפת בהלכה האומרת שיש לקבוע את המזוזה בחלק של המשקוף הקרוב לרחוב, כדי שתשמור על מפגעים העלולים לבוא מהרחוב אל הבית. רעיון זה בא לידי ביטוי גם במזוזה עצמה, עליה כתובות האותיות שד”י, ראשי תיבות שומר דלתות ישראל.
אל תתבלבלו. לא המזוזה שומרת, אלא הקב”ה שומר. המזוזה היא מוקד השמירה האלוקי. מובן, אפוא, כי כדי שהשמירה תחול על הבית, המזוזה צריכה להיות כשרה כפי רצון ה’, בהתאם לקריטריונים ההלכתיים. לדוגמה, המזוזה צריכה להיכתב על ידי סופר ירא שמים, על קלף, וחשוב לבדוק מידי תקופה שהאותיות לא נפגעו והמזוזה עדיין כשרה.

כדאי לקנות מזוזה כשרה בניו יורק נא לפנות לבית חב”ד הקרוב

או לחייג לרב שרגא זלמנוב 718-3807050

השאר תגובה