על חסד גבורה ותפארת בפרשת וישלח

על חסד גבורה ותפארת בפרשת וישלח

טור לפרשת וישלח

כותרת: משפחה לתפארת
“מה ייצא ממנו?”, חושבת בדאגה אמא של יוסי; “איך אפשר לחנך אותה בכלל?”, שח בייאוש אבא של הילה; “רק באהבה, בחיוך ובליטוף”, טוענת הסבתא; ולעומתה, היועצת דווקא ממליצה על הצבת גבולות חד משמעיים.
האם גם אתם מחפשים את נוסחת הקסם להצלחה בחינוך ילדים?
ובכן, יש לנו בשורה עבורכם: סוף סוף ניתן להצביע על מודל חינוכי שהוכיח את עצמו. למרבה הפלא, הוא נמצא דווקא בפרשת השבוע.
יעקב אבינו העמיד 12 שבטים, שכולם המשיכו את מורשתו ונשארו נאמנים לדרכו. עובדה זו מוכיחה את עצמה גם לטווח הרחוק – אחרי 210 שנות גלות במצרים, עדיין האמינו השבטים בה’, קיבלו את התורה והמשיכו את המסורת של עם ישראל.
ההצלחה של יעקב בולטת על רקע העובדה שהוא היחיד שהצליח בכך מבין האבות. לאברהם היה אמנם בן צדיק כמו יצחק, אך גם ישמעאל הרשע הוא בנו; ליצחק היה בן צדיק כמו יעקב, ומנגד גם את עשיו הרשע. רק יעקב, מבין האבות, הצליח לחנך כראוי את כל ילדיו, בלי יוצא מן הכלל. “מיטתו שלמה”, כדברי חז”ל.
איך הוא עשה את זה?
כמו תמיד, תורת החסידות שופכת אור על הסיבות לכך. אברהם מייצג את מידת החסד – תמיד ראינו אותו עוזר, נותן ומקדיש משלו לאחרים. אולם, לאהבה ללא גבולות יש גם תופעת לוואי בדמותו של ישמעאל. ישמעאל גדל על קרקע רכה, ללא אצבע מאיימת ומבלי שייתקל במסגרת נוקשה. כשהתבגר, הוא עזב את הדרך.
יצחק מייצג את המידה ההפוכה – מידת הגבורה והדין. הוא נהג בקפדנות כלפי ילדיו, והיו לו דרישות ברורות וחד משמעיות. אולם עשיו, שלא עמד בכל הדרישות, פרץ את המסגרת ובחר לו דרך אחרת.
יעקב מייצג את מידת התפארת. הוא שילב ואיזן בין שני הקווים – החסד והגבורה. מצד אחד, יעקב הרעיף אהבה על ילדיו, ואפילו תפר ליוסף כתונת מיוחדת. יחד עם זאת, הוא לא היסס להציב גבולות, להוכיח אותם על משוגותיהם, ולהעמידם במקום כשטעו. יעקב גילה גמישות בדרך חינוכו, ונהג בהתאם לסיטואציה. האיזון בין שני הקווים הוכיח את עצמו כשילוב מנצח והוא זה שהביא להצלחה החינוכית.
עם מידת התפארת – מגדלים משפחה לתפארת!

השאר תגובה

%d bloggers like this: