אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
ממתק לסוכות תשע”ו

ממתק לסוכות תשע”ו

ממתק לחג הסוכות תשע”ו
מעשה בצדיק רבי יחיאל מיכל מז’לוטשוב שחי לפני כ200 שנה, המצב בביתו היה קשה ביותר ובני משפחתו סבלו ממש מחרפת רעב. אשתו בקשה ממנו שימכור את התפילין היקרות ומהודרות שיירש מאבותיו וישתמש בכסף לצרכי הבית, אך הוא סירב.
כאשר הגיע ערב סוכות, השתוקקה נפשו של הצדיק לקנות אתרוג מהודר מכר את התפילין וקנה אתרוג מהודר. כשחזר לביתו קורן מאושר והאתרוג המהודר בידו,שאלה אשתו: ” מהיכן השגת כסף?” גילה לה את האמת שמכר את התפילין שלו…
***
אמרה האשה: לצרכי הבית ההכרחיים סירבת למכור את התפילין ועבור אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה נטלה את האתרוג המהודר והשליכה אותו ארצה…כמובן שהאתרוג נפסל ועוקצו נשבר…הרים הצדיק ידיו למעלה ואמר: “ריבונו של עולם, תפילין אין לי…אתרוג אין לי…עכשיו אתה רוצה שגם שלום בית לא יהיה לי…לא אכעס על אשתי ולא אקלקל את שלום הבית…..”
אמרו צדיקי הדור כי מזמן אברהם אבינו שעקד את יצחק לא היה ניסיון כה קשה והצדיק עמד בו….
***
חג הסוכות הוא חג של אחדות והמצווה של ארבעת המינים מסמלת את זה מאוד, הלולב הוא עץ תמרים בהם יש טעם ולא ריח, האתרוג יש בו טעם וגם ריח, בהדסים יש רק ריח ולערבה אין לא טעם ולא ריח, הטעם והריח מסמלים את התורה והמצוות וארבעת המינים מייצגים ארבעה סוגים של יהודים האחד שיש בו תורה ומצוות, השני יש בו רק תורה, השלישי רק מצוות והרביעי לא זה ולא זה ובחג הסוכות לוקחים את כל הארבעה מנערים אותם ואומרים להם “חבר’ה תתעוררו תבינו שלמרות ההבדלים אתם בני אב אחד והמאחד ביניכם רב מאוד ולכן אל תשביתו את שלום הבית של עם ישראל ותשתדלו לשמור על האחדות בשלמותה.
***
בחג סוכות תוכלו לראות ברחבי הארץ והעולם סוכות אחדות של חב”ד בהן תינתן לכם ההזדמנות לברך על הלולב, אנא נצלו את ההזדמנות כנסו ותברכו וכך נחזק ביחד את האחדות של עם ישראל ונקרב את הגאולה שאנו כל כך זקוקים לה.
***
בבקשה העבירו ושתפו כדי שעוד יהודים יבינו את המשמעות וייזכו במצוות החג.
חג שמח לכולם

חבד תיאלנד

בית חב”ד תאילנד נוסד בשנת תשנ”ג (1993), על-ידי הרב יוסף-חיים קאנטור, שליחו של הרבי מליובאוויטש זי”ע לקהילה היהודית בתאילנד, ונציג חב”ד במקום.
במהלך שנות פעילותו, הפיח הרב קאנטור את השממה היהודית בתאילנד, הקים בה קהילה יהודית למופת ומוסדות פעילים.
גולת הכותרת של מוסדות חב”ד בתאילנד הוא ללא ספק ה”בתי חב”ד למטיילים” – בית חב”ד העונה ומסייע לצרכיו של המטייל במזרח.

This Post Has 2 Comments

  1. רבי לוי-יצחק מברדיצ’ב נהג להזמין לסוכתו אנשים פשוטים ביותר. איתם היה אוכל את סעודות החג, מאזין לדבריהם ומשמיע באוזניהם את דברי תורתו.
    היו מקורביו תמהים על מנהגו זה. וכי אין הוא יכול למצוא לו חברותא הולמת יותר? פעם אחת שאלוהו לטעם הדבר. השיב רבי לוי-יצחק:
    “לעתיד לבוא, כשיזמינו את כל הצדיקים לסוכת עורו של לווייתן, ארצה גם אני להיכנס לאותה סוכה. ואולם שומרי הפתח ודאי יעכבו אותי ויאמרו בכעס: חוצפה שכזאת! איך אדם שכמותך מעז להידחק בין צדיקים וגדולי עולם?! אוכל להשיב על כך: גם אני הזמנתי לסוכתי אנשים פשוטים, ולא התביישתי בהם כלל”.

  2. אחד השירים העממיים במזרח אירופה הוא השיר ביידיש ‘סוכה קטנה’ (‘א סוכה’לה א קליינע’). רבים מכירים את המנגינה, פחות את המילים. השיר מתאר אב שבנה סוכה קטנה מענפים דקים. הסוכה רועדת ונעה ברוח. רוחות פרצים מסתננות לתוכה. הנרות עוד מעט כבים. ופתאום מחווירה הבת הקטנה ואומרת: “אבא, הסוכה עוד מעט מתמוטטת”. והאב משיב לה: “אל תדאגי, בתי, היא עומדת כך כבר אלפיים שנה ועדיין היא איתנה”…

    השיר העממי הזה מבטא את הדרך שבה הסתכלו יהודים על אירועים והתרחשויות. אין-ספור פעמים בהיסטוריה היהודית היה נדמה שהנה תתמוטט סוכת דוד לבלי קום. במשך אלפיים שנות הגלות ידעה הסוכה הזאת מעט מאוד רגעים של שקט ויציבות. רוב הזמן היא התנדנדה ורעדה, וקיומה היה רווי חששות וחרדות. אבל בסופו של דבר היא עברה את הכול ונשארה איתנה.

    משקפי הנצח

    מצב זה העניק לעם היהודי יכולת לבחון כל אירוע ותהליך במשקפיים של הנצח. העם שראה את כל האימפריות קמות ונופלות אינו מתרגש מעלייתה של קבוצה זו או אחרת. היום הם למעלה, מחר למטה. היום הם חוגגים את ניצחונם, מחר יושלכו לסל האשפתות של ההיסטוריה, לצידם של רבים אחרים שהרעישו את העולם בשעתם ועתה אין איש זוכר אותם.

    איך נראים היום אותם קומוניסטים יהודים, שהצטרפו לשורות המהפכה הקומוניסטית ורדפו את אחיהם שנאחזו בציפורניהם במורשת היהדות. באותם ימים הם חיו בתחושת זחיחות של ‘עולם חדש’, שהם ממחולליו. היום הם נראים במלוא עליבותם וחרפתם.

    זה גורלם של המתייוונים בימי הבית השני, שגם הם היו בטוחים שהעתיד שייך להם, בתוך ‘הסדר העולמי החדש’ של הממלכה ההלניסטית. הם לא היו מסוגלים להעלות על דעתם, שכעבור זמן קצר ביותר ייחרתו לדיראון-עולם בתודעה היהודית, ומדי שנה בשנה יחגוג עם-ישראל את תבוסתם ואת ניצחונם של החשמונאים ה’פאנאטים’, שהיה נדמה כי אבד עליהם כלח.

    כך אנו מביטים על האירועים. איננו מתרגשים מ’מומחים’ למיניהם ומנביאי עולמות ‘חדשים’ לסוגיהם. לפעמים רצון ההשגחה הוא דווקא להעלותם עד הפסגה, כדי שממרומיה יתנפצו לרסיסים תאוריותיהם וחזיונותיהם.

    כשנשב בסוכה הקטנה ונחגוג את חג-הסוכות, נזכור שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול. והיא מתקדמת, בדרכה המפותלת והנסתרת, אל הגאולה האמיתית והשלמה. זה מקור תקוותנו ושמחתנו! – See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=495&CategoryID=329#sthash.bEddndhc.dpuf

Leave a Reply

Close Menu