פרשת משפטים – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת – חסידות קלילה על הפרשה

פרשת משפטים – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת – חסידות קלילה על הפרשה

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע”ז

שמעתי פעם ממישהו סיפור: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז “מי רוצה?” כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד פתח את הארגז ולהפתעת כולנו הארגז היה מלא בחפיסות שוקולד שלימות, כולם שלחו את ידיהם והחלו לאכול בהנאה, רק אני, שהייתי ילד עם חוש צדק מפותח, לא הסכמתי לקחת לפני שאברר את העניין, פניתי לילד בשאלה, “מאיפה השוקולדים?” ״מהחנות״, ענה הילד, קנית אותם? שאלתי, והילד אומר ״לא בדיוק״, ״אלא מה גנבת?״ ״לא, לקחתי״, הסתכלתי עליו בנסיון להבין, לקח הילד שתי חפיסות שוקולד ואמר לי ״בא ואסביר לך, אם תבין, בסדר, ואם לא, יישאר לי יותר״, התיישבנו בצד והילד מסביר לי “כאשר מתמחרים מוצר, התמחור מורכב מכמה מרכיבים, העלות הבסיסית של המוצר, השכר של החנווני, עלות שכירות של החנות וכו’, יש עוד מרכיב אחד שמוסיפים בין 5 ל10 אחוזים על גניבות ובלאי שיש בחנות, תאר לעצמך שבחנות הזו אף אחד לא גנב, יוצא שבעל החנות גונב מהלקוחות שלו 5-10 אחוז, כשאני לוקח מפעם לפעם משהו מהחנות אני עוזר לו לא לגנוב״, מסיים הבחור את סיפורו ואומר “מה שמדהים זה שאני אכלתי את השוקולד בידיעה שבדקתי לפני כן שזה בסדר.. שלא כמו שאר הילדים שאכלו בלי לבדוק,

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסוק “ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים״, בפשטות מדובר על השופט היושב למשפט והתורה אומרת לו שלא ייקח שוחד כי אפילו אם הוא פיקח השוחד יעוור אותו, הוא לא יוכל לראות את הדברים נכונה ויסלף את הדברים גם אם הצדק הוא שונה,

*

בחסידות מתייחסים לשוחד גם כשוחד של האדם עם עצמו, לכל אחד מאיתנו יש מערכת של שכל ורגש, פעמים רבות השכל והרגש חלוקים ומשום מה הרבה יותר קל לנו ללכת בעקבות הרגש, ולהתעלם משיקולים וחשבונות, באה התורה ואומרת לנו שלא ניקח שוחד, כי ברגע שאני מאוד רוצה משהו, אני משוחד ולא רואה את המציאות בצורה הנכונה, ברגע שאני רוצה את השוקולד אמצא כל הצדקה כדי שהוא יהיה כשר, ברגע שהתאהבתי קשה לי לראות את החסרונות, הרגש שלנו הוא כמו תינוק שהוא טהור וחמוד אבל חייב מבוגר אחראי לידו וזה תפקידו של השכל להיות המבוגר שיוביל את הרגש למקום הנכון, ורק אז יוכל האדם להתחבר למעשיו בצורה הנכונה הן בשכל והן ברגש.

*

וכשקשה לי להחליט זה המקום לקיים את דברי חז”ל “עשה לך רב” לקחת אדם שאני סומך עליו ולהתייעץ איתו שיגיד לי בצורה אובייקטיבית מה נכון לי לעשות.

*

יהי רצון שנזכה באמת לחיות את החיים בצורה הנכונה בהרמוניה טובה בין שכל לרגש וכך ניתן קצת יותר ביטוי לנפש האלוקית השוכנת בתוכנו ובזכות העבודה עצמית שכל אחד מאיתנו יעשה עם עצמו נזכה בקרוב ממש לגאולה אמיתית ושלימה.

 

חיים הבר Heber: מסרון השבוע – שבת מברכים אדר
לו הייתי __ הייתי שמח

השבוע סערה התקשורת על הטיפול בקשישים. מידי שבוע אני מבקר במרכז יום לקשיש בשכונה לשוחח על הפרשה. אני מגלה שוב ושוב שאין תחליף לחכמת החיים של המבוגרים, שעברו הרבה בבית הספר של החיים.

אנו גם שרים שירים ישנים. שמתי לב שכל פעם הקשישים מבקשים שאשיר להם “א יידישע מאמע”. יתכן שהאמא נפטרה לפני שמונים שנה, ובכל זאת יש געגוע לזכרונות הילדות. למדתי מזה כמה חשוב לתת חום ואהבה לילדים בגיל הכי צעיר.

פעם אחרת שרתי “לו הייתי רוטשילד יבבבם יבבבם”. הרי כולם רוצים להיות רוטשילד… אך כשיש חכמת חיים, רואים אחרת. פתאום אחת פרצה בצחוק. “בשביל מה אתה צריך את זה”, שאלה.

ואני למדתי ממנה שלא כסף יעשה אותי שמח. המשפט הנכון הוא: “לו הייתי מעריך כל מה שיש לי, הייתי שמח”.

השבת מברכים את חודש אדר, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה. יבבבבבבבם🎭

שבת שלום וחודש טוב!
ועוד משהו. אמר לי פעם אדם חכם את המשפט הבא: כסף לא עושה את האדם שמח, הוא רק עוזר לו להסתדר גם בלי השמחה.
נקודה למחשבה.

כשהחתן עונד לכלה את הטבעת, הדבר מסמל בין היתר את העבודה הנדרשת מבני הזוג. אם כל אחד יתבצר במקומו, לא ייוצר עיגול, רק כשמעגלים קצוות ובאים האחד לקראת השני נסגר המעגל.💍

בספר התורה השני שנוציא השבת בבית הכנסת, לקראת חודש אדר, נקרא על עיגול קטן  בצורת מטבע, שמצווה לתת אותו בתור ‘מחצית השקל’. מהו הסוד של החצי? למה לא שלם?

אלא, כנגד טענת המן הרשע “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”, אנו נותנים מטבע של מחצית, הממחיש את העובדה כי רק באמצעות האחדות עם הזולת נשיג את השלמות ונזכה לניסים ולגאולה, בימים ההם בזמן הזה.

 

משפטים שלנו

“ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”. כך נפתחת הפרשה שלנו. הרבי מלמד אותנו, שגם שם של פרשה, בתורה – שהיא תורת חיים – הוראה לחיים, צריכה ללמד אותנו מסר לחיים. מחקרים גילו שאדם ממוצע מדבר כ-15,000 מילים ביום! תתארו לעצמכם, כמה משפטים הילדים שלנו שומעים מאיתנו.

עם יד על הלב, אם נחלק את אותם משפטים למשפטים חיוביים בדמות הערכה, תודה, העצמה, מחמאות – ולעומתם משפטים בסגנות ביקורת, הערות, גערות וכדומה. איזה צד לדעתכם ינצח?

אני סבור שאין ילד טוב, יש ילד ששומע שהוא טוב. ילד שמאמינים בו – מעז ומצליח. מחקר מרתק שנערך בארה”ב וזכה לשם ‘אפקט פיגמליון’, גילה שכאשר מורים קיבלו דיווח על תלמידים שהם ‘תלמידים מצטיינים’ (למרות שאותם תלמידים נבחרו באקראי) – אותם תלמידים הגיעו להישגים מרשימים מאד.

המחקר למעשה אישש את מה שאנחנו כבר יודעים, שמחשבה מועילה, ‘תחשוב טוב – יהיה טוב‘, או אם תרצו, תחשוב עליו טוב- הוא יהיה טוב. ולכאורה, זהו המסר שהפרשה מנסה לומר לנו: אלו המשפטים אשר תשים לפניהם. למשפטים שלנו, יש כח, עצמה והשפעה. הם אלו שילכו לפניהם במשך כל החיים! המשפטים שהם ישמעו אתכם אומרים אותם – גם כשלא תהיו איתם.

המשפטים שלנו היום – מעצבים את עתידם 

הבה נחליט שאנחנו מודעים למשפטים שיוצאים מפינו.

נשקף לילד בצורה מאד ברורה וחדה מה הוא עשה שלא כהוגן, מה עליו לתקן ולשפר, ועם זאת, המסר שלנו תמיד יהיה זה לא מתאים לך. משפט כזה, לא מתאים שיצא מפיך. כי מי שמאמין (בו אפילו אדם אחד), לא מפחד, גם לא להעז ולהצליח.

שבת שלום,

הרב מנחם מענדל ערד
מנהל הת”ת בנשיאות הרבי – כפר חב”ד

חינוך ילדים מאושרים

השאר תגובה

%d bloggers like this: