פרשת בלק  | פנינה יומית | איך מקיימים מצות “בעפר”?

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות “בעפר”?

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם “מי מנה עפר יעקב” (כג, י), ופירש רש”י “אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר”. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:

ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם בדרך קבלת עול, אך ורק מפני שהן מצות – ציווי ורצון ה’.

והחילוק ביניהם:

כאשר האדם מקיים מצוה מצד חשבון וטעם ודעת שלו, הרי עשיית המצוה קשורה עם שכלו ורגשותיו של האדם, והאדם, מדוד ומוגבל הוא, ושכלו ורגשותיו מוגבלים הם. ומצד זה, כמו שסיבת עשיית המצוה מדודה ומוגבלת היא, כן גם פעולת המצות תהי’ מדודה ומוגבלת.

משא”כ כאשר האדם מקיים מצוה רק מפני שכן הוא רצון הקב”ה, הרי כשם שהקב”ה הוא למעלה מזמן ומקום כן הוא בנוגע לרצונו. ולכן בקיום המצות מתוך קבלת עול, מכיון שסיבת עשיית המצות היא למעלה מכל הגבלה, גם פעולת המצוה היא למעלה מכל מדידה והגבלה.

וזהו “אין חשבון במצות שהן מקיימים בעפר”:

“עפר” מורה על ביטול לגמרי, כמאמר “ונפשי כעפר לכל תהי'”, שאין האדם מחשיב את עצמו כלל למציאות. וגם אין בעפר טעם כלל, שמורה על זה שאין האדם מקיים את המצות מצד טעם ועונג רגשי. וכאשר מקיימים את המצות “בעפר” בלי טעם, ומתוך ביטול, אזי “אין חשבון” לפעולתם, והרי הם למעלה מכל מדידה והגבלה.

(ע”פ לקוטי שיחות חל”ח עמ’ 96 ואילך)

השאר תגובה

%d bloggers like this: