מדוע אין לקיים מצוות באמצעות נס? חסידות למתקדמים

מדוע אין לקיים מצוות באמצעות נס? חסידות למתקדמים

בנוגע למכת חושך כתב רש”י “ולמה הביא עליהם חושך . . שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלים מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא” (רש”י ד”ה ויהי חושך אפלה י, כב).

והנה בתנחומא (פרשתנו ג) מובא ענין זה ג”כ, אך שם כתוב ש”הי’ מאיר לישראל ומראה להן כל כלי כסף וזהב וכו'”, והיינו, שבני ישראל לא היו צריכים לחפש את כלי המצריים אלא הי’ אור מיוחד ונסי שהי’ מראה להם את הכלים. אך רש”י לא הביא נס זה, אלא כותב “שחפשו ישראל”, והיינו, שהיו צריכים לחפש את כלי המצריים בתוך הבתים. וצריך ביאור מדוע פירש כן ולא כתב כמו בתנחומא.

ויש לומר הביאור בזה:

מצוות הקב”ה נתנו “לצרף את הבריות” (תנחומא שמיני ז-ח. ב”ר רפמ”ד), והיינו, שהמצוות צריכות לצרף ולזכך ולהעלות את הנבראים הגשמיים. ולכן מצינו שהמצוות צריכות להעשות עם דברים טבעיים ולא עם מעשה נסים (ראה מצפה איתן על תוד”ה חטין מנחות סט, ב. כלי חמדה פ’ ויקהל לה, כז-כח), כי כוונת המצוות היא להעלות ולזכך את הטבע והגשמיות, ונסים הרי הם נגד הטבע ובמילא, אין בעשיית מצוות ע”י נס – העלאת “הבריות” והטבע.

ועפ”ז יש לפרש את דברי רש”י בפרשתנו:

כאשר בני ישראל נצטוו מאת הקב”ה “וניצלתם את מצרים”, היו צריכים לקיים מצווה זו בדרך הטבע ולא ע”י מעשה נסים. ומוסיף רש”י, שכדי שקיום הציווי לא יהי’ בדרך נס הנה לא רק קיום מצוות “וניצלתם את מצרים” עצמה הי’ בדרך הטבע, אלא גם ההכנה לקיום המצוה, חיפוש כליהם של המצריים, הי’ בדרך הטבע ולא באופן נסי.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ה עמ’ 80 ואילך, חל”א עמ’ 48 ואילך)

השאר תגובה