פרשת ואתחנן “אנוכי”

פרשת ואתחנן “אנוכי”

“אנכי” המדבר לכל יחיד מישראל

בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשת ואתחנן “את הדברים האלה דבר ה’ גו’ קול גדול ולא יסף” (ה, יט). ופרשו חז”ל “קול אחד . . שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו” (שמו”ר ספכ”ח).

והנה, התחלת עשרת הדברות היא בתיבת “אנכי”, ואיתא בגמ’ ש”אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית” (שבת קה, א), ובספרי חסידות נתבאר אשר פירוש הדברים הוא שהקב”ה כתב ונתן את עצמו כביכול בתוך עשרת הדברות (לקוטי תורה שלח מח, ד ואילך, ובכ”מ).

היו יכולים לחשוב, שענין זה הוא רק בעשרת הדברות, אבל עניני התורה שנתגלו אחר כך, ובפרט הענינים שנתגלו רק ע”י הנביאים והחכמים שבכל דור, הנה למרות שברור שלא אמרו ענינים אלו מעצמם ח”ו, אלא “רוח ה’ דבר בם” (ל’ ההקדמה לתניא, ע”פ שמואל-ב כג, ב), מ”מ הי’ אפשר לחשוב שאין בענינים אלו אותו הכח של מתן תורה, ובהם לא “נמצא” ה”אנכי” – הקב”ה עצמו.

עוד זאת, במתן תורה אמר הקב”ה לכל אחד מישראל בפני עצמו “אנכי ה’ אלקיך” לשון יחיד, ולא רק לבני ישראל שבאותו דור, אלא לכל הנשמות שבכל הדורות שכולם היו במעמד הר סיני (פרדר”א פמ”א. שמו”ר ספכ”ח, ועוד), שלכולם נאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד.

הי’ אפשר לחשוב, שכן הוא רק בעשרת הדברות, אבל בשאר המצוות, הנה אף שכל אחד מישראל מחוייב לקיימם, מ”מ זהו רק מפני שכל אחד הוא חלק מהכלל, אך לא נאמרו ציווים אלו לכל יחיד בפני עצמו.

ועל זה נאמר “קול גדול ולא יסף” – “שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו”, שכל הענינים שבתורה שבכל דור ודור, הרי זה אותו “קול גדול” שבמתן תורה, הקול של “אנכי ה’ אלקיך”, ובמילא בכל עניני התורה נמצא “אנכי” בעצמו, וכל מצוותי’ נאמרות באותו “קול” שמדבר עם כל יחיד מישראל בפני עצמו, ומצווה אותו לקיימן.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ד עמ’ 1092 ואילך)

לזכות

החתן הרה”ת אהרן יחזקאל
והכלה מרת חיה טובה שיחיו

ראטה
לרגל נישואיהם בשעטו”מ
ביום ט”ו באב ה’תשע”ה

יה”ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
על יסודי התורה והמצוה
*
נדפס ע”י הורי הכלה
הרה”ת אשר וזוגתו מרת שרה רינה שיחיו באסטומסקי

השאר תגובה