עשיית המשכן “למחרת” לימוד התורה – פרשת ויקהל

עשיית המשכן “למחרת” לימוד התורה – פרשת ויקהל

על הפסוק בתחילת פרשתנו “ויקהל משה” פירש רש”י “למחרת יום הכיפורים, כשירד מן ההר”. ולכאורה יש לשאול, מדוע המתין משה לצוות את בני ישראל על עשיית המשכן ל”מחרת יום הכיפורים” ולא ציווה אותם על זה מיד ברדתו מן ההר, ביום הכיפורים עצמו?

אלא, שכאשר ירד משה עם הלוחות השניות והתורה, היו ישראל שקועים לגמרי בתוכן הלוחות ובלימוד התורה שקבל משה בהר, ולא הי’ מקום לצוות אז על עניני עשי’ ובני’ כאשר היו עסוקים לגמרי בלימוד! ורק למחרת רדתו מן ההר, הי’ יכול לצוותם על עשיית המשכן.

ומזה הוראה בעבודת האדם לקונו, שגם אנשים שעוסקים בעניני העולם כדי לעשות מהם משכן ודירה לו יתברך, עליהם לדעת שלמרות גודל ונחיצות עבודה זו, אין זה מחליף את לימוד התורה. ולכן, בעת הלימוד צריכים להיות מסורים ונתונים לגמרי לנושא הלימוד, עד שלא יהיו שייכים כלל לכל שאר הענינים, גם אם נעלים הם ביותר.

ולאידך, גם העוסקים בתורה במסירה ונתינה – אין להם להסתפק בזה, אלא “למחרת” הלימוד יש לעסוק בבניית המשכן – להכין את העולם להיות דירה לו ית’.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ו עמ’ 216 ואילך)

לעילוי נשמת

הרה״ת שלמה ראובן

בן שלום ע״ה אורזך

נלב״ע כ׳ אדר ה’תשס״ט

תנצב״ה

השאר תגובה